שפכו מיליונים ועוד אין מרפא

קשה להאמין שמישהו באפריקה ישראל מגורים חזה את הפארסה אליה נקלעה החודש החברה, רק בגלל בעלותה על מתחם מוזנח ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן. לפני כשנתיים רכשה החברה את הקרקע, תמורת 4.3 מיליון דולר. מאוחר יותר היא אפילו התקשרה עם עיריית רמת גן עצמה, כדי לקנות ממנה מתחם סמוך (תמורת עוד 270 אלף דולר), הכול כדי שתוכל במהירות להקים עוד מגדל מגורים, הפעם בן 40 קומות, שיעטר את שמי הרקיע של רמת גן.

אבל לפני חודש, אחרי שהשופל כבר החל לנגוס בחלקים מהבניין הישן, התייצבו 500 תושבי שכונת הגפן כנגד התוכנית. וכיצד יכולים השכנים למנוע מהחברה היזמית לבנות בשכונה מגדל, שיגדיל את הצפיפות והזיהום? ניתלים השכנים בעץ השימור, שכן המגרש המיועד לבנייה תפוס ע"י הבניין ההיסטורי (והמוזנח) של מה שהיה פעם בית החולים "רמת מרפא". אומנם, הבניין לא הוכרז ע"י עיריית ר"ג כמבנה לשימור, אך המועצה לשימור אתרים ראתה ערך רב בשימור המבנה, והתגייסה לעזרת התושבים במאמצם למנוע את הריסת הבניין, ובכך למנוע הקמת גורד השחקים.

צירוף אינטרסים זה הביא בשבוע שעבר למתן צו ביניים המקפיא את המצב בשטח כפי שהוא היום (200 מ"ר מתוך 1,700 מ"ר נהרסו כבר לפני חודש), ואוסר על המשך הריסת המבנה עד להכרעה בעתירה. על הצו חתום ביהמ"ש לעניינים מנהליים בת"א, מפי השופט קובי ורדי, והוא בא בהמשך לצו ארעי שעצר את הדחפורים ב-14 במאי.

העותרים טענו בעתירה, כי מדובר בהיתר הריסה שלא בהתאם להוראות התוכנית החלה על הנכס (רג/340) ותוך ניסיון לעקוף את הליכי התכנון הקבועים בחוק במטרה לאשר תוכנית שיזמה אפריקה ישראל, ואשר טרם הופקדה וטרם בשלו התנאים להפקדתה (תב"ע רג/954). משלא התקיימו התנאים להפקדת התוכנית המוצעת, אין לה תוקף ולא ניתן לבקש היתר להריסה המתבקש במסגרת התוכנית המוצעת.

ומן הצד השני, כיצד יכולה אפריקה ישראל להתגונן, ולהבטיח שהכספים שהשקיעה לא ירדו לטמיון? ב"כ החברה דרש מהשכנים ערבות, בטענה שאם יגרם לחברה נזק כתוצאה מצו המניעה הרי שמגיע לה שיפוי. השכנים לא היו מוכנים כצפוי ללכת רחוק עד כדי כך, ובצד המבקשים נותרה רק המועצה לשימור מבנים, המסונפת לחברה להגנת הטבע.

עוד אין היתר בנייה

נציג אפריקה ישראל מגורים אמר בביהמ"ש, שאם מדובר רק בחברה להגנת הטבע, ללא עותרים פרטיים, הוא יסתפק בהתחייבות עצמית, כדי לא להטיל מעמסה. החברה להגנת הטבע ניסתה לחמוק גם מהתחייבות עצמית זו, בטענה שכגוף ציבורי היא בעלת משאבים מוגבלים. בסופו של דבר, ביהמ"ש קבע כי עליה לצרף תוך שבוע התחייבות עצמית ללא הגבלה בסכום, לפיצוי אפריקה ישראל על הנזקים העלולים להיגרם לה כתוצאה מהצו.

