פרופ' מנואל טרכטנברג על הקיפאון בשוק האשראי: "אתה יכול להביא את הסוס למים, אתה לא יכול להכריח אותו לשתות"

"אתה יכול להביא את הסוס למים, אתה לא יכול להכריח אותו לשתות", אמר פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בהתייחסו לקיפאון בשוק האשראי ולצעדים הננקטים כדי להקל על מחנק האשראי. טרכטנברג ציין, כי מדיניות מוניטרית קודמת ועדיפה בטיפול במשבר, ואגב כך החמיא למערכת הבנקאית בישראל, באומרו כי "האיתנות הפיננסית של הבנקים בישראל מוכחת מידי יום".

ראש המועצה הלאומית לכלכלה התייחס למדיניות פיסקאלית בצל המשבר. לדבריו, יש לקבוע כלל פיסקאלי ברור לגידול ההוצאה הפיסקאלית לאורך זמן - הורדת היחס חוב-תוצר ל-54% תוך כעשור. מדובר בכלל דינאמי, התלוי בסיבת הצמיחה ובמרחק מהיעד. את הדברים אמר במסגרת יום עיון בפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל-אביב, שעסק בהשלכות המשבר הגלובאלי על שוק ההון והכלכלה הישראלית בהסתכלות צופה עתיד במושב על כלכלת ישראל והשווקים הפיננסיים.

לדבריו של טרכטנברג, כלי המדיניות המרכזי לשנה זו הוא קביעת יעד הגירעון. "קיים איזון עדין בין הצורך למתן את המיתון לבין מניעת גידול חד מידי בחוב". איזון זה תלוי בעומק ההאטה ("עד אפריל נדע יותר", הוא אומר) ובקשיי מימון הגרעון. הורדת החוב לטווח ארוך קודמת להמשך הורדת המסים, הוא טוען: "צריך להחליט מה קודם למה. צריך ללכת לטעמי להורדת החוב". טרכטנברג גורס כי יש להוריד את החוב לרמה סבירה - "בה נפגוש את המשבר הבא ביחס 60% חוב-תוצר מבלי לאבד תוצר ומבלי להיכנס לאבטלה עמוקה".

עוד קרא טרכטנברג כי "צריך לחתור להרחבת בסיס המס - לבטל את מקלטי המס ולתקן עיוותי מיסוי". בחזרה להרחבה הפיסקאלית, העריך ראש המועצה הלאומית לכלכלה כי נקודות התורפה בהקשרו של התקציב הוא הוא היעדר תקציב מאושר (ולפיכך, התנהלות על סמך תקציב חודשי השווה ל-1/12 מהתקציב הממשלתי אשתקד), אי ודאות פוליטית מוגברת הנובעת מבחירות בפתח - ולאחר מכן גיבוש שני תקציבים ברצף - 2009 ו-2010. נקודת תורפה נוספת היא צבר של מחויבויות תקציביות גדולות להן נוספה המערכה בעזה ("לא יהיו כבדות מידי", לדבריו).

"אנחנו לא נחזור לאותו עולם ב-2006. נחזור לכלכה עולמית שהיא הרבה פחות סימפטית. יש צורך באיזונים חדשים - המלווים בתהליכים כאובים למרבית השחקנים", אמר. לדבריו, הצמיחה תהיה נמוכה מ-4% לשנה ונראה כי בעתיד לבוא תהיה נכונות קטנה יותר לממן סיכון. "הצרכן המערבי סגפן יותר".

טרכטנברג סיכם, באומרו כי יש להתמודד עם המשבר הנוכחי מוניטרית ופיסקאלית; הוא קרא להסתמך גם על גורמי צמיחה מקומיים ולא רק על ייצוא וצמצום פערים על-ידי תעסוקה; יצירת מודלים חדשים של מימון, כולל גופים מוסדיים; הכלת המיעוטים ובכללם חרדים ואנשי פריפריה, ועוד.