על פי אומדנים ראשונים שהוכנו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי של נתוני ביצוע התקציב ב-2008, הגירעון הכולל ללא מתן אשראי נטו הסתכם בסך של 15.2 מיליארד שקל המהווים כ-2.1% מהתמ"ג, חריגה של 0.5% תמ"ג לעומת התכנון המקורי של תקציב המדינה שעמד על 1.6% מהתמ"ג שהם כ-11.5 מיליארד שקל.
באגף החשב הכללי ציינו, כי במסגרת תכנית משרד האוצר להאצת הפעילות במשק לאור המשבר הגלובלי, בחודשים האחרונים הוקדמו הוצאות ממשלתיות והואצו השקעות שונות באמצעות משרדי הממשלה.
בחשב הכללי אמרו כי האומדן הוא ראשוני, אך נראה כי ברכיבי הגירעון ומימונו לא יחולו שינויים משמעותיים. הערכת התמ"ג ל-2008 היא כ-715.8 מיליארד שקל. עוד הוסיפו כי יש להתייחס בזהירות רבה לפירוט הנתונים וכי יתכנו שינויים במיון הפנימי ובגג ההוצאה וההכנסה.
לאחר 4 שנים של ירידה רצופה ברמת הגירעון הממשלתי מ 5.4% תמ"ג בשנת 2003 לאפס גירעון ב-2007, חלה ב-2008 עליה בגירעון לשיעור של 2.1% תמ"ג. בפעילות המקומית של הממשלה היה לממשלה גירעון של כ-9.7 מיליארד שקל ובפעילות בחו"ל גירעון של כ-5.5 מיליארד.
את עיקר ההסבר לגירעון הגבוה בהשוואה לתכנון התקציבי מספק צד ההכנסות. סך ההכנסות היה נמוך בכ-5.2 מיליארד שקל בהשוואה לתכנון התקציבי המקורי. הכנסות ממסים היו נמוכות בכ-6.5 מיליארד שקל, יתר ההכנסות מיתנו במידת מה את המחסור בהכנסות ממסים.
שיעור הביצוע של סך ההוצאות (נטו) - היה כ-99.4% מתקציב מקורי. שעור הביצוע הממוצע של הוצאות משרדי הממשלה היה כ- 99.9%.
הפעילות הממשלתית ב-2008 משקפת גידול נומינלי בהוצאות המשרדים של כ-5.5% לעומת אשתקד וגידול ב 1.2 נקודות אחוז בשיעור הביצוע של התקציב לעומת אשתקד. בתקציב 2008 תוכנן גידול של 4.1% בהוצאות המשרדים בהשוואה לתקציב 2007. שיעור הביצוע הגבוה יחסית נובע מהאצת קצב ההוצאה בחודש דצמבר.
בפעילות הכוללת מתן אשראי נטו, היה לממשלה גירעון של כ-9.1 מיליארד שקל. גיוס הון חיובי בסך של כ 13.3 מיליארד ותקבולי הפרטה בסך של כ-1.7 מיליארד שקל אפשרו עלייה של כ-5.9 מיליארד ביתרות הממשלה בבנקים כתוצאה מהפעילות התקציבית.
גירעון מקומי
בפעילות מקומית ללא מתן אשראי נטו הסתכם הגירעון בכ-9.7 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 6.4 מיליארד שהיה מתוכנן בתקציב המקורי, ולעומת עודף מקומי של 6.3 מיליארד בשנת 2007.
"מתן אשראי נטו", הסתכם בסך של כ 6.1(-) מיליארד שקל ("קבלת אשראי"), לעומת 3.7(-) מיליארד בתקציב. גביית קרן הייתה גבוהה בכ-1.4 מיליארד עקב פדיונות מוקדמים ואילו מתן האשראי היה נמוך במיוחד עקב החזרי הלוואות עובדי מדינה בגובה של כ-1.2 מיליארד שקיזזו הוצאות.
