בדומה לסין, רוסיה, ברזיל ומדינות אחרות בעולם - גם ישראל מגוונת את יתרות המט"ח שלה. שר האוצר, יובל שטייניץ, נאם היום (ג') בכנס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית באיסטנבול, ואמר כי ישראל תשתמש בחלק מיתרות המט"ח של בנק ישראל כדי להלוות כספים לקרן המטבע במסגרת תמיכתה במדינות השווקים המתעוררים. מדובר ביוזמה של ה-G20 שנועדה להגדיל את המשאבים הזמינים ל-IMF.
"ישראל מעוניינת לתרום למשימה חשובה זו, ולפיכך החלטנו ליטול חלק בשתי תוכניות מימון חשובות עליהן הוכרז לאחרונה: ה-NAB (רש"ת: New Arrangement to Borrow) וה- Voluntary SDR Allocation", אמר שטייניץ. "על פי בקשתה, תוכל קרן המטבע לקבל הלוואה עד לסכום של 500 מיליון SDR, שתינתן מתוך יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל. בנוסף ישראל תהיה מחויבת לרכוש את הקצאת ה-SDR שלה, צעד שיבוצע כהשקעה אף הוא מתוך יתרות מטבע החוץ".
ה-SDR הוא נכס רזרבות בינלאומי שהשיקה קרן המטבע ב-1969. יש לציין כי 500 מיליון SDR שווים כ-700 מיליון דולר, בנוסף, ל"גלובס" נודע כי במסגרת ה-NAB יעמיד בנק ישראל עוד כמיליארד דולר, כך שסך ההלוואה שתעמיד ישראל ל-IMF יסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר מתוך סך יתרות המט"ח של ישראל שהגיעו באוגוסט ל-56.4 מיליארד דולר. ה-SDR מורכב מסל מטבעות - אירו, ין, ליש"ט ודולר - והוא נחשב להשקעה בטוחה, אולי אף הבטוחה בעולם. לא מדובר בנכס סחיר ולכן קשה להעריך מהי התשואה שהוא מניב, אולם ההערכות הן כי תשואתו מוצמדת לריבית הליבור האמריקנית.
"היום אנו ניצבים כאן מצוידים באופטימיות זהירה", אמר שטייניץ בנאומו. "אני מאמין שטבעו האמיתי של המשבר הכלכלי שחווינו רחוק מפענוח; לפיכך, בשלב זה עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות נחרצות. אף שביכולתנו להצביע על הקשרים הסיבתיים בתוך סדרת המאורעות החריגים שהובילו אותנו אל תוך המשבר שתחילתו בהתפוצצות בועת הסאב-פריים בארה"ב לפני כשנה וחצי, המשכו בהתמוטטותו של בנק ליהמן ברדרס ובניצני ההתאוששות הניבטים בימינו אלה - אל לנו להתעלם מהעובדה שהשרשרת הסיבתית הזו נראית בלתי נמנעת רק ברטרוספקטיבה".
"נכסי הנדל"ן נמצאו מתומחרים כהלכה"
בקרן המטבע מעריכים כי סך המחיקות בקרב המוסדות הפיננסים ברחבי העולם יסתכם בכ-3.4 טריליון דולר בשל המשבר. בנוסף, לאחר מיתון קשה שפגע בעולם כולו, ב-IMF מעריכים כי הכלכלה העולמית תחזור לצמוח ב-2010 בשיעור של 3.1%, לעומת צמיחה שלילית של 1.1% השנה.
שטייניץ, ד"ר לפילוסופיה בהשכלתו, הוסיף כי "מנקודת מבט של הפילוסופיה של המדע, יש לקחת בחשבון את האפשרות שבניגוד למדעים המדויקים, ייתכן שמדע הכלכלה הוא בלתי-שלם ובלתי-יציב במהותו. דבר זה נובע ממשקלם המכריע של היבטים פסיכולוגיים בתחום הכלכלה, ומכאן שאם נניח את אפשרותה של תיאוריה כלכלית מאוששת אמפירית שתתקבל כנכונה- עצם עימוצה של תיאוריה זו עשויה לחולל שינוי התנהגות כה משמעותי, עד להפרכתה של אותה תיאוריה, וחוזר חלילה".
שטייניץ הדגיש את נקודת הפתיחה הטובה עימה נכנס המשק הישראלי למשבר, כולל שיעורי צמיחה גבוהים בשנים שקדמו למשבר, ירידה בחוב הציבורי, גירעונות תקציביים נמוכים יחסית ועוד.
"רלוונטי מעין כמותו היה גם מצבם הטוב יחסית של שוק הנדל"ן ושל המערכת הפיננסית", ציין שר האוצר. "נכסי הנדל"ן נמצאו מתומחרים כהלכה, מה שמנע את היווצרות אפקט בועת הנדל"ן המפורסמת במדינת ישראל. המערכת הפיננסית גילתה עמידות מרשימה, שהייתה חזקה דיה כדי להימנע מהסיכונים של התמוטטות בנקים, חברות ביטוח, ומוסדות פיננסים אחרים".
לצד מניין הצעדים שנקט משרד האוצר, כדוגמת העברת התקציב ל-2010, הקמת קרנות המנוף שתמכו בעיקר בפן הפסיכולוגי והקמת קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, חלק שטייניץ שבחים גם לבנק ישראל, אשר נקט במדיניות מוניטרית מרחיבה במסגרת ההתמודדות עם המשבר. אך כמו בעולם, גם בישראל חוששים כי שמחת ההתאוששות עלולה להתגלות כמוקדמת מדי, שעה ששיעורי האבטלה צפויים להמשיך לעלות. בהקשר זה אמר שטייניץ, כי "נושא התעסוקה ימשיך להוות את אחד הנושאים המאתגרים ביותר עבורנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
