שלדון אדלסון לא מצליח למשוך לקוחות למלונות היוקרה באסיה

קומפלקס ההימורים במקאו, ספינת הדגל של סנדס צ'יינה שהונפקה לאחרונה בהונג-קונג, לא מצליח למשוך את קהל היעד - נופשים וקונים שאמורים להיות מקור הכנסה משמעותי למיזם המפואר, נשארים בבית; רק המהמרים באים ■ ביזנסוויק: כל מוקדי הבידור והמסחר חצי ריקים

מקאו אינה לאס וגאס ומה שמצליח למשוך אמריקנים משאיר את הסינים אדישים. זה הלקח שלומד בדרך הקשה איל ההימורים שלדון אדלסון, שמנסה, עם אחרים, להפוך את המושבה הפורטוגלית לשעבר ללאס-וגאס ב', עם מלונות פאר, מוקדי בידור נקי ומתקנים לאירוח ועידות המוניות, בינתיים בלי הצלחה גדולה, מבחינתו.

יכולתה של צ'יינה סנדס, החברה הבת של לאס וגאס סנדס , בשליטת אדלסון, לגייס 2.5 מיליארד דולר בהנפקה ראשונית בבורסת הונג-קונג מעניקה לאדלסון מרווח נשימה, אבל "ונישן", קומפלקס ההימורים הענקי במקאו, שהוא ספינת הדגל של סנדס צ'יינה, לא מצליח למשוך מגזר משמעותי מקהל היעד שלו בסין השכנה. המהמרים דווקא באים; נופשים וקונים, שאמורים להיות מקור הכנסות משמעותי למיזם המפואר, נשארים בבית. מה שעובד ב"וונישן" בלאס-וגאס לא עובד ב"וונישן" במקאו.

לפי ניתוח בגיליון החדש של ביזנסוויק, נכסים בלתי הימוריים בקומפלקס "ונישן" במקאו תורמים רק 14% למכירות של סנדס צ'יינה, בעוד שב"וונישן" לאס-וגאס הנכסים הבלתי הימוריים תורמים 50% למכירות של לאס וגאס סנדס. ההכנסות מהימורים ב"וונישן" במקאו אמנם העלו את כלל ההכנסות של סנדס צ'יינה השנה, אבל ההכנסות מבתי-המלון ירדו ב-11.9% ברבעון השלישי, וההכנסות מבוטיקים וחנויות אחרות רשמו ירידה חדה בשיעור 23.8%.

וכך, הגונדולות שמשייטות עם הגונדוליירים המזמרים בתוך הקניון בקומפלקס של אדלסון במקאו, הבוטיקים של מוצרי מותרות ואפילו האולם בן 1800 מושבים שעוצב במיוחד להופעות של להקת הקרקס הידועה סרק דה סוליי, כל אלה נותרים "חצי ריקים", בעוד שאולמות ההימורים מוצפים במהמרים, לפי ביזנסוויק.

"ונישן" בלאס-וגאס נהפך, למעשה, למכונת להדפסת כספים, בגלל יכולת הקומפלקס למלא את חדרי המלונות שבו בנופשים ובמשתתפים בוועידות, נוסף למהמרים. ב"וונישן" במקאו, לעומת זאת, רואים בעיקר מהמרים, מציין השבועון. המהמרים שמגיעים למקאו, בעיקר בסין, מעדיפים להשאיר את משפחותיהם בבית ושוללים בכך לקוחות מבתי-המלון, הבוטיקים ומרכזי הבידור.

המתקנים לאירוח ועידות שהקים אדלסון במקאו מקדימים בשנים את הביקושים למתקנים כאלה, אומר ג'ורג' צ'וי, אנליסט לעניני הימורים בסיטיגרופ.

אי יכולתו של אדלסון לשחזר במקאו את הצלחתו בלאס-וגאס מדאיגה משקיעים, בעיקר מפני שבצנרת שלו ממתינים פרוייקטים נוספים באזור. מיד לאחר ההנפקה הראשונית של צ'יינה סנדס, ב-30 בנובמבר, נרשמה ירידה חדה בשערי מניותיה (אם כי מאז הן הצליחו להתאושש במידה מסוימת). לעומת זאת, נרשמו עליות חדות במניות שנמכרו בהנפקות ראשוניות רבות אחרות בבורסה של הונג-קונג, לפי ביזנסוויק.

בכל זאת, אדלסון אץ קדימה. בקרוב תחודש במקאו בניית המלונות ובתי-ההמורים של סנדס צ'יינה שהושעתה אשתקד, אם כי התשואה על ההשקעה בפרוייקטים אלה, בסך 2.2 מיליארד דולר, עלולה להמתין כמה שנים. הוא אף נחפז להשלים את הקמת קומפלקס ההימורים והמלונות מרינה ביי סנדס בסינגאפור עד המחצית הראשונה של 2010, בהשקעה של 5.4 מיליארד דולר.

האנליסט גבריאל צ'אן, מקרדיט סוויס, אמר לביזנסויק, שהוא צופה "סיכוני ביצוע" ניכרים בתכניות האלה, לרבות חריגות מצפי העלויות, עיכובים נוספים והיצע גדול מדי של בתי-מלון, שעלולים לדרדר את התכניות האלה מהפסים. הוא ואנליסטים אחרים אף חוששים שהפרוייקטים של אדלסון ממונפים מדי.

אדלסון מצידו אמר בראיון לבלומברג, כי זו "טעות מוחלטת" לומר שסנדס צ'יינה תזדקק לכספים נוספים כדי לממש את התכניות שלה. אבל הוא מושכנע שיעלה בידו לגייס עוד מזומנים ע"י מכירת דירות הפאר שיהיו צמודות לבתי המלון הטובים ביותר שלו במקאו לאחר התאוששות השווקים הפיננסיים, וזאת בנוסף להכנסות מההנפקה הראשונית בהונג-קונג.

ובינתיים, המתחרים, שש חברות הימורים, אינם מאטים את מאוצם, מציין ביזנסוויק. חברת האחזקות SJM, שבעבר נהנתה ממונופול במקאו, הצלחה להגדיל השנה את פלח השוק שלה עם פתיחת קזינו חדש, גרנד לישבואה, שמצליח למשוך יותר מסות מהמרים עממיים מסין, שאינם מעוניינים במותרות שמציע להם אדלסון ב"וונישן".