2008 של לב לבייב

רק שנתיים חלפו מאז היה סמל לגאות, לחגיגה, לאופטימיות ולביטחון עצמי המסנוור

איך נסכם וניפרד מ-2008? שלום-שלום ולא להתראות? זה בוודאי מה שאומר לעצמו לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, שאיתו בחרנו לסכם את השנה הקודרת הזו.

לפני שנתיים בדיוק סיכמנו עם לבייב את שנת 2006, כסמל לגאות, לחגיגה, לאופטימיות הסוחפת ולביטחון העצמי המסנוור. שנתיים בלבד חלפו ולבייב הפך לאחד מהסמלים הבולטים ביותר של משבר האשראי. הסיפור של לבייב, הסיפור של אפריקה, הוא הסיפור שמתאר בצורה הכי טובה את שנת 2008.

400 מיליון דולר - הם השווי שלפיו רכש לב לבייב בתחילת 1997 את השליטה באפריקה ישראל מבנק לאומי. לבייב, עד אז יהלומן מיסתורי, התקבל בסקטור העסקי בהרמת גבה ובעיקום פרצוף. איש לא הבין או ידע מאיפה יש לו הכסף והתעוזה כדי לרכוש את אחת מחברות הנדל"ן הבולטות במשק. לבייב קיבל לידיו חברה מקומית ויציבה, שהרוויחה אז עשרות מיליוני שקלים בשנה.

12 שנה אחרי, אפריקה שינתה מיקוד ("עם כל האהבה שלי לארץ ישראל, הכסף הגדול בנדל"ן נמצא בחו"ל", אמר לבייב), הפכה לגלובלית ועתה היא שווה כ-440 מיליון דולר. גם אם מביאים בחשבון דיבידנדים שחולקו בדרך (כמיליארד שקל) ומנטרלים אינפלציה, התוצאה די עגומה: אפריקה חזרה למעשה כעשר שנים אחורה.

7 מיליארד דולר - הוא השווי שאפריקה נגעה בו במהלך 2007 וה"יעד" שהציב לה לבייב. הביטחון העצמי של לבייב תפס תאוצה במקביל לסחרור במניות אפריקה. שווי החברה טיפס, ולבייב טיפס בהערכות השווי שהציב לאפריקה.

זה היה הרגע שבו הפך לבייב, לפחות על הנייר, לאיש העשיר בישראל, למשביח הערך הגדול ביותר בבורסה, לאייקון, לאגדה ולמושא הערצה כמעט-דתית על-ידי אנליסטים, עיתונאים וקולגות עסקיים. אחרי ירידה של כמעט 95% מהשיא, לבייב הפך מה"דרלינג" של השווקים, מכוכב עסקי, לאחד שלקח סיכונים גדולים מדי ומתמודד עם שאלות קיומיות.

75% - הוא שיעור האחזקה של לבייב באפריקה. כלומר, הן ההשבחה הגדולה והן השמדת הערך הגדולה, מתגלגלות ברובן "על הנייר" ללבייב עצמו. לבייב החזיק "ניירות" שהיו שווים בשיאם קרוב ל-5 מיליארד דולר (ברוטו); היום הוא מחזיק "ניירות" ששוויים נאמד ב-330 מיליון דולר.

מחזיק? לא בדיוק. הניירות האלה משועבדים לבנקים. כלומר, שוויו של לבייב באפריקה עומד בפועל על אפס.

300-400 מיליון דולר - זה הסכום שהפסיד לבייב, אישית, כיוון שהאמין אמונה שלמה ביכולת של אפריקה להמשיך ולייצר ערך. לזכותו של לבייב ייאמר שפיו ולבו שווים. הוא האמין, עד כדי כך האמין באפריקה, אמונה יוקדת, חונקת מאהבה, שהמשיך לרכוש מניות שלה (רכש את חלקו של בנק לאומי באפריקה והוסיף לרכוש בהנפקת הזכויות שבוצעה ב-2007) במחירים גבוהים. הרכישות הללו, מרביתן באשראי, הן כעת אבן ריחיים על צווארו של לבייב.

320 מיליון דולר - זה השווי של אפי פיתוח, החברה הבת של אפריקה, בעלת נכסים ברוסיה. זה, למעשה, הנכס המדהים ביותר של לבייב ומה שתומך כרגע בקבוצת אפריקה. החברה גייסה באמצע 2007 סכום עצום של 1.4 מיליארד דולר לפי שווי שנראה עתה דמיוני לחלוטין - 7.3 מיליארד דולר אחרי הכסף.

אפי פיתוח נהנית מקופת מזומנים של 570 מיליון דולר, פלוס נכסים ששווים משהו (למרות המשבר), פלוס חובות "צנועים" בהיקף של כ-300 מיליון דולר. לבייב מנצל עתה את הנכס המדהים הזה כדי "לשאוב" ממנו דיבידנד כלפי מעלה (לאפריקה) של 200 מיליון דולר.

1.5 מיליארד דולר - אלה הסכומים שהשקיעה אפריקה בנדל"ן בארה"ב בדיוק בשיא הגאות. שימו לב לשרשרת הרכישות - לבייב התאהב במיוחד בסמלי נדל"ן אמריקנים: מארס 2007 - רכישת 50% בניין APTHORP בניו-יורק בכ-210 מיליון דולר; אפריל 2007 - רכישת 100% מבניין ה"ניו-יורק טיימס" ב-525 מיליון דולר; מאי 2007 - רכישת 100% מ"מגדל השעון" בניו-יורק ב-200 מיליון דולר; יוני 2007 - זכויות נדל"ן בלאס וגאס ב-625 מיליון דולר יחד עם שותפים.

כן, לא רק לנוחי דנקנר וליצחק תשובה יש הרפתקאה לא מוצלחת בעיר ההימורים, אלא גם לבייב חלם להקים בסטריפ קומפלקס של מלונות מסחר הכולל 4,500 דירות. ומי מימן את רוב העסקה? הבנק השוויצרי קרדיט סוויס, שנוחי דנקנר הפך לבעל עניין בו השנה.

70 מיליון דולר - זה מה ששילם לבייב עבור טירת החלומות שלו בלונדון. אפילו את הטירה הזו רכש לבייב בשפיץ של הגאות. איך התבצעה העסקה? מהונו של לבייב? או, כרגיל, במינוף הסטנדרטי? והאם זה בכלל קשור לשמועות שמסתובבות בימים האחרונים שלבייב עומד לחזור לישראל?

2009 - עם כל חבילת הצרות הללו נכנס לבייב לאחת השנים המאתגרות שלו. הוא מקווה שזו לא תהיה תקופה של מיתון חריף וממושך אלא האטה קצרה וחלשה מהמצופה. הוא מקווה ש-2009 תהיה טובה בהרבה מכל התחזיות של נביאי השחורות.

הוא שואב, בוודאי, עידוד מהצניחה במחירי האנרגיה, שעשויה לקזז במשהו את מחנק האשראי. הוא מאמין שקיצוצי הריבית האגרסיביים והמטרת הכסף על-ידי הממשלות ישקמו תוך זמן קצר את מאזני הבנקים, יגבירו את האמון במערכת הפיננסית ויחזירו את הנורמליות לשוקי האשראי.

אתמול נחשף ב"גלובס", שהוא גם מאמין ומקווה שיורם טורבוביץ', הרכש החדש שלו, יוריד קצת מהלחץ סביב אפריקה. בדבר אחד לבייב, כנראה, כבר לא מאמין: שאפריקה שווה באמת 7 מיליארד דולר.

eli@globes.co.il