הבורסה סוערת והריביות אפסיות? כל האפשרויות "להחנות" את המזומנים שלכם עד יעבור זעם

בתקופה זו המשקיעים/חוסכים מוכרחים לעשות שופינג רציני כדי למקסם את התשואות שכספם יניב ; זה נכון במיוחד לגבי האפיקים הסולידיים, שחלקם נחשבים שווי מזומנים, כמו פק"מ, מק"מ, קרנות כספיות, אג"ח ממשלתיות או החיסכון הבנקאי הישן והטוב ; אז איפה תשקיעו את הכסף שלכם?

בגלל המשבר בשווקים הפיננסיים משקיעים רבים יושבים על הגדר, ממתינים בסבלנות עד שתחלוף הסערה. בזמן הזה הם צריכים להחנות איפה שהוא את כספם, ומאחר והוא בסטטוס של המתנה, האפיקים הרלבנטיים הם המכשירים הסופר-סולידיים, שתפקידם לשמור על ערך הכסף לתקופה קצרה או ארוכה.

חמישה מוצרים פיננסיים עונים על הקריטריונים האלה, והם הנפוצים והמוכרים ביותר: מק"מ, אג"ח ממשלתיות, פק"מ, קרנות כספיות ותוכניות החיסכון הבנקאיות. לכל מוצר תכונות שונות ובעיקר פרופיל תשואה ועלויות שונה, שיתאימו למשקיעים שונים ולמטרות השקעה אחרות. איפה כדאי לכם להחנות את כספכם? פרויקט מיוחד.

1. מק"מ

הגדרה: המק"מ (מלווה קצר מועד) הוא סוג של איגרת חוב שבנק ישראל מנפיק לתקופות של עד שנה, ללא ריבית וללא הצמדה. האיגרת מונפקת בניכיון, כלומר, שער הקנייה נמוך מהסכום שיתקבל בפדיון. ההפרש ביניהם משקף את שיעור התשואה של המק''מ.

לדוגמה, משקיע שרוכש 100 יחידות מק"מ שמועד פדיונן בעוד שישה חודשים, משלם עבורן 97 שקל (בניכיון). אם יחזיק במק"מ עד מועד הפדיון הוא יקבל 100 שקלים. סכום זה משקף תשואה נומינלית של 3% לחצי שנה, או 6% לשנה שלמה.

המק"מ דומה לפיקדון הבנקאי (פק"מ), אולם ניתן למוכרו בכל יום בבורסה ואין צורך להמתין לסיום התקופה על מנת לפדות אותו. כלומר הוא מוצר די נזיל.

תשואה: 0.57%-1.13% (תלוי במק"מ).

עלויות: עמלת קנייה או מכירה של 0.1%-0.12% בדרך כלל. רכישת המק"מ כרוכה בפתיחת חשבון ניירות ערך, עליו משלם המשקיע דמי ניהול רבעוניים בגובה של 0.15%-0.17%.

חשוב להדגיש שייתכנו שינויים בעמלות ובדמי הניהול בין הבנקים ובין לקוחות שונים, בהתחשב בגודל התיק והיקף הפעילות בו.

מיסוי: הרווחים על המק"מ חייבים במס של 15% מהרווח הנומינלי.

יתרונות: נזילות גבוהה, ניתן לקיזוז במס כנגד הפסדים מניירות ערך בבורסה.

חסרונות: ההשקעה במק"מ פגיעה במקרה של אינפלציה.

למי זה מתאים: משקיעים שמחפשים להשקיע את כספם לטווח קצר במיוחד.

2. אג"ח ממשלתיות

הגדרה: איגרת חוב ממשלתית היא למעשה שטר חוב של הממשלה הנסחר בבורסה. המדינה מנפיקה איגרות חוב במטרה לגייס כספים מהציבור הרחב למימון חלק מהתקציב הממשלתי. למעשה, מדובר בהלוואה שהציבור מעניק למדינה כנגד תשואה.

קיימים ארבעה סוגים של אג"ח ממשלתיות, וההבדלים ביניהן קשורים לגובה הריבית ולהצמדת ערך האיגרת למדד או לדולר:

שחר: אג"ח בריבית קבועה, שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן.

גילון: אג"ח בריבית משתנה, שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן.

גליל: אג"ח הצמודה למדד המחירים לצרכן.

גלבוע: אג"ח הצמודה לדולר. הסדרה האחרונה של אג"ח גלבוע תפקע בקרוב, ולא מוצעות סדרות חדשות לציבור.

תשואה: 0.6% עד 3.4% בגלילים, 1.1%-5.3% בשחרים, 0.6%-1.1% בגילונים.

