גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שחזור זכויות על הקרח

מופקעים רבים מקווים לקבל קרקע חלופית תמורת ההפקעה, וחלקם אף מקבלים הבטחה לכך מהוועדה המקומית - אך מסתבר שהבטחה זו אינה בסמכות; הצרה היא, שבינתיים חלה התיישנות על תביעה לפי סעיף 197 * עו"ד ענת בירן מסכמת: "כל פעם שיש זכות תביעה עדיף לתבוע"

האפשרות לקבל זכויות בקרקע חלופית קוסמת לאנשים רבים. גם כאן כתבנו רק לאחרונה שמדובר באופציה משתלמת במקרים רבים למופקע ולרשויות, שחוסכות כך כספי פיצויים. אך מתברר, כי למופקעים אסור לפתח ציפיות גבוהות מידי או להתפתות להמתין שנים עד שהרשות תעניק להם את הזכויות בקרקע החלופית במסגרת תוכנית חדשה.

פסקי דין והחלטה של ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית הגיעו למסקנות סותרות כשהתבקשו לחייב בשחזור זכויות שכזה. בחלק מההחלטות נדחו בקשות לחייב את הרשויות בשחזור זכויות, גם כשנתנו זאת כהבטחה שלטונית.

עו"ד צבי שוב, המתמחה בנדל"ן ותכנון ובנייה, מגדיר שחזור זכויות כ'התחשבות של הרשות בהפקעות עבר שלא פוצו במסגרת הזכויות המוקצות לחלקה בזמן הכנת תכנון חדש'. "נכון להיום יש פסיקה סותרת ואין הלכה ברורה", מסביר עו"ד שוב. "מכאן הבעייתיות - לא ברור אם רשויות התכנון ישחזרו את הזכויות והמופקע יקבל זכויות על-פי השטח המקורי או לא. זה עניין של נוהג של רשויות ושל שמאים, הנעלם עולה על הגלוי. בכל מקרה, ברור שמאחר ולא מובטחת לו תוכנית איחוד וחלוקה, וגם אם כן לא ברור תוך כמה זמן - הוא נפגע כי אינו יודע מה יהיה, ובינתיים תחול התיישנות על מועד התביעה לפיצוי כספי במקום השחזור (לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה)".

הבעיה העיקרית היא, שהרשויות המקומיות שמבטיחות קרקע חלופית במסגרת תוכנית אחרת לא מוסמכות למעשה להבטיח דבר כזה, שכן הוועדות המחוזיות וועדות תכנון אחרות אינן מחוייבות לאמץ הבטחה זו. ועדות התכנון פועלות לפי שיקול דעת תכנוני בלבד, והן שיקבעו לבסוף איך תיראה אותה תוכנית חדשה.

היו מקרים שבהם ועדה מחוזית סירבה לקבל תנאים בתוכנית החדשה, וכך הבטחות שניתנו או ציפיות של המופקעים לקרקע חלופית התבדו, ונשארה להם רק הדרך של תביעה לפיצוי כספי לפי סעיף 197. אבל אז צצה בעיה חדשה: מעת ההפקעה חלפו שנים ובינתיים התיישנה התביעה לפי סעיף זה, שמתאפשרת שלוש שנים בלבד לאחר ההפקעה.

באוקטובר האחרון דחתה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית ערר שהגישו המועצה המקומית גבעת שמואל וקבוצת תושבים במועצה שקרקעותיהם שונו מייעוד חקלאי לדרך. במקום הקרקע החקלאית הבטיחה הרשות לתושבים זכויות במתחם מגורים מתוכנן של 1,800 יחידות דיור.

הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית, אך מחקה את השורה בתקנון התוכנית, שלמעשה איפשרה את שחזור הזכויות לאותם בעלי קרקעות. אלו ביקשו מוועדת הערר לחייבה לאפשר זאת. בעלי הקרקעות טענו, כי אופן הפיצוי היה אמור להיות על-ידי שילובם בתוכנית האיחוד והחלוקה. עוד טענו, כי הובטח להם שיזכו לפיצוי בתוכנית זו, ולכן נמנעו מלתבוע לפי סעיף 197.

אולם הוועדה דחתה את הערר. נקבע, כי אין לקבל את הטיעון כי הרשות המקומית נתנה הבטחה לשחזור הזכויות כטיעון המחייב את הוועדה המחוזית ואת ועדת המשנה לעררים. לא ניתן לכבול את שיקול דעתה של הוועדה המחוזית באמצעות הבטחות של גופים שאינם מוסמכים לאשר הוראות בתוכנית. חיוב הוועדה המחוזית בהבטחות שניתנו על-ידי גורם אחד פוגע בסמכות הוועדה המחוזית ובמחוייבותה להפעיל את מיטב שיקול דעתה התכנוני באופן עצמאי ועל-פי דין.

הוועדה ציינה, כי בעלי הקרקעות לקחו בהסכמים שלהם עם מע"צ אפשרות ששחזור הזכויות למענם בתוכנית החדשה לא יתקבל. "ככלל, תוכנית אינה מכשיר לפיצוי, אלא מכשיר תכנוני. כמו כן, תוכנית אינה מהווה מכשיר ל"שחזור זכויות", הדגישה הוועדה. היא קבעה כי על העוררים לפנות במסגרת הליכי הפיצוי הקבועים בחוק: פיצוי בגין פגיעה מתוכנית לפי סעיף 197, או פיצוי עקב הפקעה.

