כבר כמה שנים שהסאן יאנג ג'וימקס מולך ביד רמה על קטגוריית קטנועי ה-250 סמ"ק, וממש לא במקרה. הוא אמנם לא היה הכי יפה, לא הכי דינמי ולא הכי איכותי, אבל בכל אחד מהסעיפים הוא סיפק תמורה שהייתה הרבה יותר מסבירה. תוסיפו לזה מחיר אטרקטיבי מאוד ולא תתקשו להבין מדוע הוא הפך למלך המכירות של הקטגוריה. עכשיו, אחרי חמש שנים על הכביש, הגיע הזמן למתיחת פנים.
מה השתנה? לא יותר מדי. המסכה הקדמית קיבלה עיצוב עדכני, שלא צריך דמיון מפותח כדי לראות בה משהו מימאהה; והפנס הקדמי הבולבוסי, הפך לשני פנסים מלוכסנים שמעליהם מעין "גבות" של נורות לד. לא מקורי? למי אכפת, הג'וי נראה מצוין וזה מה שקובע.
מעבר למסכה אין שינויים בעיצוב. לוח השעונים נשאר כשהיה (חבל, כי הוא סתמי), הזנב הוא אותו זנב ואיכות הפלסטיק נותרה טובה, אך כמאמר הפרסומת - לא מצוינת; בתחום הפינוקים נוספה לג'וי פתיחה חשמלית של התא (הנדיב) שמתחת לכיסא.
מתיחת הפנים לא היתה רק עיצובית. השינוי המכני המרכזי הוא הזרקת דלק במקום קרבורטור. האם מרגישים את ההבדל? לא בטוח. נדמה לי שהמנוע (צילינדר אחד של 250 סמ"ק מקורר נוזל, 21 כ"ס) קצת יותר נמרץ ממה שהיה קודם - במיוחד במהירויות גבוהות, אבל לא היינו מהמרים על זה. כך או אחרת, הג'וימקס מרחף די בקלות לאזור ה-130 קמ"ש ואף יותר, ומספק תאוצות ביניים מרשימות.
עוד שיפור הוא בתחום האחיזה: הקפיץ האחורי המתכוונן שנמצא במצב קשיח אכן משפר את האחיזה, אבל בסוכנות הסבו את תשומת הלב לכך שלג'וי יש פשוט צמיגים קצת שונים. בכל מקרה, בעיר ומחוצה לה הג'וי מצליח להעלים את רוב המהמורות והמוקשים, ומתמודד בקלות גם עם פקקים וגם עם דרכים בינעירוניות. ההסתייגות היחידה בהקשר הזה היא מיגון הרוח שיכול היה להיות טוב יותר.
כאן אנחנו מגיעים לפתקית הקטנה שצמודה לכידון ושמחים לבשר שהיא נותרה כשהיתה: 25,850 שקל כתוב עליה, מחיר מצוין לתמורה. עם יחס שקל-קטנוע זה אפשר להמר שלא צפויה בקרוב הפיכה כלשהי בממלכת ה-250 סמ"ק. יחי המלך הישן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
