נדחתה תביעת דיירים לתשלום פיצויים בגין איחור במסירת דירות בשל גילוי עתיקות

שופט בית משפט השלום בפתח-תקווה, נחום שטרנליכט, דחה את התביעה שהגישו דיירים בבית משותף ברחוב עין גדי בראש-העין, באמצעות עו"ד יצחק אברהם, לתשלום פיצויים בגובה 1.28 מיליון שקל בשל עיכובים במסירת החזקה בדירות.

התביעה הוגשה בנובמבר 2002 כנגד מינהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון (המיוצג על-ידי עו"ד תמר ברעם מפרקליטות המדינה), החברה הכלכלית לראש-העין (המיוצגת על-ידי עוה"ד מאיר פורגס וקרן זוקין ממשרד ש. בירן ושות') וכנגד פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין (המיוצגת על-ידי עו"ד אנדרי פייר).

במהלך ביצוע עבודות החפירה בקרקע התגלה במקום קבר שייח' עתיק, ורשות העתיקות הכריזה על השטח כאתר עתיקות והפסיקה את התקדמות הבנייה עד אשר שונתה התב"ע, כך שהמשך הבנייה לא יפגע בעתיקות שהתגלו.

הפרויקט יועד לזכאי משרד השיכון ונבנה על קרקע בניהולו של המינהל, במטרה לתת פיתרון למצוקת הדיור של הדיירים. משמעותה של זכייה בהגרלה שהתקיימה בפרויקט היתה קבלת הטבה בשווי כלכלי רב: הזכות לרכוש דירה בסכום הנמוך משמעותית משווי השוק שלה.

התובעים שזכו בהגרלה טענו כי במועד החתימה על ההסכמים עם הנתבעים לא ידעו כי הקרקע הוכרזה כאתר עתיקות וכי קיים סיכוי למציאת עתיקות במהלך החפירות, וכי הם חתמו על ההסכמים מול הנתבעים מתוך הטעיה, כפייה ועושק.

הנתבעים טענו כי התובעים ידעו שהמגרש הוכרז כאתר עתיקות, אולם בשל גודל ההטבה בחרו להתעלם מהעובדה שהקרקע מוכרזת כאתר עתיקות, ולכן אינם זכאים לפיצוי.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע בפסק דינו כי לא זו בלבד שלא הוכח קיומו של נזק, אלא שאף חתמו התובעים על נספח ובו הובא לידיעתם קיומן של עתיקות. התובעים, כך הוסיף ופסק בית המשפט, מיהרו לחתום על ההסכמים על מנת למצות את ההזדמנות אשר נקרתה בפניהם - רכישת דירה במחיר מוזל (ת"א (פ"ת) 3241/03).