ביבי עובר בקושי

הפוסט מורטם ידחה ל"אחרי החגים" ובתרגום לישראלית - זה לעולם לא יקרה

נתניהו מסיים את מושב הכנסת כשהוא מצליח להשיג את כל מטרותיו - מהתקציב ועד הרפורמה במינהל וחוק מופז. ואולם, ניצחונו הושג דרך איומי פיטורים ומאבקים פרסונליים אינסופיים, כשהוא מותיר אחריו רשימה מתארכת והולכת של אויבים בפוטנציה.

אם בסוף כל מושב בכנסת היו מחלקים תעודות, ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מקבל השבוע ציון עובר. בסך הכול, סמסטר הקיץ היה די מוצלח מבחינתו: הוא העביר תקציב דו-שנתי, אישר את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל בקריאה שנייה ושלישית וגם חוק מופז השנוי במחלוקת עבר ברוב גדול. גם הקרב שניהלה האופוזיציה לא הצליח להפריע לו בדרכו. אולי ביציע נרשמה התלהבות, אבל בסופו של דבר המשחק לא היה משהו. אפילו המשק רושם התאוששות מהמשבר הכלכלי העולמי, בלי שום קשר אליו בכלל.

אבל נתניהו לא יכול לצאת לפגרה מבסוט לגמרי. מדובר בניצחון בנקודות בלבד: חוק מופז, שאמור היה לעורר התלהבות אדירה בליכוד, עוד שלב בדרך להגשמת החלום הרטוב לפצל את קדימה, עבר רק תחת איומים בפיטורי שרים, יחד עם הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, הבייבי שלו, שאושרה בכנסת רק במועד ב'.

על רקע הכישלון המהדהד של מועד א', החליטו בסביבתו של נתניהו לשלוף את נשק יום הדין ולאיים כי מי שלא יתמוך בעמדת הקואליציה, יצטרך להעתיק את לשכתו מהממשלה לכנסת, לוותר על העוזרים, הנהג, המאבטחים והכיבודים. אפשר לספור על שתי ידיים (בקושי) כמה פעמים הופעל הנשק הסודי הזה לאורך ההיסטוריה הפוליטית הישראלית. בדיקה קצרה תעלה כי מעולם לא איים ראש ממשלה להשתמש בתותח הכי כבד שלו שלושה חודשים בלבד לאחר שהושבעו שריו. אם ככה בוחרים בסביבתו של נתניהו להתנהל אחרי שלושה חודשים, איזה נשק ישלפו בשלוש השנים הבאות? אקדח כבר לא יאיים על אף אחד.

למזלו של נתניהו, יכולת הביצוע שלו לא עמדה בסופו של דבר למבחן. מי שעשה לו טובה הפעם היה שר המדע ויו"ר הבית היהודי, דניאל הרשקוביץ, שאחרי שהודיע שייעדר מהמליאה בעת ההצבעה, החליט בסופו של דבר להצביע יחד עם עמדת הקואליציה ונגד עמדת סיעתו. יש דברים, או כיסאות, שבכל זאת לא מוותרים עליהם. וכך שוב ניצל נתניהו מהמבחן שהעמיד בו את עצמו. עוד ניצחון כזה ואבדנו.

ככה זה. יש שחקנים שמשחקים אלגנטי, נקי, בלי טיפת מאמץ, ויש כאלה שאין להם את זה. בסוף הם אמנם מבקיעים את הגול שלהם, אבל בדרך שונה. נתניהו הוא מהסוג השני. בניגוד לאריאל שרון, קודמו בתפקיד, נתניהו רץ, נופל, נתקל, נכנס עם הראש בקיר, מתלכלך על הדשא, מזיע, אבל בסוף מבקיע את הגול שלו.

אויבים בהמתנה

אף על פי כן ולמרות הכל כל המטרות שסימן לעצמו רה"מ הושגו ומושב הקיץ הסתיים בהפי אנד. אבל מאחורי הקלעים נזרעו זרעי התסכול והמרמור שעלולים לנבוט בחורף עם בוא הגשם הראשון. במקום לנוח על זרי הדפנה אחרי הבחירות, נכנס נתניהו למאבקים פרסונליים אינסופיים עם שרים בכירים וחברי כנסת ממפלגתו שלו. במושב אחד בן שלושה חודשים וקצת, הצליח רה"מ להסתכסך עם יו"ר הכנסת ח"כ רובי ריבלין, עם המשנה לרה"מ, משה (בוגי) יעלון, עם השר מיכאל איתן עם חברות הכנסת מירי רגב וציפי חוטובלי, עם ח"כ דני דנון, וכמעט גם עם שר האוצר, יובל שטייניץ, שלמזלו של נתניהו, מקבל עליו את מרותו ולא פוצה פה. בארסנל שלו יש לו כבר אויבים גם לקדנציה הבאה.

