הכי משתלם לבגוד בישראל

טייגר וודס עלול להיות מחוייב במזונות מפלצתיים לכל ימי חייו. כאן זה לא היה קורה

מה משותף לטייגר וודס, שחקן הגולף והספורטאי העשיר והמצליח בעולם, ג'ים ננטס, שדר ליגת העל בפוטבול בארה"ב, וראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני? שלושתם ניהלו רומנים עם נשים צעירות בהרבה מנשותיהם החוקיות, ומשלמים או עתידים לשלם על כך מחיר, אשר לפי כל ההערכות עומד להיות גבוה מאוד.

ג'ים ננטס התגרש לאחר 26 שנות נישואים בעקבות הודאתו ברומן שניהל עם בחורה בת 29. אשתו לשעבר תבעה מליון וחצי דולר לשנה כמזונות, אך בית המשפט פסק כי ננטס, אשר משתכר 3.9 מיליון דולר בשנה, ישלם לגרושתו סך של 916,000 דולר לשנה בלבד, וזאת עד מות אחד מהם או עד שגרושתו תנשא לאחר. כמו כן חייב אותו בית המשפט לרכוש לה מנוי לקאנטרי קלאב תמורת 70,000 דולר לשנה.

ורוניקה לאריו, אשתו של ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, שפתחה בהליכי גירושים לאחר שקיבלה דיווחים כי הוא מנהל רומן עם דוגמנית בת 18, דורשת לקבל קצבה בסך 3.5 מיליון אירו (כ-19 מיליון שקל) בכל חודש. ברלוסקיני, מצידו, מציע על-פי הידיעות קצבה קטנה בהרבה, בסך 200 אלף אירו לכל חודש.

גם בחיי הנישואים של טייגר וודס ואשתו הדוגמנית השבדית ארין נורדגרן נתגלו בקיעים, והשבוע התבשרנו כי הספורטאי העשיר והמצליח בעולם אושפז בגלל תאונת דרכים קלה, לאחר שאשתו תקפה אותו בעקבות רומן שניהל מחוץ לנישואים. ההימורים בשוק עורכי הדין המתמחים בגרושים של האלפיון העליון הם כי טייגר ואשתו יודיעו בעוד זמן מה על פרידה, שתכלול הסדר של תשלום כמה עשרות מליוני דולרים לכל הפחות לידי אשתו דהיום.

שלושת הגברים הללו, כמו גם רבים אחרים, יכולים להצטער שאינם חיים בישראל, שכן במדינות בהן הם חיים הם מחוייבים לשלם לידי נשותיהם מזונות (alimony) לכל ימי חייהן של הנשים, וכאמור, מדובר בסכומי-עתק.

בישראל לא חשוב מי אשם בגירושים

בישראל, המצב שונה. ראשית, בישראל לשאלה מי אשם בגירושים אין משמעות כלכלית, לכן בפועל אין מחיר אמיתי לבגידה. גם אם מוכח כי צד אחד הביא בהתנהגותו הקלוקלת לסיום הנישואים, עדיין חלוקת הרכוש תהיה על-פי הקריטריונים הרגילים ותשאף להיות חלוקה שווה.

יתרה מכך, גם אם אשה תוכיח כי בעלה בגד בה, היא לא תהיה זכאית לקבל מזונות אשה לאחר הגירושים, ולמעשה המזונות שמשלם אדם לאישה לאחר הגירושים אינם מיועדים לה כי אם לתמיכה בילדים בלבד.

כאשר בני-הזוג מתגרשים, או כאשר נפסק על-ידי בית הדין הרבני כי האשה חייבת לקבל גט - פוסקת חובתו של הגבר בתשלום המזונות לאשתו, גם אם אין לה מקור פרנסה משלה והיתה תלויה בבעל במהלך חיי הנישואים.

יש לזכור כי פעמים רבות, דווקא נשים של גברים שעשו חייל רב בעבודתם ופיתחו קריירה מפוארת, נאלצו לוותר על קריירה משל עצמן על מנת לתמוך בבעל ולאפשר לו להגיע לאן שהגיע. לאחר שהורגלו לרמת חיים גבוהה מאוד במהלך חיי הנישואים, החיים עבור נשים אלה ללא תמיכה חודשית קבועה בסכומים נכבדים ייראו שונים מאד, ולא חייבים להיות אשתו של טייגר וודס לשם כך - זה נכון גם לגבי אשת רופא מפורסם או איש תקשורת בכיר באותה מידה.

אמת תיאמר כי הנשים המדוברות יוצאות עם רכוש רב, לאור זכותן לשיתוף ברכושו של הבעל, אבל לאחר הגרושים הן נאלצות לחיות מרכוש זה שנאכל עם הזמן, בעוד שהבעל ממשיך לצבור הון מהכנסותיו העצומות.

בתי המשפט בישראל ערים לפערים אלה, אך נמנעו מלאמץ את שיטת ה"מזונות לכל החיים" - הן מאחר שמזונות אלה אינם תואמים את ההלכה היהודית, והן מאחר שגם במדינות בהן השיטה נפוצה היא זוכה לבקורת רבה.

הדרך שנמצאה בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל כדי לצמצם את הפער היא תביעת מוניטין. בנוסף על תביעתה לשיתוף ברכוש, על האישה להגיש תביעה לשיתוף במוניטין, ואם אמנם ייפסק לה חלק במוניטין - ניתן לפסקו בתשלומים עיתיים, ואז אכן נוצר מצב דומה למזונות לכל החיים.

עם זאת, בניגוד ל"מזונות לכל החיים" המובנים בחוק, את המוניטין לא פשוט להוכיח, ועוד יותר קשה מזה להעריך את שוויו. גם כשבית המשפט ממנה מומחה לשם כך, ספק רב אם יגיעו לסכומים הפרועים בהם חויבו הבוגדים המפורסמים אותם הזכרנו.