גובה קורבנות: 40% ממעשי הבגידה - אצל ההיי-טקיסטים

לדברי דליהו, שיעור הבגידות הגדול ביותר נמצא בקרב עובדי ההיי-טק, בעוד שרק 15% מהבגידות נעשות בקרב עובדים במקצועות בסיסיים (בניין, חקלאות ותעשייה).

לדבריו, שעות העבודה הארוכות בענף ההיי-טק הפכו לנורמה והדבר תרם למשבר ביחסים. "לרוב אלה גברים, אולם קיים ציבור רב של נשים המגיעות הביתה בשעה מאוחרת. תחושת ההזנחה מצד בן הזוג שמחכה בבית לצד התסכול לאור ההצלחה שלו, בעוד שהצד השני נטש את חלום הקריירה, מובילים בסופו של דבר לבגידה".

דליהו אומר ששעות העבודה המרובות אינן מותירות די זמן להשקעה במערכת הזוגית והמשפחתית ובשל אופי העבודה קיים קושי להציב גבול בין חיי העבודה לחיי המשפחה. "העובד חווה קושי, שכן המערכת הזוגית והמשפחתית דורשת אף היא השקעה שאינה עולה בקנה אחד עם התובענות שחווה בעבודה. כל אלה הינם קרקע פורייה לקונפליקטים זוגיים, שכן לעיתים תכופות בן הזוג חש שאין לו שותף והוא נושא לבדו בעול הבית והמשפחה", הוא אומר.

ההיי-טקיסטים לא הכי מתוחכמים

אופיר מרום, מנהל מחלקת חקירות מבצעיות בקבוצת החקירות מוקד, מציין שהמציאות מלמדת שלא מעט בוגדים ובוגדות נוטים להשתמש בטלפונים סלולריים עם כרטיסי חיוג, מאחר והם אינם כוללים את פרטי בעל המכשיר. "למרות רמת התחכום שמאפיינת את עובדי חברות ההיי-טק לא פעם, טעינת המכשיר על-ידי הצד שבוגד מתבצעת באמצעות כרטיס אשראי, מבלי שהוא נותן את הדעת על כך שעצם התשלום באמצעות הכרטיס מאפשר לחשוף את דבר הבגידה ביתר קלות".

מעבר לכך, אומר מרום, "היו לא מעט מקרים בהם אנשי היי-טק סברו שבת הזוג לא תוכל להתחקות אחר מידע מפליל שנמחק מהמחשב, עובדה שהתבררה כשגויה. כיום, ניתן לשחזר כמעט כל קובץ או מידע שהיה ונמחק, במסנג'ר, ב-ICQ, במייל או בדיסק און קי".

גם שינוי בדפוסי השימוש בטלפון הסלולרי יכולים להסגיר את דבר הבגידה, אומר מרום. "טיפלתי במקרה בו עובדת חברת היי-טק שבגדה בבעלה עם עמית לעבודה, נטלה עימה את הטלפון למיטתה והניחה אותו מתחת לשמיכה. זאת, מתוך חרדה שהבעל יקרא את הודעות הזימה שהיא מקבלת. דווקא השינוי בדפוס השימוש הוא שהסגיר אותה וגרם לבעל לחשוד כי האישה בוגדת". הקידמה הטכנולוגית שמאפשרת לבגוד ביתר קלות היא גם זו המאפשרת לחשוף את המעשה.