האם תם העידן שבו רופאי בתי החולים התמקדו אך ורק בפציינטים? עם פארקים ביוטכנולוגיים שקמים בתחום בתי החולים, כלומר במגרשם הביתי של הרופאים, לא מן הנמנע שבנוסף לריפוי החולים יעסקו בקרוב הרופאים גם בעשייה מחקרית. הסנונית הראשונה לשילוב מעין זה הוא פארק הביוטכנולוגיה Jerusalem Bio Park הממוקם במרכז הרפואי הדסה עין כרם שבירושלים ושאכלוסו החל לאחרונה. הצלחתו של הפארק והצלחת שילובו עם המוסד הרפואי והאקדמיה עשויים להביא להולדתם של פארקים נוספים מסוג זה, שיפעלו בתחומי בתי החולים האחרים ברחבי הארץ.
"איכות המחקר"
את פארק Jerusalem Bio Park (JBP) מקימים המרכז הרפואי הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית ומנרב אחזקות. מיקומו של הפארק מאפשר יצירת סביבת עבודה אינטראקטיבית ושיתופי פעולה סינרגטיים בין חברות סטארט-אפ, האקדמיה והמרכז הרפואי, שישמשו כמאיצים לקידום ופיתוח טכנולוגיות המתמחות במדעי החיים. נזכיר כי בתחום המרכז הרפואי פועלות גם הפקולטות לרפואה של האוניברסיטה העברית.
"בית החולים הדסה, כיאה לבית חולים אוניברסיטאי, מצטיין לא רק באיכות הרפואה המוענקת לחולים, אלא גם באיכות המחקר שמבצעים בו", אומר ד"ר רפי הופשטיין, מנכ"ל חברת הדסית, שהיא חברת יישום הטכנולוגיות של המרכז הרפואי הדסה וחברת שירותי המחקר הרפואי. הדסית היא הגוף שאחראי על הפיכת רעיון פארק הביוטכנולוגיה לממשי. "את המחקר מבצעים אנשים שכל עיסוקם הוא עשייה מדעית, אבל גם רופאים שנדרשים לפנות זמן לעשייה המחקרית", ממשיך הופשטיין, "בכל מוסד אקדמי שיש בו מחקרים, יש סיכוי שיהיו בו גם פיתוחים שאפשר להפוך אותם למוצרים. כדי שזה לא יישאר ברמה של תרגיל אקדמי בלבד, התפקיד שלנו הוא להבטיח שכל הרעיונות שתומכים במחקר יקבלו הזדמנות להפוך למוצרים".
את הופשטיין תפסנו לשיחה יומיים לפני שטס לטורונטו, קנדה, לתקופה של חמש שנים. שם הוא ינהל את איגוד חברות המסחור MaRS - מיזם משותף וחלוצי של שלוש אוניברסיטאות ועשרה בתי חולים שמתכננים לפעול יחד למסחור הטכנולוגיות שלהם, בתקציב של 25 מיליון דולר.
"במוחי הקודח התחיל רעיון פארק הביוטכנולוגיה לפני כעשר שנים", מספר הופשטיין, "זהו מקום אידיאלי להקים פארק ביוטכנולוגי, שבו משכנים חברות סטארט-אפ והן גם מקבלות מקום ראוי לפעילות שלהן וכך הן גם קרובות למרכז העניינים לטובת הפעילות שלהן. לדבריו, "הפעולה הראשונה שעשינו היתה להזמין את האוניברסיטה העברית להשתתף איתנו בחגיגה הזו, כאשר אנחנו שותפים שווים 50% הם ו-50% אנחנו. הקמנו חברה לטובת העניין, ששמה יוניהד - מלשון University Hadassah. אחרי שאמרנו שנקים בניין שיהיה טיילור-מייד לביוטכנולוגיה, השאלה הראשונה שהחברה שאלה עצמה היתה, האם אנחנו רוצים לבצע את זה באופן עצמאי או שמא אנחנו רוצים ללכת ל- BOT (יזם פרטי בונה, מפעיל ואחרי עשרות שנים מחזיר לבעלים). בסופו של דבר, אחרי הרבה התלבטויות הלכנו לפי שיטת ה-BOT. מנרב זכתה במכרז לפני ארבע שנים והתחילה להריץ את הפרויקט".