שעור הביצוע הממוצע של ההוצאות המקומיות (נטו) של המשרדים מתקציב מקורי הגיע לכ 99.3% לעומת שיעור ביצוע של 97.6% אשתקד. שיעור הביצוע הגבוה נובע מהאצת והקדמת הוצאות בהיקף של כ 4.4 מיליארד שקל במגמה להאיץ את הפעילות במשק ולהקל על המשרדים בפעילותם בתחילת שנת 2009 עקב אי אישור התקציב. שעור הביצוע של המשרדים האזרחיים מתקציב מקורי היה כ 98.2%. שיעור הביצוע הממוצע במשרדים החברתיים מתקציב מקורי היה 101.0%. שעור הביצוע מתקציב מקורי (כולל הקצאות מהרזרבה הכללית) של מערכת הביטחון היה 103.2%.
במספר רב של משרדים עלה שיעור הביצוע על 100% מתקציב מקורי, זאת כתוצאה מניצול מוגבר של תקציבים שמקורם עודפים משנים קודמות והקצאה מחדש של תקציבים מסעיפי התקציב בהם הסתמן תת ביצוע.
הוצאות המשרדים בשנת 2008 היו גבוהות נומינלית בכ--- 6.2% לעומת רמתן בשנת 2007. בהוצאות המשרדים האזרחיים חלה עליה של כ 5.9% (כ 7.4 מיליארד שקל) ובהוצאות מערכת הביטחון חלה עליה של כ 7.4% (כ 3.4 מיליארד שקל), זאת בהמשך לעליה של כ 4.3% בהוצאות מערכת הביטחון בשנת 2007 לעומת 2006.
תשלומי הריבית והחזר קרן למוסד לביטוח לאומי היו גבוהים בכ--- 0.4 מיליארד שקל מהתכנון בתקציב המקורי.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו לפי האומדנים שלנו בכ-184.1 מיליארד שקל לעומת 190.6 מיליארד כפי שנצפה בתקציב המקורי, ירידה נומינלית של כ 3.5% לעומת אשתקד. במסים ישירים הייתה גביה נמוכה מהתכנון בכ-7.9 מיליארד ובעקיפים גבוהה בכ-1.3 מיליארד. לעומת אשתקד, הירידה במסים ישירים - כ 10.1% ובמסים עקיפים עליה של כ 4.8%.
יתר ההכנסות (תקבולי ריבית, הפקדות המוסד לביטוח לאומי והכנסות שונות) היו גבוהות בכ-2.2 מיליארד שקל מהחזוי בתקציב המקורי. הפקדות המוסד לביטוח לאומי היו גבוהות מהמתוכנן בכ-0.9 מיליארד שקל, הכנסות גבוהות מהחזוי התקבלו גם ממנהל מקרקעי ישראל (מכירת קרקע).
גירעון חו"ל
הגירעון הסתכם בכ-5.5 מיליארד שקל לעומת 5.1 מיליארד כמתוכנן בתקציב המקורי.
ההכנסות במט"ח היו נמוכות בכ-0.8 מיליארד מהמתוכנן. הכנסות מענקי סיוע ביטחוני בדולרים היו גבוהות מהמתוכנן אך שער החליפין היה נמוך משמעותית מהחזוי בתקציב (3.58 שקל לדולר בממוצע לעומת 4.3 בתקציב) וגרם לתקבול נמוך מהמתוכנן בשקל.
הוצאות המשרדים האזרחיים בחו"ל תאמו את התכנון התקציבי המקורי. הוצאות משרד הביטחון היו גבוהות (ב 1.1 מיליארד שקל) מהתכנון המקורי עקב ניצול עודפים משנת 2007 ובגין תקבולי הסיוע הגבוהים מהמתוכנן. הוצאות מערכת הביטחון בחו"ל נמוכות בכ-1.0 מרמתן בשנת 2007.
תשלומי הריבית היו נמוכים בכ-1.7 מיליארד שקל עקב שער חליפין נמוך מהחזוי בתקציב.
מימון הגירעון
פעילות הממשלה ל"מימון" (גירעון כולל מתן אשראי נטו) הסתכמה בגירעון של בסך של כ 9.1 מיליארד שקל.
