בנק ישראל לא יכפה על הבנקים כללים להטמעת סיכונים סביבתיים במתן אשראי

הפיקוח על הבנקים יסתפק במכתב הבהרות של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, שיגדיר עקרונות ראויים אך לא מחייבים לניהול סיכונים סביבתיים

בנק ישראל נסוג מכוונתו לפרסם חוזר לגבי סיכוני איכות סביבה ולכפות על הבנקים כללים מחמירים בהטמעת סיכונים סביבתיים בתוך נוהלי מתן האשראי. הפיקוח על הבנקים יסתפק במכתב הבהרות של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, שיגדיר עקרונות ראויים אך לא מחייבים לניהול סיכונים סביבתיים.

ההערכות הן כי השינוי בעמדת בנק ישראל נובע מלחצים של הבנקים. מאחר ואין הנחיה מחייבת יוכל כעת כל בנק לקבוע לעצמו את דרכי ההתנהלות לגבי סיכוני סביבה.

בנק ישראל הקציב לבנקים לעשות כך עד ינואר 2010. את עבודת המטה מרכז אור סופר, סגן המפקח על הבנקים. בבנק ישראל מסבירים כי השינוי בעמדתם אינו תוצאה של התקפלות עקב לחצי הבנקים אלא מהלך רגיל של העניינים, כאשר טיוטת ההנחיות משתנה לאור הערות הגופים המפוקחים והתייעצות עמם.

עקרונות המשווה

"על בנק להכיר בכך שזיהוי והערכת סיכון סביבתי הם חלק מתהליך נאות של הערכת סיכונים ולכן עליו לפעול להטמעת ניהול החשיפה לסיכון סביבתי כחלק ממכלול הסיכונים שהוא מנהל", כתב חזקיהו לבנקים.

בטיוטת החוזר, שכאמור בוטל, נקבע כי ההנחיות ייכנסו לתוקף בהדרגה עד סוף 2009 ויחולו על השקעות ומימון פרויקטים בסכום של 200 מיליון שקל ומעלה. סכום זה ירד בהדרגה עד לאשראי בהיקף של 40 מיליון שקל. כעת כאמור כלל לא נקבע רף.

במערכת הבנקאית סברו כי יישום החוזר במתכונתו הנוכחית עשוי לחשוף את הבנקים לתביעות ייצוגיות ולייקר את האשראי למגזר העסקי וכי עדיף להימנע מכך בתקופת משבר.

בעולם נהוגים עקרונות לתמחור סיכון סביבתי הנקראים עקרונות המשווה - EPFI. עקרונות אלו אומצו על ידי מוסדות פיננסיים רבים והם חלים על כל מימון פרויקט חדש בו עלויות ההון עוברות את הרף של 10 מיליון דולר.

בבנק ישראל מסבירים כי בשנים הקרובות אין כל כוונה ליישם את העקרונות בישראל מאחר והסביבה העסקית בארץ שונה לגמרי.