בן-אליעזר: "היינו צריכים להיות ב-OECD כבר מזמן"

המושב בוועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס" בו דובר על הצטרפות ישראל ל-OECD, היה בהנחיית אתי לוצאטו מפירמת לוצאטו את לוצאטו, ובו השתתפו: דני אילון, סגן שר החוץ, עמי אראל, יו"ר המכון לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים ושרון קדמי מנכ"ל התמ"ת. כאורח במושב הוזמן ניקולא בונוצ'י, הממונה על הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. המושב נערך במעמד שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר ובמעמד השר לענייני מיעוטים,פרופ' אבישי ברוורמן.

בפתח המושב נשא שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר דברים: "במאי 2010, אם הכול ילך כשורה, בשעה טובה - ישראל אמורה להתקבל כחברה מלאה בארגון ה- OECD הכולל את 30 המדינות המפותחות בתבל", אמר בן אליעזר. "ע"פ כל האינדיקאטורים הכלכליים המקובלים היינו צריכים להיות שם כבר מזמן. אבל על זה נאמר טוב מאוחר מאשר אף פעם".

"מדינת ישראל תגיע למעמד עם מוניטין ושבחים רבים על חוסנה הכלכלי. בשנים האחרונות הציגה המדינה התפתחות כלכלית מרשימה וגם את המשבר העולמי צלחנו עם פגיעה מינימלית יחסית לשאר המדינות המפותחות".

"אמנם הצמיחה בישראל השנה תהיה סביב האפס, אבל נתון זה טוב לאין שיעור מממוצע הצמיחה השלילי ב-OECD ובארה"ב. יחס התוצר לנפש בישראל עומד על כ-27,500 דולר במונחי כוח קניה, גבוה יותר מ-8 מדינות החברות ב-OECD, וכאשר יתפרסמו בעוד כמה שבועות נתוני הצמיחה של 2009 יש לישראל סיכוי לעבור לפחות עוד מדינה אחת בארגון".

"במקביל זו תהיה השנה הראשונה בה החוב הציבורי בישראל יהיה נמוך מממוצע ה-OECD. מי היה מאמין כי שיעור החוב בישראל יהיה נמוך משמעותי מזה של מדינות כגון ארה"ב, אנגליה ויפן.

"מכת האבטלה לא פסחה על ישראל, אולם גם בנושא זה מצבנו טוב יחסית, בעוד שבארה"ב ובאירופה מתמודדים עם שיעור אבטלה של כ-10%, שיעור אבטלה בישראל הינו 7.8% ואני מקווה שמגמת הירידה שחזינו בה בתקופה האחרונה תמשיך ותתחזק".

"ישראל יכולה להיות גאה גם בשיעור ההשקעה במו"פ, אשר גבוה פי שתיים ושלוש מהמקובל באירופה. נתונים מעודדים נוספים נוכל למצוא בנושאים חשובים כמו השקעות הון סיכון, חדשנות או מספר הפטנטים לנפש. במלים אחרות מצבנו כלל וכלל לא רע, עד שיש כמה ציניקנים במשרדי הטוענים כי במאי הקרוב ה-OECD צריך להצטרף לישראל".

"ההצטרפות ל-OECD אינה רק לשם היוקרה, למהלך השלכות פרקטיות כמו החברות בועידת ההשקעות הזרות, ה-FDI שמשמעותה ירידה פוטנציאלית בריבית הנדרשת מישראל על הלוואות והנפקות אג"ח בשוק הפיננסי הבינלאומי. בנוסף, לישראל תהיה גישה לידע ולניסיון אשר נצבר בארגון ובמרכזי המחקר שלו. אנו גם צופים כי עשרות כלכלנים, סטטיסטיקאים ומומחים שונים מישראל יצטרפו לשורותיו כעובדים מן המניין, דבר אשר יחזק את השפעתנו ויגביר את יוקרתנו".

