האוצר הגדיל את שיעור הערבות בתוכנית הערבויות לבנקים

השינויים העיקריים הם: הגדלת שיעור הערבות לאורך השנים והארכת המועד בו יוכלו הבנקים להשתמש בערבויות להנפיק אג"ח בשלושה חודשים, עד 30 בספטמבר. את תוכנית הערבויות מוביל החשב הכללי שוקי אורן.

"דמי רצינות"

בתמורה להארכה דורש החשב הכללי מהבנקים תשלום "דמי רצינות" בסך 0.025% מהסכום המבוקש. דמי הרצינות יוחזרו לבנק באופן יחסי לגובה ההנפקה. אם הנפיק הבנק את מלוא הסכום יקבל בחזרה את מלוא דמי הרצינות ואם לאו, אזי יקבל חלק יחסי. על הבנקים להודיע לאוצר עד 1 במארס על הסכמתם לתנאים וכמה הם מעוניינים לגייס.

ערבות המדינה לא תהיה מלאה לכל תקופת ההלוואה אך האוצר הגדיל את שיעור הערבות בהשוואה לתוכנית המקורית. בשלוש השנים הראשונות הערבות המרבית תהיה 95% מהסכום שגויס. בשלוש השנים לאחר מכן תרד הערבות ל-65% (במקום 60%) ובארבע השנים האחרונות תהיה 40% (במקום 30%).

"ממציאים הגלגל"

במערכת הבנקאית נמתחה ביקורת על האוצר ונטען כי לאור שיעור הערבות היורד רואות חברות הדירוג בערבות המדינה "ערבות נכה" ומתקשות לדרג את האג"ח כך שחלק ניכר מהחיסכון הולך לאיבוד. "אם רוצים לתת ערבות, תתנו 100%, הערבות צריכה להיות ברורה ופשוטה לחברות הדירוג ולגופים המוסדיים והיא לא כי האוצר מתעקש להמציא את הגלגל", אומר בנקאי בכיר.

בבנקים מעריכים כי האוצר יהיה חייב לעשות שינויים נוספים בתוכנית הערבויות הואיל והבנקים ישתמשו בהון שיגויס לחיזוק ההון העצמי ולא להגדלת האשראי במשק. זאת לאור הצורך של הבנקים להגיע לשיעור הלימות הון של 12% עד סוף 2009. במערכת הבנקאית סבורים כי על האוצר להגדיל את הערבות להיקף של 10-15 מיליארד שקל.

כל בנק יקבל הקצאה מסכום הערבויות בשיעור חלקו היחסי בשוק. ההצטרפות תאפשר לבנקים לחסוך חלק מעלות הגיוס ללא ערבות מדינה. 30% מהחיסכון יישאר בידי הבנק המנפיק ואילו המדינה תקבל בתמורה עמלת ערבות בשיעור 70% מהחיסכון.

כדי לתמרץ את הבנק להגדיל את האשראי למגזר העסקי קבע האוצר נוסחה כאשר הבנק יהיה זכאי לקבל החזר מהמדינה מתוך העמלה ששילם אם יגדיל מדי שנה את האשראי המאזני לציבור ב-6%. בשנה הראשונה הבנק יקבל 25% מהעמלה, בשנה השנייה 17% ובשנה השלישית 14%. כך שבסך הכל יוכל הבנק לקבל כהחזר 56% מהעמלה ששילם, קרי 39% מהחיסכון בעלות הגיוס (56% מתוך 70%). *