משרד הבריאות מעודד תיירות רפואית כדי להגדיל את הכנסות בתי-החולים - הציבור עלול לשלם בתורים ארוכים לניתוח

מלון הילטון בתל אביב התמרק בסוף השבוע האחרון בשורה של רופאים ומנהלים בכירים ביותר במערכת הבריאות. מטרת הכינוס: להביא כמה שיותר אזרחים אמריקנים לצורך ניתוחים שונים בישראל, שעולים כאן בערך רבע מעלותם בארה"ב. בין היתר הגיעו למקום מנכ"ל בית החולים וולפסון, ד"ר יצחק ברלוביץ; מנכ"ל ביה"ח שניידר, פרופ' יוסף פרס; סמנכ"ל ביה"ח תל השומר, ד"ר יצחק זיידס; המשנה למנכ"ל ביה"ח איכילוב, פרופ' יצחק שפירא; המשנה למנכ"ל ביה"ח בילינסון, ד"ר מוטי ליפשיץ; ובכירים נוספים מבתי החולים מאיר, זיו, העמק, קפלן ועוד.

המשבר הכלכלי יוצר הזדמנויות

המשבר הכלכלי יוצר הזדמנות בלתי רגילה עבור בתי החולים בארץ, בעיקר לנוכח המכה הקשה שספגה ארה"ב. שם, לא רק שישנם 50 מיליון אזרחים ללא ביטוח רפואי, אלא גם מיליוני עובדים שאיבדו לאחרונה את מקום עבודתם ויחד איתו, גם את הביטוח.

עכשיו יש מי שסבור כי מעסיקים רבים בארה"ב יבקשו להוזיל את פוליסות הביטוח הרפואי שהם ממנים לעובדיהם ולרכוש פוליסות הכוללות ניתוחים וטיפולים רפואיים במדינות זולות יותר. "ביטוח רפואי הוא הוצאה גדולה מאוד עבור המעסיק האמריקני", מסביר ג'ונתן אדלהייט, נשיא ומייסד MTA, חברה לתיירות רפואית מארה"ב שאירגנה את הכנס באמצעות נציגתה בארץ, חברת המכשור הרפואי ISI. "כל זמן שהכלכלה הייתה טובה, עלות הביטוחים לא הדאיגה את המעסיקים האמריקניים אבל עכשיו הם בהחלט יחפשו להוזיל עלויות", הוא מוסיף.

לדברי אדלהייט, פוליסה ממוצעת עולה כיום למעסיק האמריקני 8,500-20,000 דולר לשנה לעובד, בהתאם לגיל המבוטח. ככה זה כשניתוח מעקפים בארה"ב עולה 120 אלף דולר לעומת 9,000 דולר בהודו, 10,500 דולר בסינגפור ו-22,000 דולר במקסיקו. המחיר בארץ, לצורך השוואה, עומד על 35 אלף דולר. "המחיר לא תמיד משחק תפקיד עיקרי במיוחד בניתוחים מורכבים. לישראל יש יתרון בקרב אנשים שלא מעוניינים לעבור ניתוחים כאלה במדינות עולם שלישי", הוא מסביר. לדעת אדלהייט, על בתי החולים בארץ לשתף פעולה ביניהם ולרתום גם את הממשלה, משום שכולם עשויים להרוויח מהתיירות הרפואית, שהיא תעשייה לכל דבר.

אדלהייט הודיע על פתיחת נציגות רשמית בארץ שתקשר בין חברות ביטוח אמריקניות לבין מוסדות רפואיים בישראל. לשוקי מדנס, הבעלים של חברת הביטוח מדנס, הנחשבת לחלוצה בארץ בתחום ביטוחי הבריאות ולבלעדית כמעט בתחום הרשלנות הרפואית, אין עניין להסתפק בקשרים עם חברות ביטוח אמריקניות. מדנס סיפר ל"גלובס" על כוונתו לפעול בעצמו בארה"ב ולשווק שם פוליסות מיוחדות שיכללו טיפולים רפואיים בישראל.

הכללית מחוץ לתמונה, בינתיים

כיום רק בתי חולים פרטיים כדוגמת אסותא והרצליה מדיקל סנטר, או בתי חולים שבבעלות עמותות כמו הדסה ומעייני הישועה, יכולים לספק שירותים רפואיים עבור אזרחים זרים באופן פרטי בכל שעות היממה. לעומתם, בתי החולים הממשלתיים כמו שיבא, איכילוב, רמב"ם, וולפסון ועוד, יכולים לעשות זאת רק בשעות אחר הצהריים, באמצעות "תאגידי בריאות", שהם סוג של עמותות ומקור בלתי נדלה כמעט לגיוסי כספים ללא פיקוח מהותי מצד המדינה.

