"יש שלב בחיים שאתה רואה מה נעשה מסביבך, אתה חש את המאורעות, מרגיש את הרצונות והשאיפות של שותפיך ומבין לאן נושבת הרוח. במהלך העבודה המשותפת בשנים האחרונות, חשתי ששותפי
ז'ק חן מבקש ליטול לידיו את המושכות ולנהל משרד משל עצמו. מה שבעיניי הוא טבעי לחלוטין אחרי 10 שנים במשרד משותף, כשבן אדם מתקרב לאמצע שנות ה-40 לחייו".
עו"ד יהושע רזניק (60), שהודיע השבוע על פרידה משותפו הצעיר למשרד, עו"ד ז'ק חן, לא הופתע מכך שחן רוצה לשמש כינור ראשון במשרד פרטי. בשיחה שערך אתמול (ד') עם "גלובס" חשף רזניק איך צפה את הנולד ויזם את הפרידה מהשותף שעליו אמר בעבר: "לא יודע אם הוא אחי הצעיר או בני הבכור".
לדברי רזניק, "אנחנו נפרדים כידידים, זה לא סכסוך. היינו שותפים, ואנחנו ידידים שמכבדים מאוד אחד את השני. אני מאוד מעריך אותו, את יכולותיו ועבודתו המשפטית המקצועית, אבל אני תמיד אומר לעצמי שטוב ליזום ולהקדים בצעד את מה שצפוי. לכן יזמתי את הפרידה הזאת. מוטב לדעת לקרוא את המפה ולומר בסיטואציה שנוצרה 'בואו ניפרד כשותפים בידידות', ולא נגיע חלילה למצב שבו יהיו דרישות שיביכו את השותפות. זה מה שעשיתי.
"אמרתי לז'ק: 'אנחנו כל העשור יחד, 2000-2010, וזה הזמן להיפרד ושכל אחד ילך לדרכו'. ניסיון החיים שלי אמר שאם אתה קולט שכך רצונם של אנשים, יותר טוב שתגיד 'בוא ניפרד. תנהלו את המשרד שלכם', במקום שהעתיד יהיה מלווה באי-אלה רחשים וטענות".
וכך נפרדו דרכיהם של השותפים-ידידים-חברים, כשרזניק ימשיך לעבוד עם עו"ד ינון סרט, המשמש כשותף במשרד המתפצל, וחן יפתח משרד עצמאי עם שותף אחר במשרד, עו"ד יצחק יערי.
עם זאת, נכון להיום ימשיכו הארבעה לעבוד תחת קורת-גג אחת, במשרדם במגדל אמות השקעות מול בית המשפט המחוזי בתל-אביב. "מטעמי נוחות. יש לנו חוזה שכירות עד אוגוסט 2010, ואנחנו מתכוונים להישאר כאן עד תום תקופת החוזה", מסביר רזניק.
עזבו את הפרקליטות
רזניק וחן עזבו את הפרקליטות לפני 9 שנים והקימו משרד משותף. בתפקידו האחרון בפרקליטות שימש רזניק כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, וחן עבד איתו במרבית התיקים. בין היתר עבדו יחד בפרקליטות על תיק השר לשעבר אריה דרעי. כסניגורים ייצגו לאחרונה, ביחד, את משה טלנסקי, שהעיד נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת מעטפות הכסף; כמו כן הם מייצגים את חברת דורות וד"ר צבי דינשטיין,בחקירה בחשד לעבירות בניירות ערך, שהולידה באחרונה כתב אישום.
בעבר ייצגו את ליאורה גלט-ברקוביץ, שהורשעה בהדלפת מסמכים בפרשת סיריל קרן, הנוגעת לראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. כמו כן ייצג רזניק את יגאל סער, לשעבר נציג המכס בארה"ב, בשימוע בפרשת רשות המסים, וייתכן כי ימשיך לייצגו גם בהמשך הפרשה, שהוגש בה כתב אישום לאחרונה. חן, מצידו, מייצג את נחום גלמור, המואשם כמי שהיה 'איש הקש' של ארקדי גאידמק בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים.
* איך יתחלקו ביניכם התיקים?
"ז'ק יעבוד על התיקים שלו, ואני עובד יחד עם ינון על התיקים שלנו, ויש לנו כמה תיקים משותפים שנמשיך לשתף בהם פעולה. אנחנו מופיעים יחד בתיק של אביגדור יצחקי, נופיע יחד כנראה בפרשת דורות. בעניין טלנסקי, נכון למועד זה אין המשך טיפול. היו מגעים כאלה ואחרים לסגירת התיק שלו, אבל בינתיים הוא סיים את חלקו באופרה הזאת. בנוסף, אני מייצג נאשמים כאלה ואחרים, אבל אלה לא תיקים תקשורתיים. כרגע אין לי תיקים תקשורתיים שאני יכול להתקשט בהם.
"אגב, יש איזה תפיסה לא נכונה לגבי מה זה משרד שעוסק בפלילים. משרד כזה מטפל בתיקים ארעיים. מגיע לקוח, מקבל ייצוג, נגמר עניינו הפלילי - וזהו. הוא אינו לקוח קבוע שלנו. אין לנו ריטיינרים, ולכן יותר קל להיפרד בלי לריב על תיקים".
