הפסקת פרסומות

אני מוכן להמר: מתקרב היום בו הפרסום בטלוויזיה לא יתקיים במתכונתו הנוכחית

עבור צופי התוכנית "ארץ נהדרת", אשר למרות ההידרדרות המצערת ברמתה היא ממשיכה עדיין לככב במצעדי הרייטינג, הכנתי השבוע שירות מיוחד: "הימנעות מפרסומות מעצבנות".

מדובר בשיטה להתמודד עם הקלות הבלתי נסבלת בה מפציצים אותנו זכייני השידור באין-סוף זמן פרסומות. עד כדי כך, שלעתים לא ברור האם אנחנו צופים ברצף פרסומי, שבתוכו משורבבים קטעי תוכן - או שהתכנסנו כדי לצפות בתוכנית טלוויזיה מקורית.

עולם הפרסום עבר מהפכה בעשור האחרון. האינטרנט, הסלולר וריבוי המסכים פתחו בפני המפרסמים אפשרויות חדשות, אבל גם הציבו בפניהם אתגרים לא פשוטים.

כולנו פחות סובלניים לבזבוז זמננו, איננו מרוכזים, אנו עסוקים במספר דברים בו-זמנית ודרישתנו היא למסרים קצרים וקולעים. בנוסף, הורגלנו לקבל שירותים ותכנים רבים ללא תשלום, כשהפרסומות המלוות אותם הן ההצדקה העסקית לחינמיותם.

אבל, ההבדל הגדול בין הפרסום במדיה החדשה לבין הפרסום בטלוויזיה הוא שבגלישה אינטרנטית יש לנו הזכות לבחור האם לבזבז זמננו על פרסומת כלשהי - או לדפדף הלאה ולהשאיר אותה מיותמת בעמוד בו ניסתה להיכנס אל חיינו.

אני מוכן להמר כאן, במידה גבוהה של ודאות, שמבוססת כמובן גם על תקוותי האישית כצרכן עסוק וחסר סבלנות: מתקרב היום בו לא יתקיים הפרסום בטלוויזיה במתכונתו הנוכחית.

הפרסומות יוצעו כאופציה עבור הצופים, ואנחנו נחליט אם "להקליק" עליהן דרך השלט (או בנפנופי ידיים, בזכות הטכנולוגיות החדישות לשליטה מרחוק, עיינו ערך Prime Sense), או שנצפה בתוכנית המועדפת עלינו ללא הפרעה.

יהיו ספקי שירותים, שיממנו עבורנו את עלות ערוצי הכבלים והלוויין. ואז, תמורת חיבוריות בחינם, נואיל בטובנו לקבל מהם פרסומות מעל גבי המסכים השונים. ובמודל של שירותי פרימיום, אם ספק השירות ישלם לנו גם את חשבון הסלולר וגם ישלח לנו מדי פעם בייביסיטר לילדים - נהיה מוכנים אפילו להתחייב להיצמד לכיסא בזמן הפסקת הפרסומות.

ולמה מגמה זו מחויבת המציאות? ראשית, כי על אפם ועל חמתם של המפרסמים והמוני האנשים הטובים שמתפרנסים מענף זה, זהו הכיוון אליו העולם הולך. ובנוסף, כניסתן של טכנולוגיות ההקלטה לממירי הכבלים והלוויין הפכה כבר ממילא את הצפייה בפרסומות בטלוויזיה לדבר התלוי ברצונו הבלעדי של הצופה. ירצה, יצפה בפרסומות. לא ירצה, יעבור קדימה בהקלטה ויתעלם ממיליוני הדולרים שהושקעו בפרסומות המרצדות על המסך.

כך תימנעו מפרסומות מעצבנות

ולשירות שהבטחתי לכם: עד שתוצע לנו האפשרות לדלג על הפסקות פרסומות באופן אוטומטי, נגזר עלינו לחשב מתי להתחיל לצפות בתוכנית, כדי להקפיד ולפספס את כל הפרסומות. בסיגמנט של "ארץ נהדרת" בשבוע שעבר, מרגע סיום החדשות שלפניה ועד לתחילת התוכנית שאחריה, "רמזור", היו בסך-הכל 38 דקות של פרסומות (כן, ידידיי, זו אינה טעות).

לכן, ביום שישי הקרוב, הפעילו את המקליט, חכו 38 דקות (!) וצפו בתוכנית ללא הפרעות והפסקות. כמובן, אל תשכחו להשתמש בכפתור החשוב ביותר בשלט - ה-Fast Forward.

דרך אגב, חוק הרשות השנייה מכתיב זמן מירבי של 10 דקות פרסום בכל שעה של תוכן, או מקסימום של 40 דקות פרסום בין השעה 20:00 לחצות. נראה כי לרשות השנייה יש שיטות משלה למדוד זמנים.