גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השראה או העתקה? בכירי ענף הפרסום מספרים על התופעה מאחורי שולחנות הקריאייטיב

מדי פעם צצים בענף הפרסום סרטון או מודעה מחו"ל שמזכירה באופן חשוד קמפיין שעלה בישראל ■ האם העתקה של קונספט היא לגיטימית? מתי הלקוח עשוי להתעצבן? ומדוע במזרח-התיכון יש חוקים אחרים?

בשבועות האחרונים, ממש רגע לפני תחרות קקטוס הזהב, עלו לאוויר שתי פרסומות שעוררו מחדש בענף הפרסום את הדיון בנושא ההעתקות. זה התחיל בסרטון שהופץ במיילים בו נראה קמפיין שמזכיר למדי את הסרטון שהעלה משרד הפרסום יהושע TBWA להוניגמן.

עוד טרם הסתיים הדיון בנושא הפרסומת של הוניגמן, עלו לאוויר שלטי החוצות של פקטורי 54 שגם הם נראים כאילו יש להם אח תאום בארצות הניכר. ולבסוף, ממש לפני שבועיים העלו פוגל אוגילבי סרטון חדש למחלבות גד. הסרטון הוא הומאג' לפרסומת הקרחת המפורסמת שעשתה נינט טייב לפלאפון. מדובר בפרסומת שנראית אחת לאחת כמו המקור רק בכיכובן של נשים הרבה פחות ידועות שמדברות על גבינה ולא על טלפונים סלולריים. בפוגל דאגו לפרסם מראש שמדובר במחוות הכרה לאדלר-חומסקי, אבל "הנשמות הטובות" בענף ביקרו את המהלך.

אבל האם זה בעצם דבר נורא כל-כך להעתיק? האם זה פוגע במותג והמפרסם או שמה שנפגע בעיקר זה האגו של אנשי הקריאטיב או אולי האתיקה שלהם? ומה הוא בכלל הגבול בין השראה להעתקה?

לרוב הבכירים בענף יש תשובות ברורות בנושא: ספי שקד, מבעלי ענבר-מרחב-שקד, טוען: "יש חוקים ברורים לגבי מהי העתקה ואליהם מתייחסים גם בתחרויות בחו"ל. לצורך העניין, אם מקדונלד'ס עשו פרסומת עם TAKE OFF על הסרט ספרות זולה זה קמפיין מצוין כי יש רעיון קריאטיבי חדש בתוך משהו שכולם מכירים. לקחת השראה מהקולנוע ומהאומנות זה מקובל, אבל כשלוקחים פרסומת מסחרית מהעולם ומעתיקים - זאת בושה וחרפה. בשביל זה לא צריך להיות פרסומאי. מי שעושה את זה ומעתיק במודע הוא לא פרסומאי. זה מה שקורה כשהמרדף אחרי עמלות גובר על המרדף אחרי מצוינות. האחריות של משרד פרסום היא לא להציג ללקוח דברים שעשו בעבר. אני מסתכל על פרסום כעל אומנות ולהעתיק זה כאילו מישהו יביים סרט שמישהו אחר ביים, יצייר ציור שכבר צויר. קורה שאותו רעיון קריאטיבי מופיע בכמה פרסומות. זה מצער אבל אפשר להתייחס לזה כאל 'great minds think alike'. אבל להעתיק עבודה במכוון זה מעשה ששומט את הקרקע ואת הצידוק שלנו בתור פרסומאים. זה משהו שגם אמא שלי יכולה לעשות. לי אישית זה עושה בחילה. אצלנו במשרד מאוד רגישים לנושא של העתקות. אנחנו מעסיקים מידענים שעושים על הרעיונות חיפוש בכל העולם לראות אם י ש משהו דומה ואני מציע לכולם לעשות את אותו דבר".

