השופט מגן אלטוביה: קרנות הפנסיה הוותיקות - בשונה מהחדשות - זכו בהטבות מפליגות

בימים אלה מזכיר לנו שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, כי אין זו הפעם הראשונה שבה נאלץ משרד האוצר הישראלי להתמודד עם המצוקה הפנסיונית, ומה היו תוצאותיה של התמודדות זו.

ביטוח פנסיוני

בפסק דין שיצא תחת ידיו, בפרשת נעים בקל, דחה אלטוביה את בקשת גמלאי התעשייה האווירית, המבוטחים בקרן הפנסיה "מבטחים הוותיקה", לפטור ממס על חלק מהגמלה המשולמת להם לאחר פרישתם, בגובה עלות הפרשות "חלק העובד" לקרן במהלך שנות עבודתם.

קרנות הפנסיה חולקו בשנת 1995 לקרנות "ותיקות" ולקרנות "חדשות", בעקבות הגירעון האקטוארי הכבד שאליו נקלעו קרנות הפנסיה באמצע שנות ה-90. אחת הסיבות לגירעון האקטוארי הייתה השינויים הדמוגרפיים באוכלוסייה, כגון, עלייה בתוחלת החיים, ללא היערכות מתאימה בקרנות.

במסגרת הסדר ההבראה דאז, הוחלט על שמירת זכויות הגמלאים בקרן, (הממשלה אחראית לשמירת הזכויות), וניתן לקרנות סיוע ממשלתי בהיקף של 78 מיליארד שקלים. כמו כן, נקבע תקנון אחיד לכל הקרנות "בהסדר" וההנהלות הקיימות הוחלפו במנהלים מיוחדים. קרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו בפני מצטרפים חדשים, ומשנת 1995, המבקש להצטרף לקרן פנסיה עושה זאת בקרן פנסיה "חדשה".

בשלב מאוחר יותר, בשנת 2003, הונהגה רפורמה בענף הפנסיה, אשר העלתה, בין היתר, את גיל הפרישה לגברים ולנשים, ואת שיעורי ההפרשות הפנסיוניות במהלך תקופת העבודה.

גמלאי התעשייה האווירית, טענו, באמצעות עוה"ד יהודה רסלר ואיל רוזן, כי הפרשת "חלק העובד" לפנסיה הייתה לאחר ששולם מס בגינה, והחזרתה במסגרת הגמלה אינה מהווה תוספת לעושר החייבת במס.

רשות המיסים טענה מנגד, באמצעות עו"ד רינה מיוחס, כי המחוקק פתר את שאלת החיוב במס על הגמלה באמצעות סעיף 9א לפקודת מס-הכנסה, הקובע פטור ספציפי במס. בסעיף זה הרחיב המחוקק, בכוונת מכוון, את הפטור ממס לקרנות הפנסיה החדשות, משום שקרנות הפנסיה הוותיקות כבר זכו להטבות מפליגות.

השופט אלטוביה קבע, כי קרן פנסיה ותיקה אינה "תוכנית חיסכון", אלא "ביטוח פנסיוני" המעניק זכויות כלכליות עתידיות. אמנם, בקרן הפנסיה קיים קשר כלשהו בין כלל הפקדות העמיתים לכלל הסכומים שייפדו, אך ברמת העמית הבודד לא נמצא קשר בין ההפקדות שביצע בפועל לבין תשלומי הקצבה שיקבל.

כך, למשל, לא הוקטנו תשלומי הגמלה על אף הארכת תוחלת חיי העמיתים; הגדרת "השכר הקובע" לעניין חישוב הקיצבה לא הושתתה על סך השכר ששולם בפועל במהלך העבודה, והגמלה חושבה גם על בסיס רכיבי שכר שבגינם לא בוצעו הפרשות.

משמעות הדבר היא, כי "למעשה אין מדובר בצבירת כספים אלא בצבירת זכויות לגמלה". לפיכך, קבע בית המשפט, "גמלה זו אינה מהווה החזר של קרן ההפקדות והתשואה עליה. גמלה זו היא תשואת ההתקשרות החוזית המיוחדת, שעה שהופך העובד לעמית בקרן. התקשרות שהיא למעשה רכישת פוליסת ביטוח".

רכישת נכס מניב

ניתוח עובדות אלה לימד את השופט אלטוביה כי "במהלך שנות עבודתו רוכש העמית זכויות ההולכות ומצטברות בעץ שפירותיו הם תשלומי הגמלה", וכי "כספי המשכורות נצרכו (consumed) בידי העובד לשם רכישת אגד הזכויות לפנסיה". זאת ועוד, הפרשות חלק המעביד הן "הלכה למעשה הכנסה פטורה ממס".

מדובר, אם כן, ברכישת נכס מניב חדש, וככל שתנובה זו חבה במס, הרי שלגישת בית המשפט "עובדת רכישת הנכס מכספי שכר עבודה ששולם בגינם מס, אינה משפיעה על חבות המס בגין התשואה".

במידה מסוימת ניתן להשוות זאת לרכישת מניות על-ידי העובד, וכשם שאין לפטור את הדיבידנד על המניה ממס, משום שהמניה נרכשה מכספי העובד לאחר תשלום מס, כך גם במקרה זה.

השופט אלטוביה הבחין מקרה זה - של הקרן הוותיקה - מעניינן של קרנות הפנסיה החדשות, הדומות יותר לתוכנית חיסכון ופחות לתוכנית לרכישת זכויות פנסיוניות. כאשר מדובר בתוכנית חיסכון עולה החשש למיסוי קרן החיסכון, ולכן הורחבה האפשרות לפטור ממס על הגמלה מקרנות הפנסיה החדשות במסגרת סעיף 9א לפקודה.

במאמר מוסגר ציין בית המשפט כי ייתכן שהסיוע לחוסכים בקרנות בימים אלה, בדמות "רשת הביטחון", עשוי להביא לשינוי קונספטואלי גם באשר לקרנות החדשות. לכך נעיר, כי ייתכן שהדבר מלמד כי ההבחנה בין קרנות הפנסיה החדשות לוותיקות אינה כה עמוקה, ולכן יש מקום לשקול - ולו בדרך של חקיקה - את הרחבת הפטור ממס על גמלאות הנובעות מקרנות פנסיה ותיקות.

מכל מקום, בית המשפט ציין כי ה"נזק" הנגרם למקבלי הקצבאות מקרנות הפנסיה הוותיקות אינו כה משמעותי, משום שגם תחת הדין הקיים כ-80% מהפנסיונרים של קרן מבטחים מקבלים קצבה שאינה חייבת במס.

* הכותב הוא ממשרד עו"ד ד. פוטשבוצקי.