השלב הראשון של פארק JBP כולל מבנה בן שבע קומות בשטח בנוי של כ-12 אלף מ"ר וחניון תת קרקעי לטובת דיירי הפארק. בהסכמות החוזיות עם מנרב מצוין שאם ישנה הצדקה כלכלית, נשמרת לה הזכות להתרחב למבנים נוספים. הפוטנציאל הכולל הוא לארבעה מבנים, כך שהפארק יכול לגדול עד ל-50 אלף מ"ר. הקמת שלב א' נאמדת ב-60 מיליון שקל. השלב הראשון של הפארק יכול להכיל 20-25 חברות סטארט-אפ. דמי השכירות ינועו בין 50 ל-65 שקל למ"ר לחודש.
"לחלוטין מתבקש"
"בתוך קמפוס אחד", מציין הופשטיין, "מרוכזת כל התשתית הנחוצה לטובת מיקסום הסיכויים לקדם פרויקטים, בטח בשלבים הראשונים. אני מכיר את מצב העניינים במקומות אחרים, כמו למשל במערב אירופה, יש דוגמאות כאלה בדנמרק, בהולנד, בבלגיה ובאנגליה. בטח ובטח שהמצב דומה בארה"ב ובכלל בצפון אמריקה. אנחנו היום יצרנו מצב חדש לגמרי במונחים של מדינת ישראל, אבל זהו מצב שהוא לחלוטין מתבקש. הפארק יושב ליד בית חולים ובתחום הביוטכנולוגיה הרפואית זהו תנאי מאוד בסיסי להצלחה".
מנהלת הפיתוח העסקי בהדסית, יעל רוגל-פוקס, מוסיפה כי "היתרון הוא צמידות לבית החולים עם כל המשתמע מכך, עם האפשרות לערוך ניסויים קליניים on site. ישנם חללים משותפים של מעבדות ולא כל חברה צריכה להקים מערך מעבדות משלה. הבניין מותאם מראש למטרת ביוטכנולוגיה וזה מה שמייחד אותו מסתם מבנים. בפארק ברחובות, למשל, הבניינים לא מותאמים לביוטכנולוגיה, אלא החברות הסבו אותם כך שיותאמו לביוטכנולוגיה. כאן המקום היחיד בארץ שיש לו פארק באותו הקמפוס של בית החולים והאוניברסיטה. אחרים מנסים לעלות על העגלה שתוביל אותם לשם, אבל זה לא קיים במקומות אחרים". התאמת הבניין לביוטכנולוגיה באה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שכל מעבדה וחדר ניסויים קליניים מחוברים לכל סוגי הצינורות ולכל סוגי הגזים. הקירות בנויים על בסיס פירים ומאחורי כל קיר ישנן תעלות. אלה התאמות שלא קיימות במשרדים קונבנציונאליים.
בית החולים הדסה איננו בית חולים ממשלתי, אלא משתייך לארגון נשים בארה"ב. את שיטת ה-BOT התרגלנו לראות בשימושם של גופים ממשלתיים שונים והנה פה נעשה שימוש בשיטה על ידי גוף שלא משתייך למוסדות השלטון. "ההתנסות בעניין ה-BOT הייתה לא של הדסה, אלא של האוניברסיטה דווקא", מספר הופשטיין, "הם בנו את מעונות הסטודנטים לפני כמה שנים בשיטת ה-BOT והגיעו למסקנה שעם כל כאב הראש שיש בשיטה הזו, היא עדיפה על פני כל שיטה אחרת שבעצם אומרת ליווי עצמי של הפרויקט. היתרון ב-BOT מבחינתנו הוא שיזם הנדל"ן בונה משהו שממנו הוא צריך להפיק תועלת. הוא צריך להתפרנס ממנו. אז אנחנו יודעים שהוא בונה אותו כמו שצריך ושיש לו תמריץ לבנות אותו מהר ככל האפשר וגם שכל האחריות בשנים האלה, שבהן הוא המפעיל, נופלת עליו".
בשיטת ה-BOT מנרב לקחה על עצמה את הפרויקט, סיימה את הבנייה ובימים אלה מתבצע השיווק. לפי החוזה, במשך 25 שנה תפעיל מנרב את הפרויקט, תשכיר אותו ותקבל את דמי השכירות כשבתום התקופה יחזור הפארק להדסה ולאוניברסיטה.
