בן יקר שלי, מחרתיים חוזרים לספסל הלימודים. מחר בלילה נתכונן ביחד. נכין את הילקוט, נקרא סיפור, נלך לישון מוקדם יותר. ביום שלישי בבוקר נקום בזמן, אתה תלבש את חולצת התלבושת האחידה, נלך ביחד לבית הספר. נתרגש. אתה עולה לראשונה בחייך לכיתה ב'. אנחנו נלווה את צעיר ילדינו ליום הראשון בכיתה ב', בפעם הרביעית והאחרונה - עד לנכדים.
בשבוע שעבר סיפרת לי שאתה אוהב ללכת לבית ספר, ואתה כבר מחכה בקוצר רוח ליום שיתחילו הלימודים. חייכתי אליך. לא אמרתי שבקרוב זה ייגמר. שאי אפשר שההרגשה המיוחדת הזו תימשך. אולי במקומות אחרים, אבל לא אצלנו, במדינתנו הקטנה והיקרה.
לא סיפרתי לך שאתה צועד אל אחת מהמערכות היותר מושפלות הקיימות בישראל. לא דיברנו על כך שבקריטריונים אובייקטיביים בינלאומיים, אנחנו אולי קצת יותר ממדינה נחשלת בכל הקשור להישגינו האקדמיים.
חסכתי ממך את התיאורים על תנאי ההעסקה המבזים של המורים בישראל. את העובדות המצמררות על האלימות בבתי הספר. על חוסר התמיכה של המערכת במורים שרוצים לשנות. על הרשלנות הפושעת של כל מי שבמשך שנים רבות נתנו ידם להידרדרות החינוך הציבורי במדינת ישראל.
את הצפיפות הבלתי נסבלת בכיתה, אתה תלמד לשרוד. מהלכלוך וההזנחה כנראה תצליח להתעלם. לשירותים תימנע מללכת, ככל שתוכל. את האלימות כבר חווית בשנה שעברה, למרבה המזל ללא צלקות. נקווה שתעבור בשלום את השנה הזו. גם את כל השנים הבאות עד לסיום שנות לימודיך.
בעצם, אין מה להתלונן, כי בישראל קצת יותר בטוח בתוך כותלי בית הספר מאשר סתם לטייל על שפת הים. אל תשכח את הוראות הבטיחות ששיננו בבית: אל תסתבך. אם מישהו מתנכל אליך, תתרחק ממנו. אל תתקרב למקום שרבים בו.
אין מה להתלונן אצל המורים. גם אם הם ירצו להרחיק ילד אלים מבית הספר, אין להם סמכות לעשות זאת. גם אם יעיזו, מערכת החינוך לא תגבה אותם. להיפך, הם עלולים לשלם מחיר אישי. לכן שוב, אל תסתבך. שמור על עצמך.
והיום נלמד על היי-טק
ילד גדול שלי. בזמן שתבלה את ימיך הראשונים בכיתה ב', אני - אבא - מוזמן להעביר שיעור באחד מבתי הספר התיכוניים בסביבה שלנו. אבא שלך הוא אחד ממאה ומשהו אנשים שהתבקשו להתנדב להעביר שיעור, על-מנת להעלות את המודעות הציבורית בישראל לנושא החינוך. המטרה היא "לחשוף, לטפח ולחזק ערכים, כגון: השקעת מאמץ, התמדה, הצלחה, אחריות ותרומה לחברה", כך כתוב במכתב שהגיע מלשכת שר החינוך, ואבא התגייס בשמחה.
התלבטתי על מה לדבר והחלטתי, מה הפלא, להעביר שיעור על ההיי-טק הישראלי. אני הולך לדבר עם הנוער על יזמי ההיי-טק שלנו, שהשקיעו, התמידו, הצליחו ויצרו פה תעשייה לתפארת. רבים מהם גם מגלים אחריות ותורמים לחברה, בדיוק כמו שמבקשים בלשכת השר.
אני מאמין, שמהנערות והנערים האלה יצמחו לא רק יזמי היי-טק, אלא גם ובעיקר אנשים אמיצים שיחליטו לשנות את הדרך בה מתנהלים העניינים במדינה שלנו, כל אחד בתחומו.
הם יצטרכו להתאמץ ולהתמיד ולגלות אחריות, אבל העתיד שלנו תלוי בהם וכשהם יגדלו הם יבינו את זה. הטובים והאמיצים שבהם ילכו להיות מורים ומחנכים. ואז, ילדי, יום אחד כשתיקח אתה את ילדיך לכיתה ב', תוכל לכתוב להם מכתב הרבה יותר שמח. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
