נפרץ מחסום הבושה

בעקבות הודעות המצוקה של אפריקה ושל צים, חברות ענק נוספות ייזמו הסדרי נושים

בתוך אווירת המשבר הכלכלי, אשר מחר (ב') יציין העולם שנה לתחילתו, שוק ההון בישראל התוודע למושג חדש יחסית: הסדרי נושים. חברות ישראליות מובילות, אשר בשנים האחרונות מימנו את התפתחות עסקיהן, בין השאר, באמצעות הנפקות אג"חים, נקלעו לפתע למצוקה תזרימית ומתקשות לפרוע את התשלומים במועד.

כדי להתמודד עם מצוקת הפירעון בלי לחסל את החברה ובלי להוריד לטמיון את ערכה כעסק חי, מציעות החברות לנושיהן הסדר חובות. כלומר, החברה מציעה לנושים פתרון כלכלי אשר ביסודו ידחה את פירעון החובות למועד עתידי. דחייה, שעשויה להיות בדרך של פריסת התשלומים על פני מועד ארוך יותר, או של המרת החוב במניות החברה (דבר שיקנה ערך כלכלי למקבלי המניות בעתיד, עת תתאושש החברה).

בשבועיים האחרונים, בעיית התשלומים של החברות צפה ועלתה ביתר שאת. הודעת המצוקה של ספינת דגל ישראלית כקבוצת אפריקה ישראל הרעידה את אמות הסיפים בשוק. עתה מחרה מחזיקה אחריה ספינת דגל (תרתי משמע) נוספת: צים. עם פרסום הודעתה של צים ביום חמישי האחרון על קשייה הכספיים והתקדמותה בגיבוש הסדר עם נושיה השונים, הפנים השוק כי הסדרי הנושים הפכו לתופעה מקובלת. פרשנים ומומחים כבר חוזים כי בעקבות שתי חברות ענק אלה יבואו חברות נוספות וייזמו הסדרים עם נושיהן, וכי "נפרץ מחסום הבושה".

אני מסכים עם תחזיות אלה, ואף אוסיף שתי תובנות בנוגע למצבה של צים. ראשית, הקשיים הפיננסיים שאליהם נקלעה צים אינם נובעים מפעילות נדל"נית. השיח בישראל הבליט בעיקר את החברות ממגזר הנדל"ן, ובפרט חברות גדולות המושקעות בפרויקטי נדל"ן באירופה ובאמריקה, כחברות שצפויות לחוות משבר פיננסי עקב ירידת ערך הנדל"ן בשווקים העולמיים. צים מבליטה את החשיפה הכללית של הכלכלה הישראלית, לטוב ולרע, לכלכלה ולמסחר הגלובאליים. הקשיים בצים נובעים פחות מירידות ערך של נכסיה הקבועים, והם בעיקרם תוצאה של ירידה כללית בתובלה הימית בעולם עקב המשבר הכלכלי. חברות ישראליות רבות המקיימות קשרי מסחר עם שווקים זרים חשופות לנזקי המשבר הכלכלי העולמי וחלקן עלול להזדקק להסדרי נושים כפתרון זמני למצוקתן.

נושים זרים

התובנה השנייה נוגעת לזהות הנושים ולעיצוב ההסדרים עימם. ההסדרים שאליהם הורגל השוק עד כה היו בעיקרם הסדרים עם מחזיקי אג"חים, ולא נושים אחרים, שעמדו עד עתה באור הזרקורים. מחזיקי האג"חים שהונפקו בסדרות זומנו לאסיפה שבה הם דנים בתנאי הסדר מוצעים ומצביעים אם לאשרם או לדחותם. בעניין צים, החוב האג"חי מהווה כ-10% מכלל החובות שהחברה חייבת לנושיה. עיקר החוב הוא דווקא לנושים הזרים זה לזה - בעלי אוניות ומכולות שהחברה חוכרת לצורך פעילותה.

גיבוש הסדר מקיף עם נושים אלה, שאין להם נאמן היכול לתאם את התקשורת עימם, ואשר פזורים ברחבי תבל, מורכב בהרבה מגיבוש הסדר עם מחזיקי אג"חים, אשר מונהגים על-ידי מספר מצומצם של משקיעים מוסדיים המכירים זה את זה, ויכולים לתאם את עמדתם המשותפת.

המשבר הכלכלי מציב כיום אתגר בפני שוק ההון ובפני המחוקק: ייצור כלים משפטיים אפקטיביים לגיבוש הסדרי נושים רחבים ומקיפים.

* הכותב הוא מומחה לדיני חדלות פירעון ודיני תאגידים, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ספרו "דיני חדלות פירעון" יצא לאור השנה בהוצאת לשכת עורכי הדין בישראל.