דו''ח קרן המטבע: "ישראל רוכשת מעמד של חוף מבטחים"

"מאז תחילת 2008 דומה היה כי ישראל רוכשת מעמד של חוף מבטחים", כך נפתחת טיוטת דו''ח הסיכום השנתי של משלחת קרן המטבע הבינלאומית (imf), הגוף הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם.

כלכלני הקרן משבחים את המדיניות שנקטה ישראל כדי להתמודד עם המשבר ונכתב כי "ההרחבה המוניטרית הנחרצת, שכללה אמצעים 'בלתי קונוונציונליים', מתן האפשרות למייצבים האוטומטיים לבוא לידי ביטוי ב-2009 באימוץ תקציב דו-שנתי ל-2009-2010, בוצעו כולם הן במועד הנכון והן בעוצמה המתבקשת", ולפיכך "האתגר להמשך הוא ליישם אסטרטגיית יציאה אפקטיבית" אך בד בבד "להימנע מפעולות שעלולות להחמיר את המצב במקרה של האטה גבוהה מהצפוי".

אולם למרות השבחים, נכתב בדו''ח כי הכלכלה הישראלית "עדיין לא יצאה מכלל סכנה והיא תלויה במידה רבה בצמיחה של המדינות הגדולות". על אף השבחים להם זכה בגין מדיניותו הנועזת, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, סופג גם לא מעט ביקורת וישנה המלצה ברורה בדו"ח להפסיק את ההתערבות בשוק המט''ח.

בעקבות מדיניות ההתערבות בשוק המט''ח, החליט ה-IMF לשנות את סיווג משטר שער החליפין מ"נייד לחלוטין" (free floating) ל"נייד" (floating). בדו''ח נכתב כי "כמו בכל מקרה אחר של שימוש באמצעים בלתי קונוונציונליים, מתעוררים סיכונים ובפרט שלב המעבר הזה של התערבות לפי שיקול דעת כרוך בסיכון של פגיעה בבהירות מטרותיו של בנק ישראל. כדי לחזור למשטר נייד לחלוטין, יש לסיים את ההתערבות לפי שיקול דעת".

ב-IMF סבורים כי ייסוף ריאלי נוסף של השקל אפשרי והוא ימשיך להוות מקור לדאגה. במקרה כזה, טוענים בקרן, "צריך שההתערבות לפי שיקול דעת לא תהווה את התגובה העיקרית ויש לשקול את האפשרות להעלות את דרישות הנזילות וכללי הגנת הצרכן". עם זאת, סבורים כלכלני ה-IMF כי "הגבלות ומסים על תנועות הון פנימה לא תהיינה חלופות הולמות".

מבחני רגישות

במישור הפיננסי ממליצים כלכלני הקרן להקים מחדש יחידה של יציבות פיננסית, יחידה שבנק ישראל החליט לסגור כיחידה עצמאית דווקא בעיצומו של המשבר הפיננסי. עוד ממליצים על "שדרוג משמעותי של הניתוח של היציבות הפיננסית, הכוללת מבחני רגישות מקיפים בבנקים. בנוסף, על בנק ישראל להתחיל לפרסם דו"ח יציבות פיננסית, מומלץ בתדירות חצי-שנתית, ולשקול לכלול בו את תוצאות מבחני הרגישות".

כמו כן, הומלץ להמשיך ולדון בהנהגת תוכנית מפורשת לביטוח פיקדונות. עוד ממליץ הדו"ח לחזק את גופי הפיקוח על מוסדות שאינם בנקאיים באמצעות תוספות תקציב, כוח האדם, ויותר אוטונומיה. לצורך זה, נכתב, "יש להקנות לרשות ניירות ערך עצמאות תפעולית מלאה ולאגף שוק ההון באוצר צריך להעניק אוטונומיה פורמלית, בהתאם לנהוג בעולם".

במקביל, ממליצים כלכלני הקרן שאגף שוק ההון והרשות לניירות ערך יחזקו משמעותית את שקיפותם באמצעות פרסום תקופתי של ניתוח ההתפתחויות, הסוגיות והסיכונים. לסיום, טוענים בקרן שעל אף שאמצעי החירום לתמיכה במגזר החוץ-בנקאי היו ממוקדים יחסית, ייתכן שאלו יצרו מעין סיכון מוסרי, ואם יתברר כי אכן כך, צריך שהדבר יתוקן ויקבל ביטוי בקווים המנחים לפיקוח שיאומצו בעתיד.

מודאגים מהתחזקות ההסתדרות

במישור הפיסקלי, גם השנה חוזרים ב-IMF על דרישתם להפחית את החוב הציבורי אשר "חייב לקטון בצורה נחרצת". לצורך כך, הקרן ממליצה לקבוע "עוגן פורמלי ארוך טווח בצורת יעד של 60% מהתמ"ג עד 2020, עם תקרת ביניים של 70% מהתמ"ג עד אמצע העשור הקרוב". בכלל, סבורים ב-IMF, יש לבצע "בדיקה מחודשת" של כל הכללים הפיסקליים ולבסס אותם סביב יעד של חוב, כאשר יעדי הוצאה וגירעון סביב ההתפתחות של הפחתת החוב.

בניגוד לעמדת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כלכלני הקרן רומזים כי אין להמשיך בהפחתות המס. בדו"ח נכתב כי "כדי להימנע מפגיעה באמינות, הקטנות המס צריכות לבוא אחרי הקטנות חוב שתואמות את יעד החוב -התחייבויות קודמות לקיצוצי מס המניחות כי הקטנת חוב כזאת תתקיים עלולות להחמיר את הפגיעות של ישראל שלא לצורך".

ב-IMF מאוד מודאגים מהתחזקות ההסתדרות והעומד בראשה, עופר עיני, והניצחונות האחרונים מול האוצר.

"יש לרסן את העלאות השכר לעובדי המגזר הציבורי שמועדם יגיע ב-2010. גישה זו תשלח את האיתות הנכון לקובעי השכר במגזר הפרטי, תסייע לשמור על רמות נמוכות של אינפלציה ושיעורי ריבית עם התחזקות הצמיחה, ובכך תקדם ביצועים כלכליים טובים גם בהמשך", נכתב בדו"ח.