שחקן מרכזי בפרשה, שגם הוא נמנה על המשיבים בעתירה, הוא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית רמת-גן. פורמאלית, הוועדה הסכימה למתן צו הביניים, אך בתגובה לפניית "גלובס" מסרה עיריית ר"ג כך:

"חברת אפריקה ישראל, בעלת הנכס, פנתה וביקשה לממש את זכותה כבעלים ולקבל היתר להריסה, עוד לפני שניתן היתר בנייה. היתר ההריסה ניתן ע"י מהנדס העיר, שכן לא מדובר במבנה שמיועד לשימור. זאת ועוד: בפני מהנדס העיר עמדו נתונים נוספים שחיזקו את החלטתו לתת היתר, ובמרכזם העובדה שבמבנה הנטוש התנחלו עובדים זרים ובני מיעוטים, וגרמו הפרעה לסביבה שהובילה לתלונות רבות מצד השכנים. מכאן שהעירייה העדיפה להסכים להריסת המבנה, כשבכוונת ראש העיר לנצל בינתיים את השטח כמגרש חניה לנוחות תושבי הסביבה, עד שתמומש תוכנית הבנייה במקום".

גלובס: 40 קומות בשכונת הגפן?

ממי פאר, דובר העירייה: "עדיין לא ניתן היתר לבנייה. כשיינתן, אם וכאשר, הוא ייגזר מגודל המגרש ומהמטלות הציבוריות שיוטלו על היזם, בהתאם לכל הנהלים הנדרשים בחוק".

- האם רמת מרפא אינה ראויה לשימור בעיני העירייה?

"ככלל, ברמת-גן קיימת רגישות רבה לנושא השימור, ואנחנו אף מצויים בהליך של סקר שימור, אך יש להבין שלא כל מבנה - כזה או אחר - חייב להיות מיועד או מוכרז לשימור. המקרה של רמת מרפא הינו דוגמא לכך. המתחם מיועד כידוע לבנייה חדשה ופיתוח, וכל מי שיש לו סייג או התנגדות, רשאי כמובן להגיש את התנגדותו, וזו תידון בוועדות המתאימות במחוז".

"רמת מרפא" הוקם ע"י הגיניקולוג הנודע ד"ר ליאו אברבך, ובו נולדו כ-10,000 תינוקות. למלאכת התכנון מונה האדריכל הרי לוריא, מהמובילים באותה עת. הבניין הופיע בפרסומי העירייה ובמגזינים כאחד מהמבנים החשובים והאיכותיים שנבנו בר"ג. לאור מיקומו, שימש לא פעם את אנשי המחתרות ואת תנועות המרי בפעילותיהם.

קובעים עובדות בשטח

מאמצע שנות ה-80 היה המבנה בבעלות קופ"ח מכבי, עד שנעזב לפני כשלוש שנים, ומאז עמד נטוש. לאחרונה מקודמת תב"ע (ר"ג/954) ע"י חברת אפריקה ישראל, שרכשה את המגרש במטרה להקים במקום מגדל מודרני ורב דירות. על-פי התוכנית, שטרם אושרה, יתבצע הרס מלא של הבית ובלובי הבניין החדש יוצגו תמונות שיספרו את תולדותיו וייחודו.

הוועדה המחוזית התנתה את הפקדת התב"ע בהכנת תיק תיעוד לבחינת נושא השימור. למרות שלא הופקדה עדיין התוכנית, ולמרות שלא התקיים עדיין כל דיון ציבורי בנדון - הוצא צו הריסה למבנה, שכאמור נבלם בעיצומו ע"י ביהמ"ש.

מנהלת אזור ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, אמרה: "מדובר כאן לא רק במהלך הרסני ובלתי הפיך של מבנה בעל חשיבות היסטורית ואדריכלית מהשורה הראשונה, אלא בקביעת עובדות בשטח על-ידי העירייה והעומד בראשה, השוללת מהציבור את זכותו להתנגד למהלך על-פי חוק התכנון והבנייה. יש לציין, כי עד היום לא השלימה עיריית רמת-גן את סקר האתרים ההיסטוריים והבטחת מעמדם הסטטוטורי, כנדרש ממנה בחוק התכנון והבנייה. אנו קוראים למנוע כל המשך של ההרס במקום עד גמר הדיון בהתנגדויות, ומאמינים שניתן למצוא פיתרון ראוי להבטחת מורשתו הבנויה וההיסטורית של הבניין. גם בית המשפט תהה מדוע אצה הדרך ליזמים ולעירייה, עוד לפני שהושלם ההליך הסטטוטורי". "