אלווריון, סרגון וגילת מקוות ליהנות מתוכנית ההאצה של ארה"ב

ממשל אובמה, כחלק מהתוכנית להתאוששות הכלכלה האמריקנית, הודיע לפני מספר חודשים על תוכנית להשקעה בתשתיות, במטרה לייצר 400 אלף מקומות עבודה חדשים, כשמתוך השקעה של 150 מיליארד דולר, למעלה מ-7 מיליארד דולר מוקצים להשקעה בתשתיות פס רחב. המטרה: לתת לאוכלוסייה של עשרות מיליוני אמריקנים באזורים מרוחקים גישה לפס רחב. האמצעי: מענקים והלוואות מצד שני גופים ממשלתיים. הראשון הוא NTIA, שקשור למשרד הסחר, והשני - RUS שקשור דווקא למשרד החקלאות. הנהנים הפוטנציאליים: בין היתר, גם חברות ישראליות ציבוריות מתחום ציוד התקשורת - אלווריון , סרגון וגילת , לדוגמה.

"מטרת התוכנית האמריקנית היא לקדם תשתיות תקשורת באזורים כפריים ומרוחקים", מסביר האנליסט יונתן קרייזמן מאוסקר גרוס. הטכנולוגיה שבאמצעותה יחוברו האזורים לפס רחב לא הוגדרה על-ידי הגופים האחראיים - היא יכולה להיות טכנולוגיה אלחוטית, סיבים אופטיים, לוויין או ADSL - אך קרייזמן מעריך שה-WiMAX מסתמן כמנצח. ה-WiMAX היא טכנולוגיית תקשורת אלחוטית, ואלווריון הישראלית היא אחת מהחברות שמזוהות עמה.

"ה-WiMAX מספק הרבה מהצרכים בזמן קצר, ומציע פתרון אידיאלי לאזורים מרוחקים. בנוסף, זאת טכנולוגיה קיימת", אומר קרייזמן. להערכתו, לאלווריון יש פוטנציאל ליהנות מהתוכניות, והוא אומר כי "ההנחה היא שמדובר על כמה עשרות מיליוני דולרים שיקבלו הלקוחות של אלווריון, ואלווריון תהיה חלק מזה".

ב-14 באוגוסט יסתיים השלב הראשון בהגשת הבקשות למענקים ולהלוואות.

אלווריון אמורה להתחיל לעבוד על הפרויקטים שקשורים לתוכנית לקראת סוף השנה, אך כבר עכשיו היא נהנית מפרויקט שקשור גם הוא ל-RUS. החוזה הגדול ביותר בתולדות אלווריון, מעל 100 מיליון דולר, נחתם לאחרונה עם Open Range, שזכתה להלוואה מטעם RUS לקידום אזורים מרוחקים וכפריים.

אלחוטי זה הכי, אחי

ומה בנוגע לרווחיות הפרויקטים האלה? קרייזמן מעריך שבפרויקטים גדולים מאוד, דוגמת אופן ריינג', אפשר להניח שהרווחיות נמוכה מהרגיל, אך בפרויקטים אחרים הרווחיות דומה לסדר הגודל שאלווריון מכירה.

"הפוטנציאל לאלווריון הוא גדול מאוד", מסכים גם צביקה פרידמן, המנכ"ל הפורש של אלווריון. "חלק גדול מהתוכניות מתמקד באזורים שמכונים unserved או underserved, שבהם לרוב בתי האב אין גישה לפס רחב. אלה מקומות שבהם ה-WiMAX מצליח כי הוא כלכלי יותר מטכנולוגיות אחרות, ואפשר להתקין אותו מהר".

פרידמן נחרץ בדעה שהפתרון המתבקש הוא טכנולוגיה אלחוטית. "התקנה מהירה זה Wireless, אחרת זה יעזור לפתור את המשבר הבא", הוא אומר.

לדבריו, חלק מהדרישות לקבלת המענקים או ההלוואות זה להראות פעילות קיימת, כך שללקוחות הקיימים של אלווריון יש יתרון. חלק מהפרויקטים יבוצעו דרך גופים מוניציפליים וממשלתיים, בניגוד לחברות מסחריות, וגם שם לדבריו לאלווריון יש ניסיון ומיצוב טוב. "זה לא שנזכה בהכל, אבל אנחנו יכולים ליהנות", סבור פרידמן.

