היעד הבא של המו"פ הישראלי: אירופה

ישראל היא אמנם החברה הלא-אירופית היחידה בתוכנית המו"פ האירופית היוקרתית "יוריקה", אבל זה לא מנע ממנה להיבחר לעמוד בראשה כנשיאה בשנת העבודה 2010-2011. משמעות הנשיאות הישראלית היא היכולת לקבוע את סדר היום של התוכנית, ולקדם יוזמות שחשובות לה בתמיכה אירופית. כמו למשל, חיזוק המחקר והפיתוח בתעשיות המסורתיות ובתחומי עדיפות אחרים כמו מדעי החיים וטכנולוגיית מים וסביבה. כמו-כן, יתאפשר לישראל לקדם יוזמות מו"פ משותפות עם קרנות הון סיכון באירופה ובישראל.

הנציג של ישראל ביוריקה הוא ישראל שמאי, מנהל תוכניות שיתוף הפעולה התעשייתי עם אירופה במתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למו"פ בתמ"ת, בניהול מישל היברט), שאחראית על יישום התוכניות הבינלאומיות מטעם המדען הראשי. לדברי שמאי, התוכניות האירופיות מהוות חלק עיקרי מכלל הפעילות הבינלאומית המתקיימות במתימו"פ ואצל המדען הראשי בכלל, ויוריקה היא תוכנית הדגל. "יוריקה בעצם מאפשרת לחברות אירופאיות תעשייתיות שרוצות לבצע מו"פ, לחבור לחברות נוספות ויחד לבצע פרויקטים מחקריים שמטרתם מסחרית, כשהמימון מגיע מהמדענים הראשיים במדינות החברות", הוא מסביר. יצוין, כי יוריקה היא יוזמה בין ממשלתית, שהחלה ב-1985 בין צרפת לגרמניה, וכיום חברות בה רוב מדינות אירופה, כולל האיחוד האירופי.

"ישראל התקבלה כחברה מלאה ביוריקה בשנת 2000, ובמלאת 10 שנים לחברותנו נהיה גם נשיאי התוכנית, שזה הישג תקדימי", אומר שמאי, "לא רק בגלל שיוריקה היא תוכנית המו"פ התעשייתי הגדולה בעולם, אלא גם בזכות הניסיון יוצא הדופן שיש לה בתיאום בין תוכניות מימון ממשלתיות למדענים ראשיים בכל-כך הרבה מדינות".

"בשורה אחת עם מדינות כמו צרפת וספרד"

"ישראל הגיעה לנשיאות בזכות היותה אחת מחמש המדינות המובילות בתוכנית בשנים האחרונות מבחינת היקף הפרויקטים. אנחנו נמצאים בשורה אחת עם מדינות כמו צרפת וספרד", מסביר שמאי, "היום חברות ישראליות משתתפות ביותר מ-10% מכל הפרויקטים ביוריקה. כלומר, אנחנו דומיננטיים מאוד ואי-אפשר להתעלם מקיומנו שם".

*איך אתה מסביר את זה?

"יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שיש בארץ תעשיית היי-טק משמעותית מאוד, והתוכנית מתאימה מאוד לחברות שמפתחות מו"פ תעשייתי. הסיבה השנייה היא שהמימון מגיע מתוכניות התמיכה הממשלתיות. המדען הראשי, אלי אופר, נותן עדיפות לנושא המו"פ התעשייתי ולנושא השת"פ הבינלאומי, בעיקר מפני שיש פה מכפיל כוח: אנחנו לא רק מרוויחים מו"פ, אלא גם מתחלקים בסיכון שבפיתוח עם ממשלות וחברות נוספות. כמובן, שמהסיכוי להצלחה כולם מרוויחים. יתרון נוסף הוא בקיצור משך ההגעה לשוק. הרבה פעמים אנחנו רואים חברות ישראליות שיש להן טכנולוגיה פנטסטית, אך הן מתקשות לשווק את עצמן. שיתופי הפעולה במסגרת התוכנית בהחלט יכולים לסייע להן לקצר את משך ההגעה לשוק. וישנם יתרונות נוספים, למשל, גישה ושימוש בתשתיות מדעיות שחסרות בארץ כמו מעבדות. מכל הסיבות הללו אנחנו ממצים לא רע את הפוטנציאל של אירופה, ואני מקווה שבשנת הנשיאות נוכל למקסם את התועלות האלו".