עלויות: עמלת קנייה או מכירה של 0.5%-0.75% בדרך כלל. כמובן, רכישת האג"ח מחייבת פתיחת חשבון ניירות ערך, עליו משלם המשקיע דמי ניהול רבעוניים בגובה של 0.15%-0.17%.

חשוב להדגיש כי ייתכנו שינויים בעמלות ובדמי הניהול בין הבנקים ובין לקוחות שונים בהתחשב בגודל התיק והיקף הפעילות בו.

מיסוי: באג"ח ממשלתית צמודת מדד או דולר בתוספת הריבית, הפרשי ההצמדה/השער בגין הקרן פטורים ממס. הריבית מעבר לכך חייבת במס של 20%, ורווח ההון הריאלי (מעבר לשיעור עליית המדד) חייב ב-20% מס.

אג"ח כמו שחר או גילון, שהריבית עליהן שקלית נומינלית, ממוסות בשיעור של 15% גם בגין הריבית וגם בגין רווחי ההון הנומניליים בעת מכירתן.

יתרונות: נזילות גבוהה, מגוון תקופות השקעה, ניתנות לקיזוז כנגד הפסדים בתיק ניירות ערך.

חסרונות: תנודתיות גבוהה יחסית למוצרים האחרים, בשל גורמים מאקרו-כלכליים.

למי זה מתאים: למשקיעים סולידיים במיוחד, שמעוניינים בכל תקופות ההשקעה.

3. פיקדון בנקאי

הגדרה: אפיק השקעה המאפשר להשקיע כסף לתקופת זמן מוגדרת מראש. הפיקדון מופקד בבנק לטווחי זמן שבין יום ושבוע למספר שנים. לפניכם כמה דוגמאות לפיקדונות נפוצים:

פיקדון שקלי לא צמוד: פיקדון המתנהל בשקלים, נושא ריבית אך אינו צמוד למדד או למטבע חוץ כלשהו.

פיקדון צמוד מדד: פיקדון בשקלים שערכו צמוד לשינויים החלים במדד המחירים לצרכן.

פיקדון צמוד מט"ח: פיקדון המתנהל בשקלים וצמוד לשער מטבע חוץ כלשהו - בדרך כלל לשער הדולר או האירו.

פיקדון במטבע חוץ: כשמו כן הוא. על פיקדון כזה מקבלים המשקיעים ריבית מעבר לסכום סף מסוים, וריבית שנגזרת מהריבית המקובלת של המטבע שבו הוא מתנהל (דולר, אירו וכדומה).

פיקדון מובנה: פיקדון שהתשואה עליו או הסיכון הכרוך בו, נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים בהתנהגותו של אינדיקטור כלכלי כלשהו, כמו מדד, ריבית, שער מטבע, מחיר נייר ערך וכו'. התשואה על פיקדון כזה תלויה, לכן, בתשואה של אותו גורם, וכך גם רמת הסיכון.

במרבית מהפיקדונות המובנים יש הבטחה למשקיעים, שגם במקרה הגרוע ביותר סכום ההשקעה (הקרן) לא תיפגע. עם זאת, יש לשים לב כי במקרה כזה מפסידים תשואה אלטרנטיבית.

תשואה: משתנה בהתאם לסכום ההפקדה ולטווח הפיקדון. התשואות משתנות בין הבנקים ובחלקם הן צמודות למדד. לכן כדאי לבדוק באופן אישי מול כל אחד מהבנקים מהי התשואה המוצעת.

*בהפקדה של 50,000 שקל הריבית המקובלת כיום בבנקים היא 0.4%-0.6% לשנה, ו-1%-1.2% לשנתיים.

*בהפקדה של 100,000 שקל הריבית המקובלת כיום היא 0.5%-0.7% לשנה, ו-0.55%-1.4% לשנתיים.

*בהפקדה של 500,000 שקל הריבית המקובלת היא 0.55%-0.8% לשנה, ו-0.55%-1.6% לשנתיים.

מיסוי: קיים פטור ממס על הפרשי ההצמדה או הפרשי השער בגין קרן הפיקדון, ומס של 20% על הריבית הריאלית. בגין פיקדונות שקליים שיעור המס הוא 15% על הריבית. לא ניתן לקזז את המס על ההכנסה כנגד הפסדים מניירות ערך.

יתרונות: התשואה משתנה בהתאם לסכום ההפקדה ומשך תקופת החיסכון. כמו כן, מכשיר ההשקעה ללא כרוך בתנודתיות או סיכון (למעט פיקדונות מובנים).

חסרונות: הנזילות בינונית, ובדרך כלל אפשר למשוך את הכסף אחת לתקופה מוגדרת מראש. הפיקדונות שאינם צמודי מדד עלולים להיפגע מאינפלציה, והמס על הפיקדון לא ניתן לקיזוז מול הפסדים בניירות ערך.

