ביהמ"ש: מגדל שוקי הון הפרה את תקנון הבורסה ותפצה משקיע בחלק מהפסדיו

בשנת 2000 פתח רוני טווקולי חשבון במגדל, בו השקיע כ-119 אלף שקל. בתוך מספר חודשים הוא הפסיד את כל כספו ואף נותר חייב 16 אלף שקל. זאת, בעיקר בשל עסקות עתירות סיכון בבורסה של ניו-יורק (רכישת חוזים עתידיים ומכירה בחסר של מניות צ'ק פוינט).

באמצעות עו"ד טובה איזנשטיין תבע טווקולי כ-200 אלף שקל ממנשה מטלון (פרילנסר בחברה לשירותי בורסה שניהל השקעותיו) וכן ממגדל ומהחברה, בטענה כי ביצעו בחשבונו "פעולות מסוכנות במיוחד ללא הרשאה מפורשת כנדרש בחוק וללא הודעה לתובע, תוך מתן אשראי מוגזם מעבר לכל פרופורציה ומבלי שהיו לו ערבויות ובטחונות".

מגדל והחברה המרכזית טענו, באמצעות עו"ד חדוה כהן-הרמתי ממשרד פירון, כי הן רק צינור לביצוע הוראות הלקוח ואינן אמורות לנהל את התיק או לפקח עליו.

מסמכים מבלבלים

השופטת נורית רביב קיבלה חלקית את התביעה. מעדותו של המשנה למנכ"ל מגדל שוקי הון, אלי ביהרי, עלה כי למטלון אין רישיון ייעוץ השקעות וניהול תיקים, אולם החברה המרכזית נהגה לתת ל"משווקים" כדוגמתו חדר ומחשב במשרדיה בתמורה להבאת לקוחות, כשהיא מעבירה ל"משווקים" חלק מהעמלות. ואולם, נפסק כפי שטען טווקולי, כלפי חוץ היה נראה שהמשווקים הם עובדי החברה.

השופטת קבעה כי מגדל, שאצלה נפתח חשבון ניירות ערך, פעלה בשני כובעים, שאחד מהם הוא ניהול תיקים. "היא אמנם לא העסיקה את מטלון כעובד שלה, אבל איפשרה לו לעבוד במשרדיה במעמד שהיא עצמה מתקשה להגדירו, מבלי שתטרח לבדל את הפעילות שלו מזו שלה, תוך שהיא מבצעת את הפעולות בחשבון התובע, בכללן פעולות עתירות סיכון, על-פי הוראות מטלון, שלו אין רישיון, ובהסתמך על כתב הרשאה שאינו נוקב בשמו", קבעה.

השופטת רביב ציינה כי חלק מהמסמכים עליהם הוחתם טווקולי מבלבלים. "במילים פשוטות מערכת המסמכים אומרת: אנחנו רק מבצעים הוראות, לא מנהלים את תיק ההשקעות ולא מפקחים על ניהולו. אלא שהדברים נאמרים לא בדיוק במילים פשוטות ומדובר באסופה של מסמכים, והסבר ענייני ותכליתי מסוג זה בעת החתימה, יותר ממתבקש", ציינה.

שטח הפקר

עם זאת, הוסיפה השופטת כי "ברור שאי-אפשר 'להלביש' על מגדל חובות של מנהל תיקים כלפי התובע - גם לא באמצעות מטלון. יוצא אפוא שהתובע נקלע לשטח הפקר, שבו חוק הייעוץ במתכונתו אז לא הושיט לו את ההגנות שהמחוקק כיוון אליהן: מי שניהל את התיק שלו בפועל אינו בעל רישיון ולכן פטור מהוראות החוק, ובכללן מהצורך לערוך עימו הסכם שיתייחס בין היתר להנחיותיו ולצרכיו, ומהחובה לקבל את אישורו מראש לעסקה שכרוכה בסיכון מיוחד; וחבר הבורסה שהוא מנהל תיקים בעצמו ומתחלק בעמלותיו עם מנהל תיקים שאינו בעל רישיון ואף מושיב אותו במשרדיו, פטור לכאורה גם הוא".

השופטת ציינה כי תקנון הבורסה (כנוסחו אז) חייב חבר בורסה להתנות את העבודה עם מנהל תיקים בהסכם כתוב ובקבלת ייפוי כוח מהלקוח ובו פרטים מזהים. "אמנם לתקנון הבורסה אין מעמד של 'הוראה חקוקה', אבל אין ספק שכללי ההתנהגות שנקבעו בו מציבים סטנדרטים של התנהלות, שסטייה מהם יכול שתעיד על התרשלות, וזה המקרה כאן. הנתבעות אינן יכולות לצאת פטורות בלא כלום, חרף תניות הפטור שעוגנו במסמכים שלהן", קבעה.

מגדל והחברה המרכזית חויבו רק ב-25% מסכום הקרן שהשקיע טווקולי ונשחק, משום ש"ברור שהתובע אינו יכול לתלות בנתבעות את האשם העיקרי בהפסדיו. התובע פנה להשקיע בשוק ההון ואישר בחתימתו שבכוונתו לעשות גם עסקות בעלות אופי מסוכן". (ת.א. 46397/05).