רק 11 בתי החולים של שירותי בריאות כללית, בהם בילינסון, קפלן, סורוקה, מאיר ועוד, נמצאים בבעיה: אלה לא יכולים לפי שעה ליהנות מהתיירות הרפואית על פי החוק הקיים ובהנהלת הכללית עושים מאמצים גדולים כדי לשנות את הנהלים. אפילו משרד הבריאות תומך בכך, אך לשם כך צריך את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפניו מונחת דילמה לא פשוטה: שגשוגן הכלכלי של בתי החולים כתוצאה מתיירות רפואית עלול לבוא על חשבון הציבור הישראלי.

על חשבונו של המבוטח הישראלי

מזה בדיוק מודאג גבי בן-נון, לשעבר סמנכ"ל כלכלת בריאות במשרד הבריאות ואחד האנשים שעיצבו את חוק בריאות ממלכתי. "מהיכרותי עם המערכת, בתי החולים בארץ נמצאים במחסור של מיטות ואפילו של רופאים ושיעורי התפוסה עומדים על 100%. לכן, פיתוח תיירות מרפא צריכה להיעשות באופן זהיר ביותר ובשום פנים ואופן לא על חשבונו של המבוטח הישראלי", הוא אומר.

בכיר אחר שעדיין עובד במערכת אומר זאת במילים פשוטות: "אם אני משלם מאות שקלים בחודש מס בריאות, אני לא רוצה שינצלו את התשתיות שאני משלם עליהן לטובת אזרחים זרים שיאריכו את התורים ובסופו של דבר יפגעו בי".

ד"ר מיקי דור, ראש אגף רפואה במשרד הבריאות, שהשתתף בעצמו בכנס, דווקא מתלהב מפוטנציאל התיירות הרפואית ומקווה שהיועמ"ש יקל על כלל בתי החולים כדי שיוכלו ליהנות מגידול בהכנסות. "אנו רואים את זה מאוד בחיוב. יש לנו מערכת ענייה ונשמח לכל דבר שיכניס כסף בצורה כדאית", הוא אומר ל"גלובס".

לדברי ד"ר דור, בתי החולים סובלים מחוסר יעילות ועובדים שמונה שעות בחדרי הניתוח במקום 24 שעות, כך שאין ניצול נכון של המשאבים. עוד הוא מוסיף כי "תיירות רפואית תתרום ליוקרה של הרופאים ותהפוך אותם לבעלי שם בעולם". ד"ר דור מדגיש עוד כי מנותח שבא מחו"ל לא מגיע לבדו, כך שמטבע זר נכנס למדינה וזה כשלעצמו דבר חיובי.

לדברי דור, היועמ"ש יצטרך לקבוע אמות מידה וכללי משחק ברורים, כמו למשל ניתוחים בשעות הערב בלבד. צריך לציין כי עד היום נמנעו במשרד הבריאות להצהיר במפורש כי הם תומכים בעידוד תיירות רפואית בדיוק בשל החשש כי זה ייצור ביקורת.

פרופ' יצחק שפירא, המשנה למנכ"ל ביה"ח איכילוב, מודה כי חדר הניתוח באיכילוב כמו גם בבתי חולים ממשלתיים אחרים, פועל אחר הצהריים לא רק עבור תיירים אלא גם עבור ישראלים. למרות זאת, הוא לא מוכן להודות כי עלייה בתיירות הרפואית לישראל עשויה להאריך את התורים עבור ישראלים.

שפירא מציין כי איכילוב מבצע ניתוחים כאלה כבר 15 שנה וטוען כי לא השקיע בכך בשיווק. "זה עובר מפה לאוזן", הוא אומר. לגבי התחזיות להתחזקות התיירות מארה"ב הוא דווקא מסייג: "המצב הזה שבארה"ב ל-50 מיליון איש אין ביטוח רפואי לא יכול להימשך והוא צפוי להשתנות לאור התוכניות בעניין של אובמה".

האוצר מרוצה, האזרח לא

העמדה שמציג משרד הבריאות נובעת, בין היתר, מהכובע הכפול שהוא חובש: מצד אחד הוא הרגולטור שאמור להגביל ולפקח ומצד שני הוא גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים בארץ. אלה האחרונים מתוקצבים באופן חסר על ידי אגף התקציבים באוצר, שמנסה למנוע בכל מחיר עלייה בהוצאה הלאומית לבריאות. עד כדי כך האוצר הצליח, שישראל נחשבת כמעט למדינה היחידה במדינות המערביות שההוצאה על בריאות נשארה בה קפואה במשך עשרים שנה. לכן, התיירות הרפואית מאפשרת לבתי החולים להגדיל את הכנסותיהם מבלי שהאוצר צריך להכניס את ידו לכיס. כך קורה שכולם מרוצים, או ליתר דיוק כמעט כולם. את האזרח משלם המסים אף אחד לא ממש שואל.