רזניק, שמעיד על עצמו שהוא "ג'ינג'י ולעיתים אימפולסיבי", דווקא מתייחס לפרידה מחן בסוג של שוויון-נפש. בלי התלהמות, עצבים או הטחות רפש, הוא מודיע כי הוא ישרוד את ה'גירושים' שיזם, ואף יותר מכך: "אני ממשיך להתקדם באותו מסלול, באותה מסגרת, והכול יהיה בסדר. אין כאן זעזוע גדול. מעבר לכך, אני רוצה להמשיך להתפתח. עיניי לא נשואות רק לתיקים של צווארון לבן, אלא אני אשמח ללמד סניגוריה בתחומים רחבים יותר".
לא סובל מרגשי נחיתות
הגם שרזניק נחשב לאחד מעורכי הדין המובילים בתחום עבירות הצווארון הלבן, נדמה היה תמיד שהוא לא משתכשך באותה ביצה יחד עם עורכי הדין הבולטים בתחום הצווארון הלבן, ששמם מתנוסס מדי יום כמעט בתקשורת, ביניהם עו"ד דן שינמן, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ועוד.
אך רזניק לא סובל מרגשי נחיתות: "ביחס לאותם משרדים פליליים ותיקים בתל-אביב, שטיפלו בעיקר בעבריינות של צווארון לבן, אנחנו עדיין נחשבים למשרד יחסית צעיר. זה בא לידי ביטוי בעיקר במאגר הלקוחות, וזה טבעי. לוקח זמן להיכנס לתודעה, אם כי אני חושב שאני כבר נמצא בתודעה של רבים. תודה לאל, היו לקוחות ויש עבודה.
"זה לא קל למשרד כמו שלי, שהתחיל את דרכו בסוף שנת 2000 להתמודד עם אותם משרדים קיימים, אבל התקבלנו בסבר-פנים יפות והצלחנו להשתלב בנוף של משרדי עורכי הדין הפליליים שעוסקים בנושא שהמשרד שלי שואף או עסק בו. אולי לא תמיד רק בנושאים הפליליים של הצווארון הלבן, כי עסקתי גם בהרבה תיקים שאינם צווארון לבן, אבל אנחנו במקום טוב".
* הפרידה מז'ק חן תפגע במעמד המשרד?
"אני מקווה שלא".
"תיק וינרוט לא היה צריך להגיע למישור פלילי"
בראיון שנתן ל"גלובס" בעבר ביקר רזניק את התנהלותו של היועץ המשפטי היוצא, מני מזוז. "מני מזוז כשל בפרשת הנשיא משה קצב", הוא אמר. "בעיניי, פרשת קצב הורידה את מזוז לתחתית", וכן: "גם פרשת רמון היתה יכולה להתנהל אחרת. היועץ המשפטי אמר בתקשורת 'אם היתה לך בת, היית רוצה שיעשו לה את זה?'. יש לי בת קצת יותר מבוגרת מהקצינה בפרשת רמון, ואני רוצה להגיד ליועץ המשפטי שאם בתי היתה רוצה להתחבק עם השר, והיתה שמה עליו ידיים והיתה נשיקה כזאת - לא הייתי מתעלף מזה. זה לא היה מסוג המקרים שהיה צריך להעמיד בגללו לדין שר משפטים. אפשר היה לפתור את זה אחרת".
על רקע הביקורת, ניתן להבין מדוע רזניק מברך על מינוי הקולגה שלו, עו"ד יהודה וינשטיין, מהסניגורים הבכירים בישראל בתחום הצווארון הלבן, למחליפו של מזוז.
"הפונקציה החשובה ביותר שממלא היועמ"ש היא להיות התובע הכללי של מדינת ישראל. מעצם מהותה של העבודה, הוא צריך להיות בר-סמכא בנושא הפלילי ולהחליט באותם עניינים פליליים חשובים, בעיקר שנוגעים לנבחרי ציבור ולפקידי ציבור. הוא גם צריך להיות הגורם המקצועי המנחה בתחום. נכון שיש את פרקליט המדינה, אבל פרקליט המדינה הוא אחד מהתובעים מטעמו של היועמ"ש. לכן, מינויו של וינשטיין טבעי וראוי ונכון", הוא אומר.
עוד קולגה של רזניק שעלה לכותרות באחרונה, הפעם שלא בטובתו, היה עו"ד ד"ר יעקב וינרוט. בסוף החודש שעבר הוגש נגד וינרוט כתב אישום בגין חשד למתן שוחד ולהלבנת הון, בפרשה המכונה "פרשת שוקי ויטה".
"אני חושב שהפרשה הזאת היא לא נושא לאישום פלילי", אומר רזניק, "היא נושא לעיון ברמה האתית, בשאלה אם נכון וראוי שעורך דין ייצג פקיד ציבור שעוסק בענייני לקוחותיו. זה באמת נושא חשוב. אני לא יודע אם יש קווים מנחים כאלה או אחרים, אבל אולי לעורכי דין צריכים להיות קווים מנחים.
"להפוך את התיק הזה לתיק פלילי, ולהתווכח עכשיו אם צריך לגבות 20, 30 או 50 אלף שקל שכר-טרחה, זה חסר חשיבות בעיניי ולא משמעותי. מה שמשמעותי בעניין הזה הוא הקשר שנוצר בין עורך הדין לפקיד הציבור. קשר כזה הוא קשר בעייתי שמוטב שלא יתקיים במצבים מסוימים. עורך דין צריך לבחור את מי לייצג במצב כזה - את פקיד הציבור או את לקוחותיו שנזקקים לשירותיו של פקיד הציבור. לחלופין, הוא יכול לבקש שפקיד אחר יטפל בעניינם. כך או כך, אני חושב שזה לא היה צריך להגיע למישור הפלילי".