לדברי הדר גולדמן, מבעלי זרמון גולדמן: "זה מאוד טבעי לשווקים קטנים ופרוביניצאליים להעתיק, כי מי שמנהל למשל את תקציב פרוקטר&גמבל לא יכול לעשות את זה - הרי הוא נמצא על הבמה המרכזית שכולם רואים. אבל הגיע הזמן שילמדו גם בפרובינציה שאסור להעתיק כי זה מעליב את המותג והופך אותו לסחבה. היום מדברים על חבילת ערכים אמוצינלית שמותג מביא לדיאלוג עם הצרכן, ערכים מהם הוא מייצר שפה. לא יכול להיות שייקחו שפה של מישהו ויתנו למותג לדבר אותה. בעיני להעתיק זה דבר בזוי. אנחנו הרבה פעמים הושפענו מסרטי קולנוע, מקליפים ומאומנות. זה בסדר כי אף אחד לא חי בוואקום, אבל לנהל תוכן, להתכתב עם פרסומת אחרת זה בזוי. עם השנים ענף הפרסום אולי יהפוך ליצואן ואז ייכנסו אנשי תוכן למשרדים, היצירתיות תעלה וכך גם המוצר והמקוריות שלו כי אי אפשר לייצא משהו שהוא לא שלך".

"בוגד במקוריות"

איריס בק, מנכ"ל מקאן-אריקסון, מכירה את נושא העתקות משני צידי השולחן: בתחילה מצד הלקוח שהמשרד הפרסום מציג לו עבודה מועתקת, וכעת בצד של משרד הפרסום. לטענתה, "עבור אנשי קריאטיב במקאן העתקה היא לא אופציה וכל דבר שנראה דומה יורד מהר מאוד מהשולחן. יש משהו בליבה של מה שנעשה פה שבקראייטיב שבה אתה חייב להיות מקורי ולדעת לפצח. זה משהו שנמצא ב-DNA של חברה. כלקוח זה קרה לי פעמיים שהביאו לי רעיון מועתק ובעיני זה היה נורא ואיום. כעסנו מאוד על מי שעשה את זה. אתה מרגיש שאתה בוגד במקוריות שלך. לכל מותג יש סיפור משלו וצריך לדעת לספר את הסיפור הזה בדרכים מקוריות. או שזה הסיפור של המותג שלך או שלא. מותג צריך לדעת לספר את הסיפור האישי שלו בדרך המקורית שלו. זה חלק אינטגראלי ממי שהוא ומה שהוא ומהדיאלוג שנוצר מול הצרכן שלו. אם מסתכלים על מותגים כדרך לספר סיפורים חייבים למצוא את הסיפור המקורי שלך".

גם אורי עיני, מנכ"ל אדלר-חומסקי, מדגיש את נושא המקוריות: "התופעה הזאת מתרחשת כי מקורות החשיפה הם אינסופיים. ברגע ש'החנות פתוחה' זה הופך להיות יותר קל, בין אם במזיד ובין אם בשוגג. גם הסיכון יותר גדול כי מהר מאוד כולם רואים. בעיני העתקה היא פאול אתי - זאת זכות קניין של מישהו אחר וכשמישהו לוקח אותה הוא לוקח משהו שאיננו שלו. מעבר לעניין האתי יכול להיות בזה נזק ללקוח. ברמה הבסיסית אני לא הייתי רוצה להיתפס כמותג 'מעתיק'. מותג רוצה להיתפס כמקורי, אורגינאלי שמייצר משהו משל עצמו".

למרות האמוציות שסובבות את נושא הקריאייטיב, יש גם כאלה שיודעים לשים את הרגשות בצד. "צריך לעשות הפרדה אינטליגנטית בעניין של 'גניבה' בין הילדותיות - ברובד הנמוך של האגו - לבין הרובד העסקי הרציני. צריך להבין שמותר 'לגנוב' כשמדובר על משהו שראית שיצר השראה, הפרה בדרך מסוימת, אבל אסור לגנוב קונספט כי אז לוקחים ערכים של מותג אחד ומלבישים אותו על מותג ישראלי שלא בהכרח מתאים לו. אני למשל לא משוכנע שמה שעשו להוניגמן זאת לא קפיצה גדולה מדי לאיפה שהוניגמן נמצא. אישית לא הייתי מוכן לעשות 'קופי פייסט' לסרט כי מה שעבד למותג אחד לא בהכרח יעבוד למותג אחר".

