אמירות ירוקות ופופוליסטיות

"המגדלים שלאורך החוף חוסמים את זרימת האוויר לעיר" - נכון? לא נכון!

דווקא המגדלים הבנויים, מטבע בריאתם, במרחק זה מזה מאפשרים את זרימת האוויר ביניהם. רוח הים בתל אביב נעצרת בשורת בנייני המגורים הראשונה שלאורך רחוב הירקון, ברובם בניינים ישנים בני שלוש-ארבע קומות.

"הבנייה בחוף יוצרת חומת בטון רצופה המפרידה בין העיר והים" - נכון? נכון.

אבל זה טבעה של עיר, ועיר חוף על אחת כמה וכמה. כל עיר חוף ראויה - מריו דה-ז'נירו, סן סבסטיאן וקאן ועד ליפו העתיקה - מתחילה בחוף רחצה (ו/או נמל) וטיילת, ואחרי הטיילת בד"כ כביש ואחריו שורת הבתים הראשונה, "החומה", הכוללת בתי מלון ובתי מגורים יוקרתיים. אחרי החומה מתפתחת העיר על רחובותיה, כיכרותיה ומוסדותיה.

"החומה" היא חזיתה של העיר אל הים, היא מחברת את העיר לחוף ולא מפרידה ביניהם. דווקא מגדלי המלונות המופרדים והמנוכרים שאינם חומה, כמו ההילטון וגן העצמאות, מפרידים בין העיר לים בעוד שריו, קאן ואלכסנדריה שבמצרים, עם חומת הבניינים הרצופה, הן ערי חוף נפלאות.

"לפי החוק מותרת לאורך החוף בנייה ציבורית בלבד" - נכון? לא נכון!

לפי תוכנית המתאר הארצית למימי חופין - תמ"א 13 המיושנת - מותרת לאורך רצועת החוף בישראל, ברוחב 100 מטר, בנייה למלונאות בעיקר, ולא למגורים. בניית מלונות, כמו בנייה למגורים, הינה פרטית ולא ציבורית. זו גם זו נעשית ע"י יזמים פרטיים שמטרתם, הלגיטימית, היא עשיית רווח. השאלה החשובה היא מה טוב יותר לעיר וליושביה.

היום כבר ברור לכל המתכננים שבניית אזורי תיירות נפרדים וסטריליים נקיים ממסחר ומגורים היא טעות חמורה, ושאופייה וטבעה של עיר היא ערוב השימושים השונים (mixed use) ולא הפרדתם באזורים נפרדים. לכן טובת העיר דורשת עירוב מגורים ומלונאות, מסחר ובילוי, גם ברצועת החוף כמקובל בערי חוף בעולם.

למזלה של תל אביב קיימת "חומת מגורים" לאורך רח' הירקון בתחום 100 המטר, אלא ש"חומה" זו היא ברובה בניינים ישנים, מתפוררים, מטים ליפול. בניית בתים חדשים במקום הישנים נתקלת בקשיים בירוקרטיים בלתי נסבלים, בגלל אותה תמ"א 13 המקשה על בנייה חדשה למגורים ובגלל ועדה ארצית נוספת שמונתה לאחרונה - הוועדה לשמירת הסביבה החופית - אשר כל תוכנית בתחום של 300 מטר מקו החוף זקוקה לאישורה.

כך הופכות הכוונות הטובות והנכונות של שמירת הסביבה החופית הפתוחה לאורך חופי הים התיכון לדרך לגהינום של פיתוח ערי החוף בכלל ורחוב הירקון בת"א בפרט, ורחובות נוספים הקרובים לים ימשיכו להתנוון ולהיהרס ויהוו חרפה לעיר.

"העיר תל אביב נבנתה משום מה דווקא עם הגב לים" - נכון? לא נכון!

