ברנע: "היתה לי סימפטיה לאפריקה; זרקו אבנים על לבייב"

גלובס tv פרופ' אמיר ברנע, ששימש כיועץ המיוחד של אפריקה בעניין ההסדר, טוען כי בעלי שליטה נרתעו מהביקורת הציבורית בהסדר של אפריקה ויחששו ללכת להסדר בעצמם בעתיד ■ מותח ביקורת על השופטת אלשיך: "לא הסבירה לנו כיצד היא מפרשת את המושג חדלות פירעון"

פרופ' אמיר ברנע מהמרכז הבינתחומי, אשר שימש כיועץ מיוחד לאפריקה ישראל בהסדר החוב שלה, טוען כי הסדר החוב באפריקה ישראל והביקורת הציבורית שהוא עורר יגרמו לבעלי שליטה להירתע מללכת להסדר בעתיד.

"אפריקה הגיעה להסדר תוך 4 חודשים וזה לווה ברעש תקשורתי עצום", אמר היום (ב') ברנע בכנס הסדרי חוב שערכה סוכנות הדירוג מידרוג. "הכי קל להגיע להסדר בבנקים: אין תקשורת, אין ציבור, אתה יושב מול בנקאי ועושה את זה מהר. באפריקה עברו הליך מאוד משפיל ויכול להיות שהלקחים מההליך המשפיל שהם עברו יגרמו לבעלי שליטה אחרים להירתע ולדחות את ההכרזה על חדלות פירעון והליכה להסדר. האם זה לטובת הנושים? לא, כי כשתהיה בסוף ההכרזה על הליכה להסדר היא תגיע במצב רע יותר מבחינת החברה".

ברנע אף מתח ביקורת על השופטת ורדה אלשיך כיוון שזו נמנעה מלנקוט עמדה באשר לשאלת חדלות הפירעון של אפריקה: "השופטת בהסדר אפריקה לא הסבירה לנו כיצד היא מפרשת את המושג חדלות פירעון, שהוא הנושא החשוב ביותר בכל הסדרי החוב. זה חשוב כי ברגע שחברה מוגדרת במצב של חדלות פירעון, כל האג"ח נכנסות תחת כפיפה אחת ולא פורעים קודם כל את הקצרות ואחר כך את הארוכות".

ברנע הציג את השאלות הכרוכות בקביעת סוגיית חדלות הפירעון, ובכללן כיצד קובעים האם חברה בכלל חדלת פירעון? האם הקביעה צריכה להיעשות לפי הפער בין שווי מימוש נכסים מיידי והערך המאזני של החוב או לפי קיומו של הון עצמי חיובי? האם יש יכולת לנושים להביא את החוב לגבייה מיידית?

"השאלות הללו נשארות פתוחות למרות החשיבות שלהן", הוסיף ברנע. "לצערי, בית המשפט נמנע מלקבוע עמדה בסוגיית אפריקה בנושא זה, שהוא מאוד חשוב בהסדר נושים".

"הייתה לי סימפטיה כלפי אפריקה"

ברנע פירט את הסיבות שבגינן היה אינטרס להגיע להסדר באפריקה, כגון פגיעה במוניטין החברה מאז שהודיעה על כוונתה ללכת להסדר, הירידה בשווי נכסיה ומבנה החברה אשר גרם לכך שהחוב נמצא בחברה האם, רחוק מהנכסים, שכן הנכסים נמצאים בחברות הבנות.

ברנע, אשר מאז מינויו ליועץ מיוחד באפריקה השתחרר ה"פלונטר" בהסדר הארוך והמייגע באפריקה, פירט את המתכונת הגנרית שלו לבניית הסדר חוב, לפי השלבים הבאים: ניתוח ליבת העסקים של החברה; קביעת יכולת הליבה "לסחוב" את החוב תוך לקיחה בחשבון מצבים של "כשל שוק" שעלול להיגרם, למשל, ממשבר כלכלי; העיקרון שאין להסתמך על מחזור חוב; קביעת הנכסים הניתנים למימוש; קביעת מבנה ההון האופטימלי של החברה; השוואה לשווי החברה בפירוק; ומכאן הצעת מתווה למו"מ.

"באפריקה קבעו שהליבה היא אפי פיתוח, אפריקה נכסים ודניה סיבוס ולכן את הליבה הזו צריך לשמור", אמר ברנע. בהמשך הוא ציין, כי "רצינו שאפריקה תדורג 'A' ושאלנו מה צריך לעשות כדי להשיג את הדירוג הזה".

בסוף דבריו שיתף ברנע את הנוכחים באחת משיחותיו עם איזי כהן, מנכ"ל אפריקה ישראל, ואף הביע סימפטיה כלפי הנהלת אפריקה ובעל השליטה בה, לב לבייב.

"מדוע אפריקה הודיעה על חדלות פירעון? למה לא לחכות עוד שנה?", אמר ברנע, והתבדח: "אולי ימצאו נפט ברוסיה באזור של הקניון שאפריקה בונה במוסקבה?". ברנע ציין כי "ההכרזה על הסדר לא קלה. זרקו אבנים וניאצו את בעל השליטה. הייתה לי סימפטיה כלפיהם. איזי כהן אמר לי: 'אם אני לא עושה הסדר חוב, תראה את תחזית המימושים שלי בטווח הקצר והבינוני. כל מה שהחברה צריכה לעשות עד שנת 2017 זה לממש נכסים. יש אפשרות להשביח את הנכסים האלה, להעלות את שוויים".