לא עזרו גם טענות העוררים כי הוועדה המקומית טוענת להתיישנות תביעות אלה. הוועדה כתבה, כי טענת ההתיישנות לא תתקבל בהכרח, ובכל אופן הקביעה אם להאריך את המועד כדי לאפשר תביעה לפיצויים נמצאת בסמכות שר הפנים. ערעור על החלטה זו הוגש כבר לבית משפט.

עו"ד ענת בירן ממשרד יגנס, טויסטר, בירן, מסבירה בעייתיות נוספת בשחזור זכויות, שעלתה גם היא במקרה זה שנדון בוועדת הערר: שחזור הזכויות פגע בתושבים אחרים שנפגעו בתוכנית האיחוד וחלוקה כתוצאה מהזכויות שהובטחו לעוררים על מנת לפצותם. בעצם, בעשותה כך מעבירה הוועדה המקומית את נטל הפיצוי של העוררים לגבם של התושבים האחרים שקרקעותיהם עוברות איחוד וחלוקה.

פגיעת שרשרת

לדברי עו"ד בירן, מבחינת האפשרות לשחזור זכויות יש הבדל בין הפקעת קרקע לבין איחוד וחלוקה. "בהפקעות המצב פשוט, ואין ספק שיש שחזור זכויות", היא אומרת. "לעומת זאת, באיחוד וחלוקה העירייה בעצם לא מבצעת הפקעה, אלא מפרישה לעצמה חלק מהקרקע. אין פה הליך של הפקעה שהפיצויים לו ברורים. אין כללים של מגבלה כמה שטח לצרכי ציבור אפשר לקחת לאדם באיחוד וחלוקה. לכן, אדם שהפקיעו לו בעבר וכעת פוגעים בו גם באמצעות איחוד וחלוקה נמצא בבעיה, כי לגבי איחוד וחלוקה אכן יש חילוקי דעות בפסיקה אם יש לבצע שחזור. במקרה של גבעת שמואל לא הכירו בהבטחות לשחזור".

לאור הבעייתיות, ממליצה עו"ד בירן לתבוע בכל שלב של פגיעה ולא להמתין להבטחות של שחזור באיחוד וחלוקה. אחרת, עם ובלי הבטחות, עלול הנפגע למצוא עצמו מול שכנים שמתנגדים, או מול ועדות תכנון שמסרבות להכיר בהבטחות הוועדה המקומית. "כל פעם שיש זכות תביעה עדיף לתבוע. אם עבר הזמן לתביעה, כדאי בכל זאת לנסות להשיג שחזור, אך צריך לדעת שזה בסימן שאלה. יתכן אפילו שעדיף לא להסכים לאיחוד וחלוקה, אך סירוב לכך לא תמיד אפשרי".

לדברי עו"ד שוב, הוועדה המקומית היא הגוף המפצה, ועל כן תהיה לו נטייה ליצור הבטחות מעין אלו של שחזור זכויות, אך אלה, כאמור, לאו דווקא יאומצו בערכאות התכנוניות הגבוהות יותר. לכן גם הוא ממליץ לבעל חלקה נפגעת לתבוע פיצויים, ולא להמתין. "אסור להתפתות להצעה של ועדה מקומית שלא להגיש תביעת פיצויים על פגיעה כתוצאה משינוי ייעוד הקרקע, תוך שהיא מבטיחה זכויות בתוכנית חדשה. צריך להגיש תביעה לפיצוי תוך 3 שנים, אחרת תהיה התיישנות והנפגע יישאר קירח מכאן ומכאן".

שמאית המקרקעין, האגרונומית והמשפטנית נחמה בוגין, אומרת ששחזור זכויות הוא הרבה פעמים פתרון נכון וטוב, ומשתלם גם לרשות המקומית וגם לנפגעים, אבל זה נכון שיש סימני שאלה והפסיקה אינה לגמרי חד-משמעית בעניין. לדבריה, כשנפגעים מנסים לקדם אפשרות של שחזור, עדיף להם לציין בהסכם עם הרשות שבמידה והתוכנית החדשה תידחה בוועדות התכנון, הם יוכלו לחזור לאופציה של תביעה לפיצוי כספי. ואכן, קרו מספר מקרים כאלה.

לדעת האדריכל דרור גרשון, שמתמחה בתכנון ערים, אמנם פתרון של מתן זכויות בקרקע אחרת כפיצוי הוא פתרון טוב, שחוסך לרשויות לשלם כספי פיצויים, אבל שחזור זכויות כמכשיר פיצוי פוגע לעתים בראייה התכנונית הכוללת, ויוצר תוכניות פחות טובות, שבהן הגדילו זכויות רק כדי לפצות.

לדבריו, "מה עדיף - פיצוי כספי או באמצעות זכויות בקרקע אחרת - זו שאלה נקודתית, שקשורה בין היתר במיקום הקרקע. במרכז היא מן הסתם שווה יותר מאשר בפריפריה". ועדות התכנון המחוזיות אינן מתחשבות בצורך של הרשויות לפצות אלא בודקות את הנושא התכנוני, ולכן לפעמים יש כאילו סתירה בין מה שהוועדה המקומית מעוניינת בו לבין השיקולים של המחוזית.

גרשון מציין שיש דוגמאות טובות של תוכניות שבמסגרתן נעשה שחזור זכויות לצורך פיצוי, ולעומתן דוגמאות לא טובות של פרויקטים שבהם ניתנו זכויות רבות כדי לפצות ופגעו במרקם הסביבתי. "בדוגמות הלא מוצלחות של התוכניות הללו, הרשויות בעצם הרסו מקום אחד עם תוכנית בעייתית כדי לפנות מקום אחר שבו שינו ייעוד לציבורי", מסכם גרשון. "מבחינת תכנון עירוני זה לא מתאזן". "

עוד כתבות

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%