*מה היתרון של המדינה היושבת בראש התוכנית?

"למדינה הנשיאה שמורה הפריבילגיה לקדם נושאים שחשובים לה. לנו, למשל, חשוב לשרת טוב יותר את מגזר החברות הקטנות. אנחנו מדינה של סטארט-אפים, וזה יוצא דופן באירופה. זאת הייתה אחת הסיבות שקיבלנו את הנשיאות. אם זה יאפשר לנו לקדם ביוריקה יוזמות שקשורות למגזר זה, כמובן שיהיה בכך רווח לתעשייה המקומית.

"אנחנו גם מקווים שבזכות הנשיאות נצליח לעניין תעשיות אירופיות גדולות בפרויקטים לאומיים שאנחנו מעוניינים לקדם בארץ. כמו למשל, תעלת הימים או מיזם המכוניות החשמליות - שכבר היום מושך עניין בכמה מדינות אירופיות מבלי שנחתמו הסכמים. אולי נוכל לעניין את האירופים בפעילויות נוספות שמבחינתנו הן אסטרטגיות כמו פיתוח מקורות אנרגיה נקייה ומים. כמובן, שבאמצעות הנשיאות נוכל לא רק לייצר עניין בפרויקטים האלה אלא גם לקבל השתתפות במימון ובידע".

"חשיפת חברות ישראליות לעיניים אירופיות"

*איך בעצם מתנהלת הפעילות?

"יוריקה מתנהלת באמצעות חמישה מפגשים רבעוניים. בנוסף, מתקיים מפגש שישי בדרג של שרים ו/או נציגי פרלמנט. כלומר, בשנה הבאה יגיעו לארץ בכירי התעשייה האירופית, כך שבאמת תהיה זו הזדמנות יוצאת דופן ונדירה להגיע למקבלי ההחלטות הללו ולמנף את הנושאים שמעניינים אותנו.

"במקביל, תהיה לגורמי מפתח אירופיים ההזדמנות ללמוד את המודלים הישראלים לעידוד הקמת סטארט-אפים לטובת חדשנות טכנולוגית. ישראל נחשבת למקור ידע בתחום הזה".

*איך מבטיחים המשכיות התמיכה בפרויקטים?

"בזכות הנשיאות המעורבות שלנו בקבוצת הנשיאות תימשך שלוש שנים. אבל צריך לזכור, שפרויקטים ישראלים טובים מומנו הרבה לפני הנשיאות והם יימשכו להתקיים גם הרבה לאחריה. אבל, בזכות הנשיאות נוכל לחשוף הרבה יותר חברות ישראליות לעיניים אירופיות, ואני מניח שיהיה לזה אפקט רחב על מצבור העסקאות של החברות".

*איך התוכנית ממומנת בארץ?

"יוריקה ממומנת בארץ על-ידי המדען הראשי, מהתקציבים הרגילים שלו. למעשה, אין לנו מגבלה תקציבית, כל פרויקט שמאושר על-ידי המדען הראשי ומבוצע ביוריקה יכול להיות ממומן. אמנם בשנים שבהן קוצצו תקציבי המדען הראשי היו פרויקטים שלא אושרו, אבל ללא קשר ליוריקה. ככלל, ממוצע המימון ביוריקה הוא 40% של המדען הראשי, ו-60% משלימות החברות. בתקופות משבר זה לא פשוט, אנחנו רואה לא מעט פרויקטים שאושרו, אך החברות מתקשות לגייס את המימון המשלים ולהתחיל את הפרויקטים".

*מתי ואיך הנשיאות תיכנס לפועל?

