אין עם מי לדבר, זו ההגדרה המדויקת לתחושה של אלפי הורים שמאכילים את ילדיהם בני השנה ומעלה בפורמולת המזון סימילאק טופ 3. משרד הבריאות אמנם פרסם הודעה בדבר בדיקת התלונות כנגד המוצר, אך לא טרח להנחות את ההורים בצעדים אופרטיביים. למי להתקשר? מה קורה במקרה של הקאה? האם להפסיק את השימוש במוצר? האם לרוץ למיון או להסתפק ברופא משפחה?
את כל השאלות האלה נאלצו לשאול העיתונאים, שמחזיקים בטלפונים הישירים של האנשים הנכונים במערכת. אבל להורים בבית, במיוחד אלה שראו את ילדיהם מקיאים לאחר צריכת המוצר ורק עכשיו הבינו שאולי לא מדובר בווירוס, לא היה למי להתקשר.
במקום לתת מענה להורים המפוחדים, העדיפו במשרד הבריאות לנסח הודעה לקונית שעברה את כל הבדיקות המשפטיות, כדי שחס וחלילה יצרנית הסימילאק לא תגיש תביעה. האם לא מוטב היה להמליץ לציבור להימנע משימוש במוצר עד לתוצאות הבדיקה? עובדה שקופת חולים כללית העבירה המלצה ברוח זאת לבתי החולים שלה. המינימום המתבקש ממשרד הבריאות, היה להורות על הפסקת השימוש אם התינוק מקיא לאחר צריכת המוצר.
עכשיו מתברר כי כבר לפני שנה נקנסה יצרנית סימילאק על הימצאות כמות אסורה של חיידקי קוליפורמים באחד ממוצריה, אבל במשרד הבריאות לא חשבו שזה צריך לעניין את הציבור. כנראה שבמשרד הבריאות לא לומדים לקח: הרי רק לפני שנה התברר כי המשרד הסתיר מהציבור את התפרצות החיידק האלים "קלבסיאלה" בבתי החולים, חיידק שהביא למותם של עשרות מאושפזים.
עם פרסום הודעה שקשורה לחיים של אנשים, במשרד הבריאות חייבים לנקוט בכל הזהירות האפשרית. לא זהירות משפטית, אלא זהירות אנושית. אנשים שייצמדו לטלפון ויהוו כתובת ברורה, מרגיעה ומוסמכת לשאלות של ההורים. האם זו בקשה מוגזמת?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