"יש לנו ניסיון בבנייה של תשתיות מיוחדות", אומר מנהל חטיבת הנכסים המניבים של מנרב, חנן ברטל, "הניסיון של לתת אכסניה לחברות עם צרכים מיוחדים אינו זר לנו. גם בניית בית הכלא הפרטי שמנרב עשתה יחד עם אפריקה ישראל היא לא בנייה רגילה. אנחנו לא מציעים פה עוד איזה מ"ר לשכירות כמו שטחים אחרים. באופן כללי, גם למנרב עצמה יש נגיעה לביוטכנולוגיה - עד לפני מספר חודשים היתה בבעלותנו חברת ביוטכנולוגיה, שנקראת אגרו-גרין, ושנמכרה לחברת התרופות הגדולה בגרמניה, באייר. בפארק המשרדים שלנו באשדוד פועלות חברות ביוטכנולוגיה ויש לנו ניסיון בבניית מתקני טיהור שופכין בבאר שבע ובנתב"ג. מה שמשותף לפרויקטים שאנחנו מעורבים בהם הוא שאנו מיישמים ידע בבנייה מתקדמת ושונה שצריכה לספק צרכים אחרים מבנייה למשרדים".
האם זה הגיוני שבית חולים, שאולי מרכז את מאגר המוחות הכי גדול בישראל, ינצל את זה לכסף?
הופשטיין: "אין מצב שבו יש מספיק כסף למוסדות בריאות. המצב הוא תמיד הפוך. השאיפה היא שיהיו מקורות נוספים להפעלת המערכת ובעיקר להפעלת הפעילות המחקרית, שסובלת מאוד בארץ. בתור קוריוז, היתה קרן של הדסה בארה"ב שתמכה בבית החולים. הקרן הזו נפגעה קשה מאוד מהנוכלות של מיידוף וזה השפיע על היכולת לממן מחקרים. עכשיו מצפים שלחלל שנוצר, של אין כסף, ייכנס כסף חדש לטובת המשך המחקרים וזה אותו כסף שאפשר להביא מתוך הפוטנציאל שדיברתי עליו".
2.4 מיליון שקל מענק
את הפרויקט מלווה הגוף ביו-ג'רוזלם מהרשות לפיתוח ירושלים והוא הוקם במסגרת תוכנית הצמיחה של ירושלים, שאושרה ב-2005 בממשלה. ביו-ג'רוזלם מקדם ומפתח את התעשייה והתעסוקה בתחום מדעי החיים בעיר, כתחום שזוהה כמנוע צמיחה עיקרי. "ירושלים היא העיר היחידה במרכז הארץ שנהנית מהטבות אזור פיתוח א'", אומרת ד"ר שירלי קוטנר, מנהלת ביו-ג'רוזלם, "בנוסף, ישנן הטבות שניתנו ע"י הרשות לפיתוח ירושלים במסגרת תוכנית הצמיחה והן ניתנות לחברות מבוססות בתחום מדעי החיים שעוברות לירושלים או מתרחבות בה, כמו מענק של עד 2.4 מיליון שקל. קיימת גם עזרה בארנונה ומענק שכר דירה לעובדים שעוברים להתגורר בירושלים".
האם יש מקום לכך שכמעט כל בית חולים יישם גם הוא את הקונספט? לדברי הופשטיין, "אני לא חושב שכל בית חולים צריך להקים קומפלקס כזה. אני חושב שבתי חולים שמייצרים חברות סטארט-אפ יכולים לשלוח את הפרויקטים שלהם לקמפוס שלנו, למשל. אין שום סיבה שכל אחד יבנה וגם מבחינה ציבורית זה דבר מאוד יקר, כך שאין צורך לבזר". *
מעצמת ביוטכנולוגיה בחיפה
בישראל, כאמור, אין עוד פארק ביוטק שפועל בשטח בית חולים, אבל צעדים נעשים להקמת מרכז ביוטכנולוגי נוסף בסגנון זה בארץ, בבית החולים רמב"ם שבחיפה. לפי תוכנית שנמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, בקמפוס המערבי הנבנה של בית החולים יוקם מגדל שיכלול בין היתר חברות סטארט-אפ בתחום הביוטכנולוגיה. המגדל בכללותו ישמש למחקר בסיסי בתחומי הרפואה השונים אבל יוגדר בו מקום לחברות ביוטק ומדיקל-טכנולוג'י.
לדברי פרופ' רפי ביאר, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, מדובר על לוח זמנים של חמש עד שבע שנים עד שיוקם המגדל, ששטחו מתוכנן לכלול 20 אלף מ"ר, כשמחצית ממנו יוקדש לביוטכנולוגיה ולחלק המחקרי ומחציתו לפעילויות שונות הקשורות ברפואה. עלות הבינוי מוערכת כעת בכ-35 מיליון דולר. המגדל ייבנה בעיקר מתרומות של קרן לגאסי ובין מובילי הפרויקט נמצא איתן ורטהיימר.