"אנחנו כבר עכשיו בתהליך של כניסה לקבוצת הנשיאות. בחודש הבא גרמניה תקבל את הנשיאות, ואנחנו נחליף אותם בשנה הבאה". *

ישראל היא אמנם החברה הלא-אירופית היחידה בתוכנית המו"פ האירופית היוקרתית "יוריקה", אבל זה לא מנע ממנה להיבחר לעמוד בראשה כנשיאה בשנת העבודה 2010-2011. משמעות הנשיאות הישראלית היא היכולת לקבוע את סדר היום של התוכנית, ולקדם יוזמות שחשובות לה בתמיכה אירופית. כמו למשל, חיזוק המחקר והפיתוח בתעשיות המסורתיות ובתחומי עדיפות אחרים כמו מדעי החיים וטכנולוגיית מים וסביבה. כמו-כן, יתאפשר לישראל לקדם יוזמות מו"פ משותפות עם קרנות הון סיכון באירופה ובישראל.

הנציג של ישראל ביוריקה הוא ישראל שמאי, מנהל תוכניות שיתוף הפעולה התעשייתי עם אירופה במתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למו"פ בתמ"ת, בניהול מישל היברט), שאחראית על יישום התוכניות הבינלאומיות מטעם המדען הראשי. לדברי שמאי, התוכניות האירופיות מהוות חלק עיקרי מכלל הפעילות הבינלאומית המתקיימות במתימו"פ ואצל המדען הראשי בכלל, ויוריקה היא תוכנית הדגל. "יוריקה בעצם מאפשרת לחברות אירופאיות תעשייתיות שרוצות לבצע מו"פ, לחבור לחברות נוספות ויחד לבצע פרויקטים מחקריים שמטרתם מסחרית, כשהמימון מגיע מהמדענים הראשיים במדינות החברות", הוא מסביר. יצוין, כי יוריקה היא יוזמה בין ממשלתית, שהחלה ב-1985 בין צרפת לגרמניה, וכיום חברות בה רוב מדינות אירופה, כולל האיחוד האירופי.

"ישראל התקבלה כחברה מלאה ביוריקה בשנת 2000, ובמלאת 10 שנים לחברותנו נהיה גם נשיאי התוכנית, שזה הישג תקדימי", אומר שמאי, "לא רק בגלל שיוריקה היא תוכנית המו"פ התעשייתי הגדולה בעולם, אלא גם בזכות הניסיון יוצא הדופן שיש לה בתיאום בין תוכניות מימון ממשלתיות למדענים ראשיים בכל-כך הרבה מדינות".

"בשורה אחת עם מדינות כמו צרפת וספרד"

"ישראל הגיעה לנשיאות בזכות היותה אחת מחמש המדינות המובילות בתוכנית בשנים האחרונות מבחינת היקף הפרויקטים. אנחנו נמצאים בשורה אחת עם מדינות כמו צרפת וספרד", מסביר שמאי, "היום חברות ישראליות משתתפות ביותר מ-10% מכל הפרויקטים ביוריקה. כלומר, אנחנו דומיננטיים מאוד ואי-אפשר להתעלם מקיומנו שם".

*איך אתה מסביר את זה?

"יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שיש בארץ תעשיית היי-טק משמעותית מאוד, והתוכנית מתאימה מאוד לחברות שמפתחות מו"פ תעשייתי. הסיבה השנייה היא שהמימון מגיע מתוכניות התמיכה הממשלתיות. המדען הראשי, אלי אופר, נותן עדיפות לנושא המו"פ התעשייתי ולנושא השת"פ הבינלאומי, בעיקר מפני שיש פה מכפיל כוח: אנחנו לא רק מרוויחים מו"פ, אלא גם מתחלקים בסיכון שבפיתוח עם ממשלות וחברות נוספות. כמובן, שמהסיכוי להצלחה כולם מרוויחים. יתרון נוסף הוא בקיצור משך ההגעה לשוק. הרבה פעמים אנחנו רואים חברות ישראליות שיש להן טכנולוגיה פנטסטית, אך הן מתקשות לשווק את עצמן. שיתופי הפעולה במסגרת התוכנית בהחלט יכולים לסייע להן לקצר את משך ההגעה לשוק. וישנם יתרונות נוספים, למשל, גישה ושימוש בתשתיות מדעיות שחסרות בארץ כמו מעבדות. מכל הסיבות הללו אנחנו ממצים לא רע את הפוטנציאל של אירופה, ואני מקווה שבשנת הנשיאות נוכל למקסם את התועלות האלו".