"צודק ידידי הנגיד מר סטנלי פישר הטוען שלהצטרפות לארגון גם סיבה חינוכית, שכן ישראל תאלץ לנהוג בהתאם לנורמות המקובלות במדינות המפותחות בעולם, כמו מחויבות לשיפור השרות והמינהל הציבורי על כל דרגיו, החל מתהליך בנית תקציב דרך קבלת החלטות ושקיפות וכלה בשיפור השרות לאזרח. כבר בהכנה להצטרפות נדרשנו לבצע מהלכים כגון הצטרפות לקוד המלחמה בהלבנת הון, אמנת איסור מתן שוחד במכרזים וסחר בינלאומי וצעדים נוספים המסייעים לניהול משק כלכלי תקין".

"ישראל מעולם לא זכתה לעודף סימפטיה מהעולם, אולם נדמה כי בתקופה האחרונה אנו נמצאים תחת עיניים בוחנות גם בקרב ידידותינו בעולם. אנו צריכים להיות ערוכים לכך שמיצובה של ישראל בשורה הראשונה של המדינות המפותחות יביא עימו גם דרישה לאחריות, לא רק בתחום הכלכלי, אלא גם אחריות חברתית, סביבתית ומדינית - בתוך גבולותינו ואל מול שכנינו.

לסיום, כאשר כל העולם מוחא כף לתעשייה הישראלית הגיע הזמן שגם אנו נדע להעריך את מה שיש לנו פה בבית. אני מזמין את מאות האורחים המכובדים המשתתפים בוועידה לסור ולבקר בביתן "כחול-לבן" של התעשייה הישראלית המציג באולם הסמוך. אני קורא לכולכם לבחור כחול לבן יש לנו על מה להיות גאים".

ניקולא בונוצ'י הממונה על הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי עלה לבמה לשאת דברים ואמר: "מה זה בעצם ה-OECD? זהו ארגון שאינו תלוי באו"ם אלא יש לו חברות שהן אינן אירופיות. יש בו למשל את טורקיה ומכסיקו. זהו פורום למדינות להחליף ניסיון וידע בתחומי התנהלות מדינתית. יש לנו חברים ממזרח אסיה, אמריקה ואחרות. ה-OECD הוא הזדמנות לישראל להיות בקשר עם 40 אלף נציגים בכירים בכלכלות העולם".

"תחומי העיסוק של הארגון הוא צמיחה כלכלית, השקעות, סביבה, בלימת העוני, מסחר, חינוך, בריאות, פנסיה ועוד. החברים בארגון משתפים זה את זה במידע ועושים ניתוחי נתונים. נעשה תהליך עומק של חילופי מידע ושיתופי מידע לשם ייצור סטנדרטים גבוהים לניהולי מדינות וכלכלות. ההצטרפות ל-OECD תקדם את כלכלת ישראל. היא תוכל להיעזר בידע קיים ובהתייעצויות עם מיטב הגורמים הכלכליים בעולם באתגרים משותפים כמו המלחמה בעוני, חינוך ואחרים. החברות בארגון תאפשר לישראל שיתוף במגמות מדיניות בינלאומיות".

אתי לוצאטו: אני רוצה להזמין את השר אבישי ברוורמן כמי שהיה חבר בפורומים כלכליים בינלאומיים: "תודה לך מר בונוצ'י, אבל אפתח במשפט של גראוצ'ו מארקס: "לעולם לא ארצה להתקבל למועדון שירצה בי כחבר". לאחר שצחקנו אגיד שההצטרפות ל-OECD היא איתות שהצטרפנו לקבוצה מכובדת, אבל אנחנו אלה שצריכים לעשות את העבודה עבור עצמנו".

"הדרגים המקצועיים מכבדים אותנו ב-OECD אבל יש לארגון ביקורת מוצדקת שמדינת ישראל עם כל הפוטנציאל האדיר שיש לה היא לא ממצה את הפוטנציאל שלה. התוצר הוא 27 אלף דולר לנפש. יכול היה להיות יותר אבל זו המדינה הענייה ביותר לנפש בעולם המערבי המתקדם. יש שתי אוכלוסיות במדינת ישראל, הערבים והחרדים, שאם לא נשנה את מצבם פוטנציאל הצמיחה שלנו לא יגיע למקסימום והאי שוויון שלנו יגיע לרמה חמורה".

