שנה למלחמה: תכנון בשיתוף התושבים בקרית שמונה

ת נועת מרחב להתחדשות עירונית מסכמת שנה של פעילות בקרית שמונה, שהחלה בעקבות הפגיעות שספגה העיר במלחמת לבנון השנייה. הפגיעה בקרית שמונה אינה מסתכמת בנזקי המלחמה הרשמיים, המזכים את הנפגעים בפיצויי מס רכוש. העיר סובלת מנזק מתמשך - תעסוקתי, חברתי, פסיכולוגי ותדמיתי. תושביה חשים לא פעם שהם "תקועים" ללא מוצא, במקום שאיש לא מעוניין להיות במקומם. חלק מהנזק המצטבר, אומר אדריכל דרור גרשון, נובע מבעיות שמקורן בתכנון אורבני לקוי, ובהקצאת תקציבים שגויה.

"קרית שמונה סובלת מתדמית שלילית גם בהקצאת כספים. נעשו שם פרויקטים אד הוק שלא הצליחו. קל להציג את המצב כאילו בכל פעם השקיעו ושיפצו ושיקמו, אך התושבים לכאורה לא יודעים לנצל לטובתם את מה ש'נתנו להם'. משרדי ממשלה שהקצו כספים לפרויקטים חשבו שהם עושים את הדבר הנכון, אבל למעשה שפכו הרבה כסף על דברים לא נחוצים או לא נכונים", אומר גרשון.

בין הטעויות הללו הוא מונה השקעה של משרד התיירות בכיכר צה"ל, ששופצה אבל תוכננה בצורה שאינה מחוברת למרקם העירוני, למסחר ולעירייה, והתושבים אינם משתמשים בה כצפוי. טעות נוספת הוא מציין נעשתה בשיפוץ הכביש העובר מדרום לצפון - עורק התנועה הראשי בעיר. "השקיעו מיליונים, אבל ברגע שנקבע שזה כביש ארצי ולא כביש עירוני, הוא הופך מתשתית משופרת לסכנה בטיחותית, ולגורם החוצץ את העיר לשניים. התושבים, שעדיין צריכים לעבור מצד לצד של הכביש סובלים מכלי הרכב שנוסעים במהירות". לדברי גרשון, היו במקום יותר תאונות דרכים עם נפגעים מאז שופץ הכביש.

בנוסף, הוא מציין, שיפור הכביש המהיר גם הרחיק עוד יותר את תיירות הפנים, שהיתה עשויה להוות חלק ממקורות ההכנסה של תושבי העיר. התיירים חוצים את קרית שמונה "כמה שיותר מהר" בדרכם לצימרים, ביישובים הכפריים הסמוכים. תושבי קרית שמונה חשים מתוסכלים, לא מעט בצדק.

בהחלטה לסייע לעיר בעקבות המלחמה, פועלים אנשי מרחב בשיטת העבודה המאפיינת את גישת העירוניות המתחדשת: הנעת תהליך שמראשיתו שותפים לו כל "בעלי העניין", החל מהעירייה ומשרד השיכון, עבור בגורמים מקומיים ובוועדות תכנון וכלה בתושבים עצמם.

לאחר התייעצות ובחינת הצרכים, הוחלט להתמקד בשיפור העורף המסחרי של העיר - השטח הנמתח לאורך כביש פנימי המקביל לכביש הראשי. ציר זה כולל מספר מרכזים מסחריים, וכן את העירייה, אגד והיכל התרבות העירוני. הכוונה היא לשדרג את כל הציר, להפוך אותו לנגיש יותר, ידידותי לאדם ולסביבה, ובכך לשפר את רווחת העיר. שיתוף התושבים והסוחרים במקום מאפשר את אפיון הצרכים ברמתם השימושית ביותר, וכן בפירוק התנגדויות צפויות.

שיתוף פעולה מרובה גורמים הוא תהליך מורכב, אך אם הוא מנוהל נכון ניתן לראות בו אפילו קיצור זמן וחיסכון לעומת ניהול תוכניות בדרך המקובלת. "כאשר מגיעים לוועדה מקומית או מחוזית לאחר תהליך שיתוף לא נתקעים בהתנגדויות", אומר גרשון, "מאחר שאלה נבדקו וקיבלו מענה כבר בשלבי התכנון. משרד השיכון והעירייה שותפים לתוכנית, הצלחנו לגייס תמיכה מגופים כמו הרשות לפיתוח הגליל, מט"י ומכללת תל חי. יש תקציבים התחלתיים מקרן קורת, סקטא-רש"י ומגביות הסוכנות", אומר גרשון. אך כל אלה יצטרכו עוד לגדול על מנת להפוך את התוכנית למעשית.

בהחלטה של תנועת מרחב להיכנס לפעילות בעיר מעורב רצון לתרום לקהילה, אך גם יכולת להניע שינוי באמצעים תכנוניים - אם ייצאו לפועל. בחודש נובמבר יתקיים כנס לסיכום שנה לתהליך, והתוויית התוכניות להמשך. בכנס ייקחו חלק מומחים מהארץ ומהעולם. בשלב זה התוכנית אמורה לעבור לפסים מעשיים, ולעמוד במבחן המציאות (והתקציבים).

מרחב היא עמותת אדריכלים ואנשי מקצוע בתחומים שונים, המקדמת ערכים של תכנון אורבני בר קיימא, בשיתוף התושבים ובהתאם לצורכיהם. העמותה הוקמה לפני כ-5 שנים, ביוזמת האדריכלים עירית סולסי ודרור גרשון, הפעילים והדוחפים העיקריים לקידום פעילויותיה, שהקצו לה משאבים ושטח במשרדם. "