*מה היתרון של המדינה היושבת בראש התוכנית?

"למדינה הנשיאה שמורה הפריבילגיה לקדם נושאים שחשובים לה. לנו, למשל, חשוב לשרת טוב יותר את מגזר החברות הקטנות. אנחנו מדינה של סטארט-אפים, וזה יוצא דופן באירופה. זאת הייתה אחת הסיבות שקיבלנו את הנשיאות. אם זה יאפשר לנו לקדם ביוריקה יוזמות שקשורות למגזר זה, כמובן שיהיה בכך רווח לתעשייה המקומית.

"אנחנו גם מקווים שבזכות הנשיאות נצליח לעניין תעשיות אירופיות גדולות בפרויקטים לאומיים שאנחנו מעוניינים לקדם בארץ. כמו למשל, תעלת הימים או מיזם המכוניות החשמליות - שכבר היום מושך עניין בכמה מדינות אירופיות מבלי שנחתמו הסכמים. אולי נוכל לעניין את האירופים בפעילויות נוספות שמבחינתנו הן אסטרטגיות כמו פיתוח מקורות אנרגיה נקייה ומים. כמובן, שבאמצעות הנשיאות נוכל לא רק לייצר עניין בפרויקטים האלה אלא גם לקבל השתתפות במימון ובידע".

"חשיפת חברות ישראליות לעיניים אירופיות"

*איך בעצם מתנהלת הפעילות?

"יוריקה מתנהלת באמצעות חמישה מפגשים רבעוניים. בנוסף, מתקיים מפגש שישי בדרג של שרים ו/או נציגי פרלמנט. כלומר, בשנה הבאה יגיעו לארץ בכירי התעשייה האירופית, כך שבאמת תהיה זו הזדמנות יוצאת דופן ונדירה להגיע למקבלי ההחלטות הללו ולמנף את הנושאים שמעניינים אותנו.

"במקביל, תהיה לגורמי מפתח אירופיים ההזדמנות ללמוד את המודלים הישראלים לעידוד הקמת סטארט-אפים לטובת חדשנות טכנולוגית. ישראל נחשבת למקור ידע בתחום הזה".

*איך מבטיחים המשכיות התמיכה בפרויקטים?

"בזכות הנשיאות המעורבות שלנו בקבוצת הנשיאות תימשך שלוש שנים. אבל צריך לזכור, שפרויקטים ישראלים טובים מומנו הרבה לפני הנשיאות והם יימשכו להתקיים גם הרבה לאחריה. אבל, בזכות הנשיאות נוכל לחשוף הרבה יותר חברות ישראליות לעיניים אירופיות, ואני מניח שיהיה לזה אפקט רחב על מצבור העסקאות של החברות".

*איך התוכנית ממומנת בארץ?

"יוריקה ממומנת בארץ על-ידי המדען הראשי, מהתקציבים הרגילים שלו. למעשה, אין לנו מגבלה תקציבית, כל פרויקט שמאושר על-ידי המדען הראשי ומבוצע ביוריקה יכול להיות ממומן. אמנם בשנים שבהן קוצצו תקציבי המדען הראשי היו פרויקטים שלא אושרו, אבל ללא קשר ליוריקה. ככלל, ממוצע המימון ביוריקה הוא 40% של המדען הראשי, ו-60% משלימות החברות. בתקופות משבר זה לא פשוט, אנחנו רואה לא מעט פרויקטים שאושרו, אך החברות מתקשות לגייס את המימון המשלים ולהתחיל את הפרויקטים".

*מתי ואיך הנשיאות תיכנס לפועל?

"אנחנו כבר עכשיו בתהליך של כניסה לקבוצת הנשיאות. בחודש הבא גרמניה תקבל את הנשיאות, ואנחנו נחליף אותם בשנה הבאה". *