חברה ישראלית נוספת שעשויה ליהנות מפירות ההשקעה של אובמה היא סרגון מקבוצת רד, ספקית פתרונות תקשורת אלחוטיים בקיבולת גבוהה. בעוד שאלווריון מספקת את טכנולוגיית ה-last mile, כלומר עד לבית הלקוח, סרגון נמצאת בחוליה אחרת בשרשרת, והיא מספקת את ה-Backhaul, חיבור אלחוטי בין תחנות הבסיס למתג הראשי. זו הסיבה שלדברי האנליסט קרייזמן, ההזדמנות שניצבת בפני סרגון פחות משמעותית משל אלווריון.

עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון, מעריך שברוב האזורים הטכנולוגיה שתיבחר ל-last mile תהיה אלחוטית. "בכל רשת אלחוטית צריך להגיע ל'מגדל' בפס רחב, וזו הטריטוריה הקלאסית שלנו", הוא אומר. בכל פרויקט, כ-15%-20% מהעלויות הן לציוד ה-Backhaul. פלטי מעריך שלא מעט לקוחות של סרגון "משתתפים במשחק", ומנסים להשיג הלוואות ומענקים.

"אנחנו ממוצבים טוב מאוד כספקים של קצבים גבוהים בטכנולוגיית IP, שזה בדיוק הצורך", אומר פלטי. ואיך יושפעו התוצאות הפיננסיות של סרגון? כאן הוא פחות מתרגש. "אני לא בונה על זה גדולות ונצורות. זה יגדיל את נפח הפעילות שלנו בארה"ב, וזה upside בסדר גודל של 10-15 מיליון דולר ב-2010 מבחינתנו". שיעורי הרווחיות, לדברי פלטי, גבוהים יותר בארה"ב ביחס לשאר העולם.

היתרון של הישראליות

טכנולוגיה נוספת שיכולה להתאים לחיבור אזורים מרוחקים היא טכנולוגיה לוויינית, וכאן נכנסת לתמונה גילת לוויינים, שגם היא עשויה ליהנות מכספי התוכניות. לגילת יש ניסיון רב בחיבור אזורים מרוחקים לתשתיות תקשורת באמצעות תחנות הלוויין הזעירות (VSATs) שלה. במקרים רבים, ממשלות קובעות את הכללים ומגדירות את הצורך בחיבור אזורים מרוחקים.

בינתיים, נראה שבגילת לא מייחסים חשיבות דרמטית לפוטנציאל הגלום בתוכניות. בשיחת הוועידה שלאחר דו"חות הרבעון הקודם, התייחס לנושא יו"ר ומנכ"ל החברה, עמירם לוינברג, שאמר אז כי "כללי המשחק עדיין לא ברורים כרגע. אנחנו משתפים פעולה עם חברות אחרות בתעשייה שלנו, ועם חברות שיש להן אפליקציות אחרות".

שיתוף פעולה מהסוג הראשון מחבר בדרך כלל מספר חברות מתחרות, שחוברות יחד לקדם את הטכנולוגיה שלהן על-פני טכנולוגיה מתחרה. כך, גם חברות הלוויין וגם פורום ה-WiMAX, למשל, משתדלים לקדם את הטכנולוגיות שלהם ומפעילים לובינג (שדולה).

ומה לגבי שיתוף הפעולה מהסוג השני? האם יש סיכוי ששתי חברות ישראליות ייגשו יחד לפרויקט? באלווריון ובסרגון לא פוסלים את האפשרות. "יש פרויקטים שעובדים בהם עם שותפים, ובחלק מהם נעבוד גם עם סרגון", אומר פרידמן. "יש מקום לשיתוף פעולה עם הרבה שחקנים, גם עם אלווריון", מסכים פלטי, ובכל מקרה, לדבריו, "בשטח, הצוותים עובדים ביחד".

אגב, לחברות הישראליות יש יתרון מסוים על-פני חברות אחרות. בחלק מהפרויקטים הממשלתיים ישנו סעיף שנקרא "Buy American", שנותן עדיפות למוצרים שיוצרו בארה"ב. קנדה, מקסיקו וישראל זכו גם הן בסטטוס הנחשק, ובכך בעדיפות על-פני מתחרות אחרות.