במוצרים מובנים, כאמור, גם אם לא נגרם כרסום בקרן, המשקיע מפסיד ריבית אלטרנטיבית.

למי זה מתאים: למשקיעים שמחפשים מקום מקלט לכספם לטווח קצר-בינוני, החל מיום וכלה במספר שנים.

4. תוכנית חיסכון

הגדרה: תוכנית החיסכון דומה במהותה לפיקדון הבנקאי. התוכנית מאפשרת למשקיעים הפקדה לחשבון חיסכון לתקופה שנקבעה מראש, לעיתים עם נקודות יציאה במהלכה. ההפקדה יכולה להיות חד-פעמית עם פתיחת התוכנית או תקופתית - באופן מזדמן או באמצעות הוראת קבע.

תשואה: התשואה משתנה בהתאם להיקף ההפקדה, תקופת ההפקדה וסוג התוכנית. טווח התשואה נע בין 0.15% - למשל בתוכנית בה מפקידים עד 50 אלף שקל לשנתיים, ועד ל-3.2%, בתוכנית בה מפקידים מעל 250 אלף שקל ל-11 שנים. מומלץ לבחון את התשואות בכל הבנקים, לכל תקופת חיסכון ולכל סכום.

מיסוי: קיים פטור ממס על הפרשי ההצמדה או הפרשי השער בגין קרן תוכנית החיסכון, ומס של 20% על הריבית הריאלית. בגין תוכניות חיסכון שקליות שיעור המס הוא 15% על הריבית. לא ניתן לקזז את המס על ההכנסה כנגד הפסדים מניירות ערך.

יתרונות: תשואה עודפת על פני הפיקדון, מכשיר ללא תנודתיות או סיכון. התשואה ידועה מראש.

חסרונות: מחייבת בדרך כלל מינימום להפקדה, נזילות נמוכה במיוחד, לא ניתן לקזז את הרווחים מול הפסדים בניירות ערך, וחסכונות שאינם צמודי מדד עלולים להיפגע מהאינפלציה.

למי זה מתאים: למשקיעים סופר-סולידיים שמחפשים מקום להחנות בו את כספם לפרק זמן בינוני-ארוך תמורת תשואה עודפת על הפיקדונות.

5. קרן כספית

הגדרה: קרן כספית היא קרן נאמנות שמחזיקה בנכסים בעלי משך חיים קצר וסיכון אשראי מינימלי. הקרן רשאית להחזיק בנכסים הבאים: איגרות חוב קצרות מועד, ניירות ערך מסחריים לא-סחירים, פיקדונות בבנקים ומזומנים.

איגרות החוב המוחזקות בקרן הכספית צריכות לעמוד במספר תנאים הכרחיים: הן נסחרות בישראל, יתרת התקופה עד למועד פדיונן לא תעלה על שנה אחת, הן אינן צמודות למדד המחירים לצרכן, ואם הן הונפקו על ידי גורמים שאינם המדינה - הן דורגו על ידי חברת דירוג.

תשואות: מאחר ומדובר במכשיר השקעה אין תשואה מובטחת מראש. עם זאת, הקרנות הפועלות כיום בשוק צפויות להניב השנה 1%-1.5% על פי הערכות.

על פי הערכות.

עלויות: רכישת הקרן אינה כרוכה בעמלה, אך מחייבת פתיחת חשבון ניירות ערך, עליו משלם המשקיע דמי ניהול רבעוניים בגובה של 0.15%-0.17%. ההשקעה בקרן הכספית כרוכה בדמי ניהול המשולמים למנהל הקרן. דמי הניהול האלה נעים בין 0% ל-0.35%, כאשר הממוצע המקובל בשוק הוא 0.125%.

מיסוי: ההכנסה באפיק זה ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 20% על הרווח הריאלי, מעבר למדד. ניתן לקזז את הרווחים מהקרן כנגד הפסדים מניירות ערך אחרים.

יתרונות: פוטנציאל לתשואה גבוהה יחסית לאפיקים אחרים, ניהול אקטיבי של הקרן, תנודתיות נמוכה, פוטנציאל סיכון נמוך.

חסרונות: התשואה לא קבועה מראש ולא מובטחת, והקרן יכולה לספוג הפסדים בטווח קצר.

למי זה מתאים: למשקיעים שמחפשים מכשיר השקעה סולידי חוץ-בנקאי לכל תקופת זמן.

גרף

ייעוץ בנושא מיסוי: רו"ח צבי פרידמן, שותף וראש חטיבת המס בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר.