"יצאנו בזול", אמר לנו לאחרונה בנקאי בכיר מאוד. דבריו משקפים את התחושה הרווחת כי מהמשבר הגדול ביותר בשמונים השנים האחרונות יצאה המערכת הפיננסית בישראל כמעט ללא פגע. בעוד בתי השקעות ובנקים התמוטטו בכל העולם, כאן הנזק היה מינורי. המערכת הבנקאית בישראל הפגינה עמידות יוצאת דופן, שנבעה משילוב בין שמרנות בסיסית ורגולציה קפדנית. אבל זול זה מושג יחסי.
"גלובס" בדק את הפסדי הבנקים במשבר מאחזקותיהם במכשירים פיננסיים, אג"ח מגובות נכסים וניירות ערך זרים. הנה התוצאות: הבנקים נכנסו למשבר עם חשיפה של 37 מיליארד שקל למכשירים פיננסיים, שהיוותה 62% מהונם העצמי.
ההפסד הכולל הגיע ל-9 מיליארד שקל, מתוכם 6.7 מיליארד שקל במכשירים פיננסיים (18% מהתיק), ו-2.3 מיליארד שקל בניירות ערך זרים וב-CDS. כיום נותרו לבנקים חשיפות בהיקף של 20.7 מיליארד שקל למכשירים פיננסיים, מתוכם חשיפה של 17.9 מיליארד שקל לפאני מיי ופרדי מאק. כל היתר נמחק או נמכר.
המשבר חשף כי ידם של הבנקים הגיעה לכל מקום על הגלובוס. הם השקיעו במכשירים מתוחכמים ביותר כמו SIV (הפועלים ומזרחי טפחות) ו-VIE (הפועלים), באג"ח של בנקים בקזחסטן (דיסקונט) ובאיסלנד (דיסקונט והבינלאומי).
הנה השורה התחתונה: בנק הפועלים הפסיד 6.1 מיליארד שקל, בנק לאומי - 1.7 מיליארד שקל, בנק דיסקונט 450 מיליון שקל, הבנק הבינלאומי 390 מיליון שקל, ומזרחי טפחות 360 מיליון שקל.
היום הבנקים מחזיקים עוד 2.9 מיליארד שקל בקרן הון שלילית, הכוללת "הפסדים שטרם מומשו מהתאמות לשווי הוגן", ומוגדרים כ"ירידת ערך זמנית". להפסדים אלו יש נטייה לזלוג ולהפוך, כהגדרה המכובסת של הבנקים, ל"ירידת ערך בעלת אופי אחר מזמני" ובעברית להפסד. כך שההפסדים עשויים לגדול בעתיד.
הפועלים: הפסיד 5.3 מיליארד שקל
ההפסד הגדול ביותר היה של בנק הפועלים , שהפסיד ממכשירים פיננסיים 5.35 מיליארד שקל. הפועלים נכנס למשבר עם חשיפה של 20.3 מיליארד שקל, הפסיד 26.3% מהתיק, ונותר עם חשיפה של מיליארד שקל.
הנזק העיקרי נגרם ב-MBS, בהם החזיק הבנק תיק של 3.9 מיליארד דולר. הוא נכנס למגרש הזה בין האחרונים: שליש מהרכישות בוצעו במהלך 2006 ושליש נוסף במחצית הראשונה של 2007, כאשר הערכת מצב מוטעית גרמה לבנק לראות בירידות הזדמנות עסקית ולהגדיל את התיק.
גם ללאומי ודיסקונט היה תיק MBS גדול מאוד אבל הוא הושקע בסוכנויות הפדרליות אותן למדנו להכיר: פאני מיי, פרדי מאק וג'יני מיי. הפועלים השקיע בעיקר באג"ח של סוכנויות פרטיות בהן התשואה גבוהה יותר, אבל כך גם הסיכון. במאי 2008, כשנמכר התיק לפימקו, קיבע הפועלים הפסד של 3.12 מיליארד שקל. בסך הכול, עמדו הפסדי הבנק מ-MBS על 3.47 מיליארד שקל.
מכשיר נוסף בו השקיע הפועלים הוא SIV. מדובר במכשיר מתוחכם, המבוסס על רכישת התחייבויות לזמן ארוך, המשלמות ריבית גבוהה יחסית, כשמנגד משלם המנפיק ריבית על אג"ח המונפק לזמן קצר. הרווח נובע מהבדלי הריביות. קשה מאוד להבין מה קורה במכשיר זה, ופרופסור נוריאל רוביני הגדיר את ה-SIV כ-Enron Like. בסיטיבנק נפלו איתו חזק, ובנק הפועלים מחק את כל 401 מיליון הדולרים שהשקיע במוצר, כשהוא מפסיד 1.5 מיליארד שקל.
עכשיו בואו נכיר את ה-VIE - ישות חוץ מאזנית, המהווה גוף איגוח שרכש זכויות לקבלת תזרים עתידי, כשהמימון מתקבל ממשקיעים שרכשו ניירות ערך מסחריים (CP) לטווח קצר, שהנפיקו הגופים הללו. בתחילת 2009 חייב הפיקוח על הבנקים את בנק הפועלים להכניס לתוך המאזן ישות כזו בשם ונוס, ולקחת על עצמו את התחייבויותיה. ונוס גרמה לבנק הפסד של 129 מיליון שקל.
מעבר לאלו הפסיד הפועלים ב-CDO וב-ODSC 268 מיליון שקל, ב-CDS עוד 545 מיליון שקל, ובניירות ערך זרים, כמו אג"ח של ליהמן ברדרס, 216 מיליון שקל.
לאומי ודיסקונט: בגלל ליהמן
בלאומי התמונה פשוטה יותר. תיק ה-MBS של הבנק, בסך 1.1 מיליארד דולר, לא נפגע, ועיקר ההפסד נבע מתיק ה-CLO (הלוואות מגובות נכסים), ומאחיו המתוחכם יותר, CDO סינטטי, אליהם היה לאומי חשוף בהיקף של 551 מיליון דולר. ההפסד בלאומי משני אלו הגיע ל-850 מיליון שקל, 13.1% מהתיק הכולל. היום עדיין מחזיק הבנק תיק של 5 מיליארד שקל, רובו MBS של סוכנויות פדרליות.
לאומי גם הפסיד ב-SDC 168 מיליון שקל, אבל עיקר הנזק נגרם לבנק ברבעון האחרון של 2008 מאיגרות חוב של מוסדות פיננסיים. לאומי היה חשוף לליהמן ברדרס ב-188 מיליון דולר, ולוושינגטון מיוצ'ואל ב-50 מיליון דולר. שניהם קרסו, ובסך הכול הפסיד לאומי בניירות ערך זרים 689 מיליון שקל. ההפסד הכולל של הבנק מהמשבר הגיע ל-1.7 מיליארד שקל.
דיסקונט החל את המשבר עם תיק MBS בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, כולו של פאני מיי ופרדי מאק, ומחק 700 אלף דולר בלבד. במהלך המשבר ובעיקר לאחר הלאמת פאני ופרדי, הגדיל דיסקונט את התיק ל-3.6 מיליארד דולר. מעבר לכך, הפסיד דיסקונט 96 מיליון שקל ב-CDO. שיעור ההפסד מהמכשירים הפיננסיים היה זניח - 1.1%.
עיקר הנזק בדיסקונט נבע מאג"ח זרות. הבנק הפסיד ברבעון הרביעי של 2008 283 מיליון שקל, בעיקר בשל חשיפתו לליהמן ברדרס, וושינגטון מיוצ'ואל והבנק האיסלנדי לנדסבנקי. עוד 71 מיליון שקל נמחקו במחצית הראשונה של 2009, ובסך הכול הפסיד דיסקונט במשבר 453 מיליון שקל.
מזרחי טפחות פתח את המשבר עם תיק מכשירים פיננסיים של 300 מיליון שקל. הבנק נאלץ למחוק את כל השקעתו ב-SIV (98 מיליון שקל), עוד 61 מיליון שקל ב-SBM, 45 מיליון שקל ב-ODC ו-17 מליון שקל ב-OLC. שיעור ההפסד מהתיק הכולל הגיע ל-73.7%, הגבוה מכל הבנקים. כיום נותר מזרחי עם תיק מכשירים פיננסיים בסך 90 מיליון שקל. באג"ח זרות הפסיד מזרחי טפחות 136 מיליון שקל, וההפסד הכולל במשבר עמד על 357 מיליון שקל.
הבינלאומי , בנק שמגדיר עצמו שמרני במיוחד, מצא את עצמו בתחילת המשבר עם תיק של 1.7 מיליארד שקל, רובו MBS של סוכנויות פדרליות. ברם 36% מהתיק היה מושקע ב-MBS שהנפיקו סוכנויות פרטיות, חלקן מסוג ALT A. שם ספג הבנק פגיעה קשה ונאלץ למחוק את רוב אחזקותיו. בסך הכול מחק הבינלאומי 171 מיליון שקל ב-MBS.
עוד 30 מיליון שקל נמחקו במוצרים מובנים ו-CDO. שיעור ההפסד מהתיק הגיע ל-11.7%. באג"ח זרות הפסיד הבינלאומי 186 מיליון שקל, 22 מיליון שקל מהם בבנק איסלנדי. ההפסד הכולל של הבינלאומי במשבר עמד על 387 מיליון שקל. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
