תוכנית הפעולה הבינלאומית להצלת הכלכלה הגלובלית יוצאת לדרך: הממשלות יעשו כל שיידרש למניעת קריסתם של גופים פיננסיים גדולים

שרי האוצר ונגידים של שבע המדינות המפותחות, ה-7-G, ידעו במהלך פגישתם בוושינגטון ביום ו' כי עיני כל העולם נישאות אליהם. רמז להיסוס, לחסר הסכמה, להליכה נפרדת של חלקם, היה מביא למוות קליני של השווקים הפיננסים בעולם, אשר נמצאים ממילא במצב מתקדם של שיתוק. התוצאה הייתה מה שיכונה מעתה "תוכנית הפעולה" של ממשלות העולם כדי להציל את הכלכלה הגלובלית ואת השווקים הפיננסים.

על פי ההודעה לעיתונות אשר פורסמה על ידי משרד האוצר של ארה"ב, תוכנית הפעולה כוללת חמש נקודות עיקריות, וביחד הן אמורות לשכנע את העולם כי מדובר במאמץ מתואם, תקיף ונחוש לסיים את המשבר הנוכחי ולהחיות את האשראי:

• לנקוט כל צעד דרוש, ולעשות שימוש בכל מכשיר קיים כדי להבטיח ש"גופים בעלי חשיבות מערכתית" לא יקרסו.

• לנקוט בכל צעד דרוש כדי להפשיר את שוק האשראי ואת שוק הכסף בעולם, ולהבטיח כי לבנקים ולגופים פיננסים אחרים תהיה גישה לנזילות ולמימון.

• להבטיח שבנקים, ומתווכים פיננסים אחרים, יוכלו לגייס הון על פי צרכיהם, מהמגזר הציבורי, וגם מהפרטי, בהיקפים דרושים. בדרך זו ישוקם האמון ויתאפשר להם לחדש את מתן האשראי למשקי בית ולעסקים.

• להבטיח קיומן של תכניות איתנות ועקביות של ביטוח פיקדונות ושל ערבויות ממשלתיות, כך שלמשקי בית יהיה אמון שכספם בטוח.

• באותם מקומות בהם הדבר יהיה נחוץ, ינקטו פעולות לחדש את התפקוד של שווקים משניים למשכנתאות ואגרות אחרות המגובות בנכסים. לשם כך יידרשו מהלכים שיבטיחו דיוק מרבי בשערוך של נכסים והפעלת תקנים חשבונאים בעלי איכות מרבית.

בשולי נקודות אלה, משרד האוצר של ארה"ב הודיע כי קבוצת ה-7-G "תומכת במאמצי קרן המטבע הבינלאומית", ובעצם המלצות הפעולה שפורסמו על ידיה לפני כמה ימים הוטמעו בתוכנית הפעולה החדשה. כזכור מדובר בהזרמת הון לבנקים בדרך של רכישת מניות על ידי הממשלה, רכישת נכסים "רעילים" ומימון של פעולות אשראי על ידי המגזר הפיננסי.

ההודעה לעיתונות הדגישה גם כי יש כוונה להביא לשינוי מהותי ומהיר של שיטת הפיקוח על גופים פיננסים בעולם, על פי ההמלצות של הפורום ליציבות פיננסית, גוף המסונף ל-BIS, אשר אמון על פיתוח של תקנים של רגולציה פיננסית בעולם.

שר האוצר של ארה"ב, הנרי פולסון, אמר לאחר ישיבת ה-7-G כי ממשלת ארה"ב אכן תרכוש מניות כאלה, מתוך הסכום המוקצה לתוכנית ההצלה (בסך 700 מיליארד דולר), זאת בנוסף לרכישת נכסים בעייתיים. לפולסון היה חשוב מאד להדגיש כי צעדיו של הממשל יהיו חלק מאותה תוכנית פעולה, המשותפת למדינות רבות.

הוא הדגיש כי ההבדלים בין מדינות שונות הם גדולים, ועל כן היישום שלה בכל מקום יהיה שונה, אך ישנה הסכמה גדולה בכל הקשור לסוגיות אותן יש לפתור. כמה וכמה פעמים דיבר פולסון על תקיפות ונחישות, ואף ציין כי מערכת הפיקוח הפיננסי בארה"ב "אינה תואמת את המציאות אשר תיווצר".

פולסון אישר שהממשל יחל בקרוב לרכוש מניות של בנקים, אך ציין שהדבר ייעשה רק לאחר שהממשל ינסח כללים ברורים להפעלת התוכנית. היה ברור לשר האוצר האמריקני שחשוב לשכנע את משלם המסים בארה"ב שייעשה שימוש מושכל בכספו.

אך בשתי סוגיות פולסון השאיר אחריו עמימות מסויימת. ראשית, לא ברור עד כמה תוכנית הפעולה החדשה כוללת מתן ערבות הלוואות בין-בנקאיות, פעולה אשר דרושה כדי להפשיר את שוק האשראי המוקפא בעולם. ההערכה היא שמהלך כזה, אשר תואם את עקרונות תכנית הפעולה, מצריך לא מעט החלטות על פרטים מי יהיה ערב לתנועות בין בנקים ממדינות שונות? מי יישא בהוצאות? על פי איזה קריטריונים? האם כל הבנקים או רק חלקם?

הסוגיה השניה נוגעת להחלטה האסטרטגית לא לתת לאף גורם פיננסי "בעל חשיבות מערכתית" ליפול. האם פירוש הדבר שהממשל האמריקני ינקוט בכל צעד נחוץ כדי למנוע את קריסת מורגן סטנלי וגולדמן זאקס ? פולסון נשאל על כך במסיבת העיתונאים, נמנע ממתן תשובה ישירה בעניין זה, אך נראה שבדרך זו או אחרת, הסעיף הרלוונטי בתוכנית הפעולה החדשה אכן מכסה את שני הבנקים להשקעות לשעבר.

כך יוצאת לה לדרך תוכנית הפעולה הבינלאומית להצלת השווקים הפיננסים, ומניעת האסון הכלכלי החמור ביותר מזה עשרות שנים. השאלה היא עד כמה הציבור בעולם יאמין שזו אכן תוכנית "תקיפה ונחושה" ועד כמה אכן יופעלו כל הכלים הדרושים לפתור את המשבר. מעל לכל, השאלה היא האם הפעלת "כל הכלים הדרושים" תספיק כדי להחזיר את האמון במערכת.