נכון שלא רואים ולא מרגישים את הים מרוב הרחובות, גם מאלו שקרובים לים, אבל לא באשמת הבונים. מתכנני ת"א ובראשם פטריק גדס - מתכנן הערים הסקוטי הגדול - תכננו את העיר המרכזית (ההיסטורית) כרשת רחובות אורך ורוחב. כל רחובות הרוחב, כמו רחובות פרישמן, גורדון, ארלוזרוב ועוד ועוד, כולם יורדים ישר לים. אז למה לא רואים ולא מרגישים מהם את הים? באשמת הטופוגרפיה הטבעית, המבנה המיוחד של קו החוף הישראלי. רובו ככולו של קו החוף בישראל מתחיל במצוק, המתרומם מיד מרצועת חוף צרה למדי. מעבר למצוק משתפל מישור רחב היורד באיטיות עד שהוא מתחיל לעלות שוב במרחק רב מהחוף.

בתל אביב מפלס רח' אבן גבירול הרחוק מהים מעל לקילומטר, דומה בעיקרו למפלס רחוב הירקון הנמצא ברובו על המצוק קרוב לים. בהתאם לכך, מכל הרחובות שבין רחובות הירקון ואבן גבירול, דהיינו מכל רחובות העיר ההיסטורית, אין אפשרות לראות את הים, כי הם נמוכים יותר. תל אביב נבנתה דווקא עם רחובות היורדים אל הים, אולם, הים לא מורגש בהם בגלל גובהו של מצוק החוף הטבעי - לעומת זאת מתברכת תל אביב בחוף רחצה ובטיילת חוף ארוכה ומפותחת, שאין להתבייש בה.

"המגדלים הענקיים הורסים את המרקם העירוני העדין" - נכון? לא נכון!

תכנון גרוע הורס את המרקם העירוני. תכנון גרוע עם בניינים של שתיים, שלוש וארבע קומות ללא מגדלים ורבי קומות ייצור מרקמים עירוניים גרועים, ולראיה עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה שתוכננו בישראל ובאירופה בסיטונות בשנות ה-50, ה-60 וה-70. ולעומתם בניו יורק - מי יטען שהמגדלים הורסים את המרקם העירוני? המרקם העירוני הנפלא של ניו יורק בנוי רובו ככולו מגדלים - ברובם לא כל כך נהדרים.

סיסמאות ואמירות פופוליסטיות אלו ונוספות מקובלות לאחרונה באמצעי התקשורת, ומשרתות בעיקר את הגופים הירוקים במלחמתם כנגד כל בנייה ופיתוח. מצער הדבר שמלחמה מוצדקת על שמירת השטחים הפתוחים והריאות הירוקות שמחוץ לערים, שלמענם קמה החברה להגנת הטבע והגופים הירוקים, הפכה למלחמה כנגד כל בנייה ופיתוח בערים עצמן. והרי כל דירה חדשה שתיבנה בתל אביב או בכל עיר אחרת תמנע הקמת בית צמוד קרקע בפרברים ובשטחים החקלאיים והפתוחים שמחוץ לעיר. כל דירה נוספת בת"א שווה לשימור של לפחות דונם של שטחים ירוקים בנופים הפתוחים של ישראל.

"במגדלי המגורים שלאורך החוף יגורו העשירים" - נכון? אולי, אז מה?

לעשירים אסור לגור בעיר? ואם יגורו לאורך החוף "העניים" זה בסדר? בבתים הישנים והמתפוררים שלאורך חוף תל אביב, ברחוב הירקון, לא גר אף "עשיר". מראהו של הרחוב בחלקו הדרומי והמרכזי הוא חרפה לעיר. בדיון טלוויזיוני בערוץ הראשון באותו נושא, בהשתתפות מהנדס העיר ת"א לשעבר, האדריכל דני קייזר, טענה דוברת הירוקים מעמותת אדם טבע ודין שבמגדלי המגורים המתוכננים לאורך החוף יגורו רק העשירים, ואתה ואני לא נוכל לגור בהם... האם זה נימוק ירוק? יש לשאול את דוברת אדם טבע ודין האם עדיף שאותם "עשירים" יגורו בוילות מפוארות בשטחים הפתוחים המעטים שנשארו מחוץ לערים כמו בארסוף שליד קיבוץ שפיים, בשמורת יערות הכרמל או בהרחבות של סביון וכאלה? "

כותב המאמר הוא חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 2007, מייסד משרד יער אדריכלים