רונית קן: כן ולא לנוחי דנקנר

הניסיון עם אל-על בתחום המונופול האווירי לטיסות לחו"ל הוא מר ודורסני. אחרי יותר משנות דור של מונופול, כאשר קמה בשנות ה-80 חברת התעופה מעוף של איצ'ה גדיש, אל-על יצאה למלחמת עולם. השתמשו בכל טריק לא הוגן במלחמות מחירים, עד שאל-על הצליחה בסופו של דבר למוטט את מעוף ברעש גדול, להביא לפשיטת רגל של גדיש וניסיון לסבך אותו בפלילים, שממנו יצא בזיכוי מהדהד. כך שימרה אל-על את המונופול בטיסות לחו"ל.

עשר שנים אחרי פרשת מעוף יצאה אל-על למלחמה נגד חברת טאואר-אייר של מוריס נחתומי. אל-על יודעת להילחם. יש סיפור משעשע, שלפיו כאשר טאואר הגבירה ב-99' את טיסותיה בקו ניו-יורק-תל-אביב, גילו רבנים חשובים בניו-יורק שמגיעה להם הנחה משמעותית באל-על באותו קו. אל-על שוב שברה מחירים וטאואר התמוטטה.

אל-על קיבלה בעת הפרטתה הבטחה שלטונית למעמד מיוחד בטיסות לחו"ל, והיא מחזיקה בזיכיון להובלת נוסעים מחו"ל לאילת. עכשיו אותה אל-על מכריזה מלחמה על חברות ארקיע וישראייר בתחום הטיסות הפנים-ארציות לאילת, שבו מחזיקה ארקיע ב-70% וישראייר 30%. אל-על מנמקת זאת בשם השמיים הפתוחים, השירות המעולה והתחרות הבריאה, ו"תודה שטסתם אל-על". כוונתה, ככל הנראה, להשתמש בחלונות הזמן של מטוסי הסילון בנתב"ג, ובעיקר בימי שישי עד ראשון, ימי התנועה העיקריים באילת.

ישראייר, בשליטת קבוצת דנקנר - וארקיע - מתנגדת בחריפות למהלך של אל-על, וטוענת שזו "החלטה מנותקת מהמציאות ומכל אמת מידה מקצועית, והיא מונעת ככל הנראה משיקולים פוליטיים". מדובר במשחק מול ענק במגרש קטן, אמרו ישראייר וארקיע, והודיעו שיפנו למבקר המדינה, שיבדוק את דרך קבלת ההחלטה של שר התחבורה, ישראל כץ. במקביל אומר כץ, שירחיב את יכולתן של ישראייר וארקיע להתחרות בטיסות הבינלאומיות.

מה תגיד הממונה קן לקבוצת דנקנר בעניין הטיסות לאילת? נראה, שיש מקום לומר: כן, אל-על יכולה לחכות בינתיים, אבל בואו נעשה מהר סדר כולל בתעופה האזרחית בארץ ולחו"ל, עם שמיים באמת פתוחים לכולם ובלי הסדרים חלקיים.

אם היו חמישה יצרני מלט

בענייני הבטון התמונה שעימה תתמודד רונית קן מעניינת במיוחד. לקבוצת אי.די.בי-לבנת יש שלושה מונופולים בתחום הבטון של ישראל. מלט - חברת מלט נשר (משאב), שהוכרזה כמונופול ב-1989. תעבורה - שהוכרזה ב-1992 כמונופול בתחום אספקת שירותי הובלת מלט אפור בתפזורת. חומרי נפץ - מונופול ייבוא והפצה של חומרי נפץ לשימוש במחצבות בישראל. ללא חומרי נפץ אין הספקה של אגרגטים למפעלי הבטון.

קבוצת אי.די.בי, אם כן, שולטת בשוק המלט מכמה כיוונים ויודעת יותר מכולם מה מתרחש בכל פינותיו.

בשל חולשתם הנוכחית של הענקים העולמיים בענפי הכרייה, המלט והבטון, הם מממשים נכסים. המובילה בעולם, היידלברג הגרמנית, העמידה למכירה את חברת הבטון המוכן הישראלית שלה הנסון. אי.די.בי הודיעה על רכישת השליטה בהנסון ב-450 מיליון שקל. זו עסקה כבדה. האם קבוצת אי.די.בי קונה מפעלי בטון כי היא רואה צמיחה מתקרבת בישראל בענפי הביצוע של פרויקטים בנדל"ן ותשתיות?

שוק הבטון המוכן בעצמו היה נתון בעבר לשאלות בענייני קרטל, אבל יש בו תחרות מסוימת. המובילה בשוק הבטון המוכן, היא קבוצת רדימיקס, של ענק הכרייה השני בגודלו בעולם, סמקס ממקסיקו. אחריה הנסון, שפיר, אשטרום, סולל-בונה. בהיעדר מלחמה על המלט ועל ההובלה, כל חברות הבטון המוכן נלחמות בחירוף נפש על כל זיכיון למחצבה לאספקת אגרגטים, משאב שיש קשיים בהשגתו בשל התנגדויות גופים ירוקים.

ארגון הקבלנים נזעק והתריע: ברגע שדנקנר יקנה את הנסון הוא ישלוט בכל צריכת הבטון בישראל. בכירי אי.די.בי טוענים, שלא צריכה להיות שום מניעה לרכוש את הנסון, וכי בכל העולם מקובל שחברות המלט עוסקות בכל שרשרת הייצור של בטון מוכן.

על כך ענה מנכ"ל אחת מחמש חברות הבטון המוכן: הייתי מקבל את הטיעון אם היו חמישה יצרני מלט, אבל יש רק יצרן אחד של מלט, ששולט גם בהובלתו. באיי.די.בי טוענים, שכמעט בכל מדינה פועל ענק מלט עולמי אחד או שניים בלבד.

מה תגיד קן לקבוצת דנקנר בעניין הבטון? נראה, שיש מקום לומר: לא, זה לא נראה כל-כך טוב, כי אתם כבר עכשיו מונופול משולש בשרשרת הבטון.