בכל מקרה סבור פרידן כי צריך לעדכן את הלקוח ולא לעשות מהלכים מאחורי הגב. "אם מדובר בלקוח שהוא אינטליגנטי הוא צריך לראות כמה זה מתאים והולם את המוצר. אם זה מתאים וההעתקה היא לא מלאה זה בסדר, אבל אם לא זה בעייתי כי מעבר להכל זה חושף אותו ואת המשרד לתביעות".

מחפשים השראה?

יגאל שמיר, שותף ומנהל קריאטיב בגליקמן-נטלר-סמסונוב ויו"ר תחרות קקטוס הזהב, טוען שלקוחות לא רק שלא נבהלים מההעתקות אלא להיפך, פעמים רבות מעודדים אותן. "את הלקוח זה ממש לא מעניין בדרך כלל אם הסרטון 'גנוב' או לא. בחיים האמיתיים הרבה פעמים החדשנות והאגו של אנשי הקריאייטיב עומדים בדרך ומפריעים ללקוח. להיפך, את הלקוח לפעמים זה מרגיע לעשות משהו שכבר הצליח בעולם. הוא משקיע הרבה כסף בסוג של קופסא שחורה שנקראת קריאייטיב וגם כשמראים לו סטורי בורד הוא לא באמת יודע מה ייצא בסוף. לפעמים אפילו אנשי הקריאייטיב לא ממש יודעים. אז כשמראים לו משהו הוא רגוע, הוא אפילו ידחף את הקריאטיב למקום הזה".

"בנושא של ההעתקות הרבה תלוי איפה הסרט שודר וכמה הקריאייטיב מוכן להתפשר עם המצפון שלו כי את הלקוח זה ממש לא מעניין. זה יותר בעיה אתית של הקריאייטיב עם עצמו ולפעמים גם בעיה משפטית. יותר מזה יש בזה סכנה למוניטין המקצועי של מי שמעתיק כי בעידן של היום כולם גולשים ורואים הכל, אז מתישהו אם אתה מעתיק מישהו יעלה עליך. השאלה הגדולה כמובן היא איפה עובר הגבול הדק שבין העתקה בוטה והומאג'".

יאיר גלר, מבעלי גלר-נסיס, מסכים שהלקוח לא ממש מתרגש מהעתקות - עד לרגע שהן מתגלות בפומבי. "את הלקוח זה לא באמת מעניין אם העתיקו או לא ואני לא אתפלא אם יש העתקות על דעת הלקוח. זה לא מעניין אותו עד הרגע שבו 'נהיית פדיחה' ואז הוא נעלב, וזה יכול להיגמר רע כי זה עלול לגרום לנזק תדמיתי. זה לא משהו שיכול לגרום לפגיעה במותג כי אם ללקוח עצמו - בתחושה שלו. אם לא סיפרו על כך מראש למפרסם זה עשוי לייצר תחושת חוסר אמון קשה מול משרד הפרסום. אבל לגופו של עניין, בעיני הנכס היחידי שיש לאומנות על כל סוגיה זה זכויות יוצרים. פסיקות משפטיות קבעו כי עבודות משרד הפרסום הן רכושו, וכי הזכויות הן לא של הלקוח גם אם העבודה נעשתה עבורו - הוא רק שילם עבור העבודה הטכנית. בעולם מקפידים ומייחסים לזה חשיבות. בישראל אין בזה כמעט התעסקות, אין דין ואין דיין, ויש תחושה של 'שילמתי לך אז זה שלי'. זה מושך את השטיח של כל התעשייה מנושא הרעיון כאומנות. לקחת עבודה שמישהו כבר עשה זה נראה לגיטימי אולי במזרח התיכון, אבל בעולם זה לא היה עובר. אין זכות קיום למהות של האומנות והתרבות בענף הפרסום בלי התייחסות לזכויות יוצרים".

עוד כתבות

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

השת"פ בין וולט לסיבוס בצומת דרכים: עשויים להיפרד ברבעון הבא

שיתוף הפעולה בין חברת המשלוחים לענקית כרטיסי ההסעדה נבחן מחדש ועשוי להסתיים כבר בחודשים הקרובים ● לגלובס נודע כי בעקבות שיחה בניהן הוחלט כי לעת עתה שיתוף הפעולה יימשך כסדרו

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב