"האם תחזית הצמיחה של בנק ישראל למשק הישראלי ל-2009 לא היתה מנותקת מהמציאות מלכתחילה, כך שהעדכון הנוכחי (מיתון; נסיגה בשיעור 0.2%) לא היה צפוי מראש?", לא התאפקנו ושאלנו את איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות IBI.
"לא", היא ענתה לנו נחרצות. "בבנק ישראל חיכו לנתוני מאקרו נוספים שהתפרסמו רק בשבוע שעבר - למשל מדד מנהלי הרכש, סקר נתוני החברות וכו' - כולם הצביעו על כך שיש החרפה במצב הכלכלי במשק". ניר מציעה גם לזכור כי במדד המשולב, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר אף הוא, חל עדכון בדיעבד של שלושת החודשים האחרונים כלפי מטה, "מה שלחץ כלפי מטה את הצמיחה השלילית ברבעון הרביעי".
"צריך לזכור שיש פה השפעת קצה: ברגע שברבעון הרביעי ירדנו נמוך יותר, זה אומר שב-2009 כולה, התחזית תהיה נמוכה יותר, בגלל הנקודה הנמוכה יותר שאיתה אנחנו מתחילים את השנה", הוסיפה. "חוץ מזה, הנתונים עצמם היו מאוד-מאוד שליליים. אם זה הסוף או לא - אף אחד לא יודע, זה תלוי מה יהיה בהמשך".
זה כבר העדכון השלישי לאותה תחזית. יש משהו נוסף שאנחנו צריכים לקחת בחשבון, משהו שבבנק ישראל לא לוקחים בחשבון?
"הם (בנק ישראל, א"ו) בטח גם לוקחים בחשבון נתונים אחרים. כשאתה יורד מצמיחה של 1.5% לנסיגה של 0.2%, אתה בטח לוקח בחשבון גם דברים אחרים".
ומה אתכם? מה לגבי הציפיות של IBI?
"זה לא עולם של וודאות, זה עולם של אי ודאות. הצפי היחיד הוא פוטנציאל להורדת ריבית אגרסיבית - הורדת התחזית בהחלט מחזקת את האופציה להפחתת ריבית של 0.75% מחר.
לא הורדה של אחוז שלם?
"המודלים שלנו לא יודעים להתמודד עם סביבת ריבית שבה לא היינו אף פעם. יש גישה שאומרת שכדאי לשמור תחמושת לעתיד; אני שואלת 'למה?'. הורדת הריבית גם ככה משפיעה בפיגור של עד 9 חודשים. לכן, אני חושבת שלא בהכרח צריכים לשמור על נשק הורדת הריבית. השאלה היא, איך מגיעים לזה שהורדת הריבית תגיע לידי הציבור".
איך באמת?
"אין לי פתרון קסם. כרגע הציבור מרגיש את הפחתות הריבית בשוליים, בריביות על משכנתאות בריבית משתנה לפי הפריים. בריבית האפסית על פקדונות שקליים. לפחות בישראל אנחנו לא נמצאים במצב בו אנשים מפחדים לשים את הכסף בבנקים. בארה"ב בעבור תחושת הביטחון השקיעו באג"ח ממשלתיות שלעיתים התשואה שלהן ירדה מתחת לאפס - כלומר, שילמו כדי לקבל את כספם בחזרה. פה המק"מים (מלווים קצרי-מועד) נסחרים בתשואה אפקטיבית העולה על 1%".
בכל מקרה, הכלכלנית הראשית של בנק ישראל מציעה לזכור ש"אף אחד לא יכול להבטיח שהריבית תעצור ב-1% ודי", שזו בדיוק שיעורה של ריבית בנק ישראל אם פישר יחליט לקצץ את הריבית ב-0.75%. "ככל שאתה פועל יותר מהר ומהותי יותר, ההשפעה אפקטיביות יותר, בתנאי שאתה לא יוצר לחצים אינפלציוניים", אמרה לנו בזכות הורדת ריבית אגרסיבית.
במצב כזה כלי הריבית מאבד מהאפקטיביות שלו, מה שמוביל למצב הייחודי שיתרחש השבוע, במועד החלטת הריבית של הפדרל ריזרב. לאור העובדה שהריבית שם נעה בין 0% ל-0.25%, האם העולם יעצור את נשימתו ביום רביעי בערב?
"לא. ההחלטה חסרת משמעות; הרבה יותר חשוב יהיה לשמוע מה שהם אומרים. הם הרי הודיעו שהריבית צפויה להישאר בטווח זה לזמן מה".
כאן המקום לציין כי בבית ההשקעות עדכנו את הצפי שלהם לאינפלציה החזויה בארץ. "אנו צופים שמדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.7%", היא אומרת ל"גלובס", ומנמקת זאת בשינוי המגמה של מחירי הפירות והירקות. "הם אמורים לעלות באופן עונתי, אבל השילוב של מזג אוויר חם, שמביא להבשלה מוקדמת של הירקות מחד, והקושי של חקלאים באזור מבצע 'עופרת יצוקה' לקטוף את הירקות והפרות ליצוא, כך שלא ירקיבו, הביא לירידת מחירים". מכל פנים, ניר צופה תיקון אפקט זה במדדים העתידיים.
ולגבי האינפלציה ל-2009 כולה?
"ההערכה היא כי האינפלציה במשק תסתכם בעלייה של 1.2%", היא מסכמת. "אתה בטח תשאל אותי 'למה עליה?', ולכן אומר שאנחנו חוזים אינפלציה מיובאת - העובדה שאנו רואים כי סדרות למסירה עתידית של הנפט נסחרים במחירים גדלים והולכים ביחס למחיר הספוט (למסירה מיידית, א"ו) היא אינדיקטור לכך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