גיוס ההון נטו בחו"ל היה שלילי והסתכם בכ-6.1 (-) מיליארד שקל, לעומת גיוס הון נטו שלילי בסך 5.1 (-) מיליארד בתכנון התקציבי.
גיוס ההון המקומי נטו היה חיובי והסתכם בכ-19.4 מיליארד שקל לעומת גיוס הון נטו בסך 8.7 מיליארד בתכנון התקציבי.
הכנסות הון (הפרטה) הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.0 מיליארד כמתוכנן בתקציב. עיקר התקבולים: בזק (1.2), תנובה (0.2) ודיסקונט (0.3).
כתוצאה מפעילות ה"גירעון ומימונו" חלה ביתרות הממשלה בבנק ישראל ובבנקים בחו"ל (שינוי יתרות בבנקים) עליה של כ 5.9 מיליארד שקל.
שינוי יתרות בבנקים
בנוסף לעליה ביתרות בבנקים הנובעת מהפעילות של ה"גירעון ומימונו" (גירעון + גיוס הון נטו + הפרטה) בסך של כ 5.9 מיליארד שקל כאמור לעיל, חלה ירידה ביתרות הממשלה כתוצאה מהתחשבנויות עם בנק ישראל בסך של כ 0.6 מיליארד שקל (החזר קרן ותשלומי ריבית חוב ארוך מועד, תקבולי ריבית על היתרות השוטפות).
פעילות נוספת שמשפיעה על יתרות הממשלה בבנקים מסווגת כ"פעילות שאינה קשורה לתקציב המדינה". הזרמים בפעילות זו מקזזים בד"כ אחד את השני, פעילות זו הסתכמה בסכום נטו של כ 0.6 מיליארד שקל וכוללת ריבית והחזר קרן מהלוואות לסקטור הפרטי בגין כספי הערבויות של שנות ה 90, תנועות השאלת אג"ח לעושי שוק, הפרשי שער, תיקוני הגדרה של מדידת הגירעון ועוד.
בסה"כ, ביתרות המזומנים של הממשלה בבנקים חלה עליה של כ 4.7 מיליארד שקל. בבנק ישראל חלה עליה של כ 4.9 מיליארד שקל ואלו עמדו בסוף השנה על כ 8.5 מיליארד שקל. ביתרות הבנקים של נציגות האוצר בניו יורק חלה ירידה של 0.1 מיליארד שקל והן עמדו על כ 1.2 מיליארד שקל (נתונים זמניים).
גירעון חודש דצמבר
בחודש דצמבר 2008 הסתכם הגירעון ללא מתן אשראי נטו בכ-13.9 מיליארד שקל, רובו ככולו של הגירעון שנצבר השנה.
ההוצאות בדצמבר הגיעו לסך של כ 29.5 מיליארד שקל, מזה הוצאות משרדים כ 26.7 מיליארד, סכום גבוה בכ-2.8 מיליארד מדצמבר אשתקד. סכום זה גבוה בכ-77% בהשוואה לרמה הממוצעת החודשית מתחילת השנה. הגידול בהוצאות המשרדים אופייני לחודש דצמבר אך עוצמתו השנה גבוהה יותר.
הגידול בהוצאות המשרדים נובע מעליה עונתית: תשלומי העברה כפולים המאפיינים את חודש דצמבר ואישור של שינויים תקציבים שאיפשר למשרדים לבצע פעילות מוגברת - הקדמה והאצת הוצאות בהיקף של כ-4.4 מיליארד שקל.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-12.7 מיליארד שקל, הרמה החודשית הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2006.
הכנסות מס הכנסה הסתכמו בכ-6.7 מיליארד שקל והיו נמוכות בכ-1.4 מיליארד מהרמה החודשית הממוצעת מתחילת השנה (ירידה דומה ברמת ההכנסות חלה גם בדצמבר בשנה שעברה, 1.2 מיליארד שקל). הכנסות מסים עקיפים הסתכמו בכ-5.5 מיליארד שקל, ירידה של מיליארד שקל לעומת דצמבר אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
