IMF: "לחצים לעליית השקל - סיכונים חדשים לכלכלת ישראל"

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה אמש את הדו"ח על כלכלת ישראל לשנת 2009. הדירקטורים ב-imf ציינו כי העמידות של הכלכלה הישראלית במהלך המשבר העולמי שיקפה את תגובת המדיניות החזקה למשבר, ואת התנאים הכלכליים היציבים, הפיקוח ההדוק על הבנקים, הפחתת החוב הציבורי והרפורמות המבניות בשנים שקדמו למשבר.

עם זאת, הזהירו ב-IMF מחוסר ודאות בהתפתחויות הגלובליות, וציינו שצמיחה איטית יותר בכלכלה העולמית בטווח הבינוני תשליך על פוטנציאל הצמיחה של ישראל. לכן, הסכימו כי יש לחזק את העוגנים של הטווח הארוך במסגרת המדיניות כדי לאפשר גמישות בתגובת המדיניות להתפתחויות בטווח הקצר, ולעודד היצע של הטווח הארוך.

בקרן צופים כי כלכלת ישראל תצמח השנה בשיעור של 2.5%, הרבה פחות מתחזיות בנק ישראל לצמיחה של 3.5% ב-2010.

בהינתן ההתאוששות הכלכלית, וההיסטוריה של אינפלציה גבוהה בעבר, בקרן ברכו על הצעדים שננקטו להתחלת הנסיגה מהצעדים הלא קונבנציונאליים של המדיניות המוניטארית - לרבות ההתערבות המתוכננת מראש בשוק המט"ח והעלאת שער הריבית. הם ציינו את המחויבות של הרשויות להימנע מקביעת יעד ספציפי לשער החליפין. לדבריהם, יש להפסיק את ההתערבות על פי שיקול דעת בשוק המט"ח באופן פורמאלי, ולהשאירה למצבים קיצוניים בלבד. זאת, לאחר שריבית הבנק המרכזי תתבסס מעל לרצפתה האפקטיבית.

לחזק את הפיקוח על המערכת הבנקאית

למרות שמערכת הבנקאות הישראלית התמודדה היטב עם המשבר הפיננסי, בקרן סברו שיש מקום לחזק עוד את מסגרת הפיקוח. מבחני מאמץ מקיפים למערכת הבנקאות, פרסום תקופתי של דו"ח יציבות פיננסית ע"י בנק ישראל ותיאום רב יותר בין המפקחים השונים יגבירו את השקיפות והיציבות. מספר דירקטורים המליצו לשקול הסדר פורמאלי של ביטוח פיקדונות.

בקרן ברכו על העדיפות הגבוהה שמייחסות הרשויות לפיקוח אפקטיבי של הסקטור הפיננסי החוץ בנקאי, וציינו את הצורך בהגדלת התקציב, כוח האדם והעצמאות של הגופים המפקחים על סקטור זה. בהקשר זה, הפרדת הפיקוח על הפנסיה והביטוח ממשרד האוצר תשקף את הנהוג בעולם. יש לעודד פרסום תקופתי של ניתוח הסיכונים ע"י המפקחים של הסקטור הפיננסי החוץ בנקאי.

בקרן בירכו על הצעדים שננקטו בכיוון זה, בהם אימוץ הכלל של הפחתת החוב הציבורי, הידוק המדיניות המוניטארית בתקופה האחרונה, ההתקדמות לקראת אימוץ חוק בנק ישראל חדש ופעולות שונות להידוק הפיקוח על הסקטור הפיננסי.

יחד עם זאת, בקרן הכירו בכך כי נותרו עדיין אתגרים. האמינות הכלל החדש של תקרת הגירעון עדיין לא מבוססת היטב. החוב הציבורי גבוה וצפוי לגדול בטווח הקצר לפני שיחזור למסלול הירידה. למרות שהפעילות הכלכלית התאוששה מוקדם יחסית, לחצים לעלייה בערך השקל עלולים להציב סיכונים חדשים. בהקשר זה ציינו בקרן כי נחוצים מאמצים נוספים כדי לטפל בסיכונים, בעיקר מיתון הסדרי השכר הקרבים בסקטור הציבורי, גם כאיתות להסדרי השכר בסקטור הפרטי.

בקרן המטבע ציינו גם את חשיבות המסגרת הפיסקאלית. להערכתם, יש לקדם צעדים שיביאו להתאמה בין תקרת סכום ההוצאה הציבורית לסכום ההוצאה על תוכניות ספציפיות. רפורמה של הכללים הפיסקאליים, עם אימוץ מסגרת הכוללת יעדי חוב ספציפיים לטווח הבינוני - תסייע לבסס את סדר העדיפות של הפחתת חוב ותאפשר גמישות פיסקאלית בטווח הקצר. יש ללוות זאת בתקרת הוצאה רב שנתית עם מאפיינים אנטי מחזוריים מתאימים. חיזוק תכנון התקציב לטווח הבינוני יגביר את האמינות וישפר את יעילות ההוצאה.