עם יעלון למשל נהג נתניהו כמעט באלימות. אחרי שחיזר אחריו לפני הבחירות ושם אותו בשילוט החוצות לצידו, מיד עם הקמת הממשלה דאג להראות לו מאיפה עושה מה שעושה הדג. הוא הפך אותו ללעג כשנתן לו תיק לא ממש משמעותי, אחר כך התעלם מאיומיו שלא יצביע בעד הרפורמה במינהל, השפיל אותו בפני חברי הסיעה בישיבה האחרונה ואז גם איים לפטר אותו. יעלון לא לבד, הוא יכול להקים קבוצת תמיכה.

רגע לפני שיוצאים לפגרה הספיקו אנשיו של נתניהו לעשות עוד טעות אחת, בשביל הפינאלה. אחרי הכישלונות שספג במהלך המושב, התחושה להראות ניצחון בכל מחיר בשבוע האחרון למושב, גרם לאנשי לשכת רה"מ ליהירות מוגזמת. אחרי שחוק הקרקעות עבר, במקום לכנס דיון להפקת לקחים שיבדוק למה היו צריכים לעבור את כל התהליך המבזה הזה, תידרכו אנשי לשכת רה"מ עיתונאים על כניעתם של שרי העבודה ושל יעלון. באחד העיתונים הפכה התמונה של השרים מצביעים בעד הרפורמה לכותרת הראשית. לא ברור בשביל מה זה היה טוב. גם כך הרגישו השרים מושפלים מכך שנסוגו מעמדתם. אנשי לשכת רה"מ סובבו את הסכין ושלחו אותם חמוצים לפגרה, אך מאותגרים למושב הבא. יאיר נתניהו, שסיים טירונות השבוע, יכול לספר להם על המושג החדש שלמד: לכל שבת יש מוצאי שבת, ולכל פגרה יש חזרה מפגרה.

הפקת לקחים

תקופת הפגרה היא הזדמנות טובה להפקת לקחים, וזו גם ההחלטה של לשכת רה"מ. אלא שלא, זה לא יקרה בקיץ, "עכשיו אנחנו בחופש", הם אומרים, הפוסט מורטם של מושב הקיץ יידחה ל"אחרי החגים". או בתרגום לישראלית מדוברת - זה לעולם לא יקרה. כנראה שהאנגלוסקסים המקיפים את נתניהו בלשכה למדו משהו.

חלק מרכזי מהדיונים, אם וכאשר יתקיימו, הם אומרים, יוקדש להתנהלות התקשורתית, שם כבר מזהים אותה ככושלת. חלקה האחר יוקדש לחשש מכישלונות שעלולה הקואליציה לספוג במושב הבא.

אצל נתניהו לוקחים את הזמן. בזמן שבכל מפעל במשק מנתחים את ההתנהלות היומיומית על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי, בלשכת רה"מ, מתברר, לא ממהרים. כשנגד יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, צפוי להיות מוגש כתב אישום ואין לו כל סיבה לרצות ללכת לבחירות כשלא הוא עומד בראשות המפלגה; כשיו"ר ש"ס, אלי ישי, פוחד לצאת החוצה מחשש שהאריה יטרוף אותו; ועם יו"ר העבודה, אהוד ברק, שמוכן לחתום קבע כשר ביטחון עד 2020 - כרגע רה"מ יכול להיות רגוע. רק הוא יכול לקלקל.

ואפרופו חופש, ביום ראשון בעוד שבועיים, לא תתקיים ישיבת ממשלה (גם לראש הממשלה מגיעה חופשה), אבל סביר להניח שאף אחד לא ישים לב. בישיבות ממשלה שבהן יש 30 שרים לא ממש מתקבלות החלטות משמעותיות. את החטא הקדמון של הממשלה המנופחת שהקים הוא כבר לא יצליח לתקן אחרי הפגרה, אבל דברים אחרים - אולי כן.