גייתנר לא בלחץ, הבנקים כן

אם אנשי שוק ההון צודקים, הממשל עומד להפסיד במבחנטו הפוליטי והכלכלי הראשון

את הירידות החדות והמהירות בשוק המניות בארה"ב בימים האחרונים אפשר לתאר כביטוי לחוסר אמון בתוכניות שהציג ממשל אובמה להתמודדות עם המשבר העולמי. הדברים אמורים במיוחד לגבי תוכניות הממשל להבראתן של המערכת הבנקאית ושל מערכת האשראי.

לא מדובר בוויכוח אקדמי, אלא בעימות שהשלכותיו עצומות. אם הממשל צודק, ומהלכיו יסייעו לאישושו של שוק ההון, הרי שלמשקיעים נוצרו הפסדי ענק בגלל טעויות שיפוט חמורות. לעומת זאת, אם אנשי שוק ההון צודקים, הרי שהממשל עומד להפסיד במבחן הפוליטי והכלכלי הראשון שלו.

ביקורת סותרת

הביקורת נגד התוכנית שהביא לעולם שר האוצר טימותי גייתנר מתחלקת לשני חלקים סותרים, אך יחד הם משקפים דחייה רחבה של השר ושל הצעותיו. חלק מהמבקרים טוען כי גייתנר פושר מדי ושצריך להלאים את המערכת הבנקאית, תחילה את סיטי ואת בנק אוף אמריקה ואחר-כך את כל היתר.

הביקורת השנייה יוצאת נגד גייתנר דווקא משום שהמהלכים שהוא מציע כוללים "הלאמה הדרגתית", אובדן של כספי משקיעים, והתערבות פוליטית בניהול הבנקים. תוכנית הממשל כוללת "בדיקת לחץ" לבנקים הגדולים, כלומר בחינה של מצב הנכסים וההתחייבויות במצבים אפשריים של העמקה חמורה של המשבר. מטרת הבדיקה היא לבחון מהי תוספת ההון לה זקוק כל בנק ובנק.

מכיוון שיש סיכוי קלוש למצוא הון פרטי שיושקע בבנקים, התוצאה תהיה הלאמת הבנקים "בדלת האחורית" כאשר הממשל זוחל פנימה. כבר עתה מדברים על מצב שבו הממשל יחזיק 40% מסיטי, וזו רק ההתחלה.

שדה מוקשים פוליטי

גייתנר עצמו פועל תחת האילוצים שהוויכוח הזה מציב. הוא הבין כי הלאמה עלולה להיות שדה מוקשים פוליטי. הוא גם מבין כי הקונגרס לא יאשר עוד כספים למימון תוכניות הצלה. מה שנותר לו היה למצוא מנוף שיאפשר לתמוך לפתרון מבוסס על השוק, ועדיין יהיה מספיק רדיקלי בתוצאותיו. אותו מנוף נמצא בדמותם של מבחני הלחץ, שעומדים להתחיל בימים אלה, וצפויים לספק תמונה מלאה של מצב הבנקים.

סוכנות בלומברג פרסמה ניתוח שמקורו קרוב לוודאי בממשל עצמו, לגבי התפקיד של הבדיקות הללו. לפי בלומברג, המבחנים יסירו את אי הוודאות ביחס למצב הבנקים. הם לא רק יספקו מידע לגבי ההון הדרוש, אלא יאפשרו לכל אחד לדעת מה השווי האמיתי של הנכסים במאזן של כל בנק. גייתנר מניח כי אי הוודאות היא הגורם שמונע את התפקוד של שוק הנכסים האלה, שכן בתנאים של חוסר בהירות, המחירים נוטים לרדת לאפס.

התוכנית עוד לא נכשלה

כאשר הממשל מספק לשוק מידע מדויק לגבי הערכות שווי, יהיה מי שירצה לבצע מכירה של נכסים או אפילו הזרמת הון. בדרך זו ניתן להימנע מהלאמה, צעד בעייתי מבחינה פוליטית, אך מבטיח חיסול של נכסים רעים במחיר שאינו אפס.

בינתיים השוק מתעלם מהיבט זה של התוכניות של גייתנר, וממשיך להתנהג כאילו היא כבר נכשלה. האם הוא טועה, והמשקיעים נתפסים לבהלה? התשובה לכך תתברר כאשר יתפרסמו התוצאות של אותן בדיקות, ולאחר שמשקיעים פרטיים יחלו להגיב לאומדנים שהממשל יפרסם.