"הבעיה האמיתית היא איך פותרים את בעיית הערבים והחרדים. אותה החלטה היסטורית של בן גוריון לתת לתלמידי חכמים לא לעבוד הייתה שגויה. אני מניח שרוב החרדים יצטרפו למעגל העבודה בגלל תמריצים ממשלתיים. אבל במעגל הערבים, אוכלוסייה של 20% מהתושבים, לא קיבלו מספיק הזדמנויות ושוויון בתנאי האזרחים פה במדינה. לכן, ניקולא, כפי שהבטחנו בפאריז, ב-17 בינואר תהיה ישיבה שלא הייתה כמותה שנים לגבי שילוב אזרחי ערביי ישראל במעגל התעסוקה הישראלי".

" אני פונה למעסיקים יש לנו מהנדסים ערביים שסיימו פה בארץ ולא שוכרים אותם. אנחנו יכולים להקים עכשיו מפעלים בגליל גם בנושא של הייטק וגם בלואו טק. אחוז ההשתתפות של הנשים הערביות בתעסוקה הוא 18%. אם נבנה פרויקטים אזוריים הנשים האלה יצטרפו למעגל התעסוקה. הקמנו קרן של 180 מיליון שקל לטובת הכללת עובדים ערבים בתעסוקה. זה הזמן להגיש פרויקטים. הטעות שהייתה בכל הפיתוח התעשייתי ישראל שיש פארקים תעשייתיים שהיישובים הערבים הסמוכים להם אינם משתתפים. זו לא בעיה תרבותית אלא בעיה של אי שוויון בהזדמנויות".

עוד נשאו דברים, עמי אראל שאמר: "אנחנו מצטרפים למועדון שמתנהל על פי סטנרדטים גבוהים כבר המון שנים וההצטרפות תאפשר לנו ללמוד. כי להמציא הכל מחדש זה לא פשוט".

שרגא ברוש: "ישראל כבר מזמן שחקן בשוק הגלובלי. 50% ממנה הולך לייצוא. עם זאת, דווקא הכניסה לחבר המדינות המכובד הזה תגרום למה שכבר קרה בתעשייה ועוד לא קרה בשירות הציבורי גלובליזציה". בהתייחסו לכך שדעתו של האירון אינה נוחה מהחוק לעידוד השקעות הון הישראלי ענה יו"ר התאחדות התעשיינים, ברוש: לדעתי אין קשר בין הצטרפות לארגון לבין רצון ישראל לעודד השקעה בפריפריה. החוק נועד לתמרץ בעלי עסקים להשקיע בפריפריה. אי אפשר להישאר עם הסיסמאות שיש שתי מדינות, ת"א והיתר. אם רוצים לצמצם פערים צריך לדאוג גם לרמת השכר וגם להיצע העבודה. כל מדינה בוחרת לעצמה את הדרך לתמרץ התפתחות של תעסוקה. אנחנו מדינה שבה את חומרי הגלם מייבאים ואת הסחורות מייצאים. כל איש עסקים בוחן את דרך הפעולה שנוחה לו. המדינה רוצה לקיים תעשייה ומתחרה על המשקיעים".

לשאלה עד כמה ישראל מודעת לפער קיים בינה לבין מדינות אחרות בנושא הקניין הרוחני. ענה שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת: "אין סטנדרט אחיד בנושא הקניין הרוחני ב-OECD. חלק מהמדינות ב-OECD מבינות את הסיטואציה שבה ישראל נמצאת ומנצלות זאת לזכותן. ישראל נמצאת כבר שנים ארוכות בשיג ושיח בעיקר מול ארה"ב, שהיא הראשונה שאיתה אנחנו מנסים להגיע להבנות. בהתבסס על ההבנות האלה ננסה להגיע להבנות גם עם ה-OECD. שתי סוגיות מרכזיות מקשות בנושא הקניין הרוחני תוכן הפטנט והמשך שלו. ישראל מודעת לפערים וטורחת על מציאת פתרונות".