תזכיר חוק: עבירת "הפרת אמונים" מוגדרת יותר, העונש יוחמר ל-5 שנים

בתום עבודת מטה ודיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מפרסם היום (ה') משרד המשפטים תזכיר חוק המנסח מחדש את העבירה של "מירמה והפרת אמונים" שבחוק העונשין ומחמיר את העונש הקבוע בצידה. על עבירה זו נמתחה ביקורת שהיא מנוסחת באופן כללי וגורף מדי.

הנוסח המוצע כולל הגדרה כללית של יסודות העבירה, פירוט של 4 סוגי מקרים אופייניים מובהקים של התנהגות המהווה "מעשה מירמה והפרת אמונים" וכן "הגדרת סל" משלימה של מעשים המהווים מירמה והפרת אמונים, שאינם נופלים בגדר המקרים הטיפוסיים. אישום בעבירת הסל יחייב את אישור היועמ"ש.

המבנה המורכב נועד לכסות את כל המקרים של הניצול לרעה של התפקיד או המעמד של עובד הציבור למטרות זרות. מטרת עבודה המטה לא היתה לצמצם את גבולות העבירה אלא להבהיר את גדריה ויסודותיה.

יחד עם עבירת השוחד, מדובר בעבירה המרכזית המגדירה שחיתות שלטונית. לכן גם מוצע להחמיר את העונש בגינה מ-3 ל-5 שנות מאסר (ולהפוך אותה מ"עוון" ל"פשע"), או לחלופין לקבוע כי אם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות - עונשה יהא 5 שנים.

במסגרת ההגדרה הכללית של העבירה נקבע, בין היתר, מבחן סף כללי, בהתאם ל"הלכת שבס", ולפיו התביעה נדרשת להוכיח כי יש במעשה "פגיעה מהותית" באחד מ-3 הערכים המוגנים שבבסיסה: ערכי טוהר המידות של עובדי הציבור, אמון הציבור בשירות הציבורי, או פעולתו התקינה של השירות הציבורי.

מבחן הסף חל הן על המקרים הטיפוסיים המפורטים בסעיף והן על עבירת הסל הכללית. מבחן הסף נועד למעשה לסנן מקרים שאינם ברמת החומרה הגבוהה, כך שהם אינם מצדיקים נקיטה בהליך פלילי.

המקרה האופייני הראשון בסעיף עוסק בניגוד עניינים אישי (ולא מוסדי): "מעשה שנעשה בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו במצב של ניגוד עניינים, המשפיע או העשוי להשפיע על עניין אישי". יודגש כי הסעיף אינו קובע את עצם ההימצאות במצב של ניגוד עניינים כעבירה, אלא רק עשיית מעשה בקשר עם מילוי תפקידו או מעמדו במצב של ניגוד עניינים, מקום שניגוד העניינים השפיע בפועל על עניין אישי, או שהוא עשוי היה להשפיע על עניין כזה. "עניין אישי" מוגדר ככולל גם עניין כלכלי של עובד הציבור או של אחר בעל זיקה אישית, משפחתית, כלכלית או פוליטית אליו.

המקרה השני נועד לכסות מקרים של קבלת טובות הנאה שאינם מגיעים לדרגת שוחד: "קבלת טובת הנאה על-ידי עובד הציבור או על-ידי קרובו, שניתנה לו, או לקרוב, באשר הוא עובד הציבור, למעט קבלת טובת הנאה המותרת על-פי דין". הדגש כאן הוא שטובת ההנאה ניתנה לעובד הציבור באשר הוא עובד הציבור - ולא על רקע יחסים חבריים, משפחתיים וכו'.

המקרה השלישי נועד לכסות מקרים של הדלפות מידע כדי לקדם עניין אישי או להשיג רווח כלכלי: "שימוש במידע פנימי שהגיע לעובד הציבור במסגרת תפקידו או בקשר עם מילוי תפקידו, לרבות העברת מידע כאמור לאחר, והכל לשם קידום עניין אישי".

המקרה הרביעי הוא: "יצירת מצג-שווא בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו כלפי עובד ציבור אחר, או מסירת דיווח כוזב לעובד ציבור אחר, לרבות הסתרת מידע שבנסיבות העניין היה מוטל עליו לגלותו לעובד הציבור האחר, כאשר יש בכך כדי להשפיע על שיקול-דעתו של עובד הציבור האחר במילוי תפקידו". כלומר, הסעיף מגביל את העבירה למצב בו יש בכך כדי להשפיע על שיקול-דעתו של עובד הציבור האחר במילוי תפקידו.

לשון הגדרת הסל היא: "מעשה מירמה או הפרת אמונים אחר שנעשה על-ידי עובד הציבור בקשר עם מילוי תפקידו או תוך שימוש במעמדו". בשל הזהירות הנדרשת בהעמדה לדין על עבירה שאינה תחומה ומוגדרת והפגיעה בעיקרון החוקיות, והצורך במדיניות אחידה, הוחלט כי האשמה בסעיף הסל טעונה את אישור היועמ"ש.