"היום יצירה של פארקים ביוטכנולוגיים צמוד לבתי חולים הפך לכיוון מרכזי בעולם ובארץ", אומר ביאר, "נושא התעשייה הביו-רפואית הולך ומתפתח בצעדי ענק. בישראל יש את כמות הפטנטים לנפש הכי גדולה בעולם והמקור החזק ביותר לכך הם הפארקים הביוטכנולוגיים. הרבה מהרעיונות למכשור ותרופות חדשות באים מרופאים שעוסקים גם ברפואה וגם במחקר ולכן נראה את זה יותר ויותר".
בחיפה מתוכנן פארק נוסף שיוקדש לביוטכנולוגיה, והוא פארק מדעי החיים שיקום בשטח של 31 דונם במבואות הדרומיים של העיר, בהשקעה של חצי מיליארד שקל. הוא מוקם בשותפות של החברה הכלכלית לחיפה וחברת IBC מבני תעשייה, שבשליטת אליעזר פישמן. לפני מספר חודשים אישרה הוועדה המקומית חיפה את תוכנית הבינוי לפארק, שיכלול חמישה בניינים, מבני הסעדה, חניונים תת קרקעיים ושטחי גינון ופיתוח.
בירושלים, מלבד הפארק הביוטכנולוגי בבית החולים, פועלות חברות ביוטכנולוגיה גם בפארק התעשייה הר חוצבים, המרכז חברות היי-טק ואיננו מוטה ביוטק. בנוסף, בל נשכח את מכון ויצמן ברחובות ופארק המדע שבקרבת מקום, שנחשבים למרכז לתעשיות ביומד. *
פרופ' מור-יוסף: "זה פוטנציאל הצמיחה של ירושלים"
לדברי מנכ"ל המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ויו"ר הדסית, פרופ' שלמה מור-יוסף, "במוסד אקדמי רפואי כמו הדסה, שמצטבר בו כל כך הרבה ידע מצד אחד ומצד שני כל הזמן קיימת שאיפה לחדשנות ולמציאת פתרונות שלא קיימים, אתה מגיע למסקנה שאתה רוצה למצוא מנגנון שיטפל בזה. הדסית התחילה לעבור בין הרופאים לאסוף רעיונות והתחילו להתגבש פרויקטים וסביבם התחילו להתגבש חברות. אז נוצרה השאלה אם אנחנו מוציאים כל חברה למקום שיתאים לה, חממה כזו או אחרת, או שאנחנו עושים מאמץ לרכז את כולן בקמפוס שלנו. חשבנו שאם נבנה את המעבדות בקמפוס זה יהיה מכפיל כוח משמעותי ביותר גם למחקר בהדסה וגם לחברות.
"מבחינת החברות הן יהיו קשורות לכל התשתיות שקיימות בהדסה - כל מיני תשתיות שלחברת סטארט-אפ קטנה אין נגישות אליהן. מבחינת החוקרים בהדסה זה משפר בהרבה מאוד את תפוקתם. אם אתה צריך ללכת למעבדה שלך בחברת הסטארט-אפ, אתה יכול ללכת לשם ברגל ולחזור לטפל בחולים. הקרבה הגיאוגרפית גם עוזרת להשתמש בחומרים קצרי טווח, כמו חומרים רדיואקטיביים שאנחנו מייצרים, שאם אתה נוסע מרחק רב כל החומר מתפרק וכך גם עם רקמות, שצריך לשמר אותן בחומרים מיוחדים ואם אתה משנע אותן זה מסרבל, מייקר ומוריד את האיכות".
האם אתם מחשיבים את הפרויקט כפוטנציאל הצמיחה העתידי של בית החולים?
"האמת, אני רואה את הפארק בתור פוטנציאל הצמיחה של ירושלים ואני מקווה שנצליח לבנות עוד שניים או שלושה מבנים כאלה, אבל צריך לראות שהראשון מצליח בכדי לעשות זאת. מבחינת בית החולים זה יהיה פוטנציאל צמיחה כשאחד הפרויקטים יצליח. הפארק הוא לא מקור ההכנסה וההצלחה תבוא מהצלחת הפרויקטים".
אתה לא חושש שהרופאים יעסקו בביוטכנולוגיה על חשבון העיסוק בליבה שלהם - הרפואה?
"אני לא מבדיל בין שני הדברים האלה. התפיסה היא שחלק מהפעילות של רופא במוסד אקדמי הוא מחקר ולכן עיסוק במחקר הוא חלק אינטגראלי של העיסוק היומיומי של הרופא האקדמי. מובן שגישה כזו מחייבת שלמחלקה יהיו יותר תקנים שיאפשרו גם עיסוק אינטנסיבי במחקר וגם המשך הטיפול בחולה ברמה גבוהה. העיסוק במחקר הוא נשמת אפה של הדסה". *
כתבות
ני"ע
