קליקות? קרנות הון סיכון דואגות להרחיק "חברים חדשים" בקבוצה

המחקר, שצפוי להתפרסם ב-Journal of Finance, מצא שבדומה להתנהגות של קליקות בבית ספר תיכון, גם קרנות הון סיכון דואגות להרחיק "חברים חדשים" בקבוצה, במקרה האמור קרנות הון סיכון שאינן חלק מהקליקה.

מחיר יקר לסטארט-אפים

מהמחקר עולה כי למעשה קרנות הון סיכון מגינות על עצמן מתחרות חיצונית בצורה חוקית לגמרי, על-ידי טקטיקות שכוללות העברת מידע ביניהן.

לא תמיד מדובר בפעילות מכוונת ומספיק שקיימת קליקה כזו כדי להפחית את התחרות.

הקרנות שומרות על נאמנות לקליקה ומטילות "חרם" על קרנות אחרות שמחליטות, למרות הכל, לשתף פעולה עם "הילדים החדשים בכיתה", כלומר עם קרנות שמחוץ לקליקה.

הצלחת הקליקות גורמת לכך שסטארט-אפ שמגייס מהן כסף, נאלץ להסתפק בשווי נמוך בכ-10% בהשוואה לסטארט-אפ שפועל בשוק בו אין קליקה של קרנות.

"מצאנו שבשווקים מרושתים יש הרבה פחות כניסה של קרנות מבחוץ", אומרת הוכברג בראיון ל"גלובס". "לא מדובר דווקא בקרנות חדשות. קרן מניו-יורק שמתמחה בביוטק, תתקשה להיכנס לפעילות בתחום הביוטק במסצ'וסטס".

המידע זורם עם הבירה

הוכברג מציינת שמי שאינו חלק מהקליקה, לא חשוף גם לזרם המידע שאליה נחשפות חברות הקליקה. "כמו בתיכון, חברי הקליקה יושבים ביחד, שותים יחד בירה ומדברים, וכך זורם המידע", אומרת הוכברג.

לדבריה, "לכאורה, אם הקרן שלי מצאה את הגוגל הבאה, למה שאתחלק עם קרן אחרת במידע הזה ובכלל בעסקה? הסיבה הראשונה היא שאני לא בטוחה שזו בהכרח תהיה הגוגל הבאה, והסיבה השנייה היא שאולי הקרן השנייה מצאה את ה-eBay הבאה. אז אנחנו מתחלקים".

ובכל-זאת, יש קרנות מבחוץ שנכנסות גם לשווקים מרושתים. איך הן עושות זאת? לפי הוכברג, באמצעות טובה תחת טובה. "קרן מניו-יורק תקבל גישה למידע ולשוק מקרן במסצ'וסטס, בתמורה לגישה לשוק בניו-יורק. אבל בדומה לתיכון, החברים בקליקה מגיבים, כי לא טוב להם שנכנסים מתחרים חדשים, והם עושים חרם", היא מסבירה.

בשוק מצומצם יחסית, לחרם יש השפעה. נתוני המחקר מראים שלקרן ששיתפה פעולה עם קרן מבחוץ והוטל עליה חרם, תהיה ירידה של 2.3% בהיקף ההזדמנויות העסקיות, והירידה מגיעה ל-4.6% בשנה הרביעית שלאחר-מכן. כך, שאפילו אם לקרנות יש זיכרון קצר יחסית בכל הקשור להשקעות קודמות שכשלו, הן זוכרות היטב התנהגות לא נאמנה לקליקה.

אם כך, קליקות עוזרות לקרנות להיטיב את מצבן, ולעומת זאת השווי של חברות הסטארט-אפ יורד. אבל אל תמהרו להסיק מסקנות ולקבוע שבהכרח היזמים "נדפקים". "אנחנו מצביעים על תופעה, ולא נותנים ציון של טוב או רע", מדגישה הוכברג.

ובכלל, אם מסתכלים על תוצאות המחקר יחד עם תוצאותיו של מחקר קודם של הוכברג, שמדד את הקשר בין רמת הרישות (Networking) של הקרן להצלחתן העתידית של חברות הסטארט-אפ בהן היא משקיעה, מצב היזמים נראה טוב יותר.

אותו מחקר מצא שככל שרמת הרישות גבוהה יותר, כך גדלים ההחזרים של הקרן והסיכויים שהסטארט-אפ בו היא משקיעה, יגיע לסבב גיוס נוסף ובעתיד להנפקה ראשונית (IPO) או רכישה (M&A).

*כיצד מודדים רישות?

"כמובן שאנחנו לא יכולים להיכנס ולבדוק את רשימת אנשי הקשר ב-Outlook, אבל בדקנו מי השקיע עם מי, ומי ישב בדירקטוריונים עם מי. לפי זה אפשר לאפיין את הקשר במדדים כמותיים. המסר העיקרי הוא שקרן שמרושתת היטב, מביאה ערך מוסף לא רק לעצמה, אלא גם לסטארט-אפ".

*והיזמים פונים לקרנות אלו בהתאם?

"מחקר שערך דוקטורנט ב-MIT, הראה שהיזמים לא טיפשים. הם מבינים ובוחרים קרן שיכולה להוסיף להם הכי הרבה שווי, גם במחיר של אחזקות גבוהות יותר לקרן. נכון שפסיכולוגית קשה לתת לקרן אחזקה של 60% במקום 40%, אבל מה שמשנה זה הגודל האבסולוטי של החברה בסוף".

הרישות בישראל חזק יותר

*המחקרים נערכו בארה"ב. המסקנות שלהם תקפות גם בישראל?

"לגבי המחקר שבדק את הרישות, אני בטוחה שהוא נכון לישראל. בישראל המאפיין העיקרי הוא שכולם, היזמים והמשקיעים, מרושתים גם ככה. כאן הרשתות האישיות יותר חזקות מאשר בארה"ב, כי נוצרות חברויות לחיים בצבא ובמילואים. זה לא כמו רישות שנוצר בין מישהו שלמד בהרווארד עם '3,000 מחבריו הטובים ביותר'. פה הקשרים מנוצלים בצורה הרבה יותר חזקה.

"המחקר השני מצביע על תופעה שפחות רלוונטית לקרנות בישראל, כי הוא מובנה על העובדה שבארה"ב יש המון שווקים נפרדים. בישראל יש שלושה שווקים עיקריים - תוכנה, חומרה, וביוטק / ציוד רפואי, ורוב הקרנות לא מתמקדות בתעשייה ספציפית, כי השוק קטן יחסית ואין מספיק עסקאות.

לעומת זאת, המחקר רלוונטי כשמסתכלים על קרן שמגיעה מחוץ לישראל. מכיוון שכולם פה מרושתים, מי שיגיע מבחוץ בלי קשר למישהו בישראל, יסבול. לא תהיה לו גישה למידע וממילא ההשקעות הטובות כבר ייתפסו קודם".