הבנקים משיבים לקן: לא תיאמנו עמלות, המידע היה גלוי לציבור

5 הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי-טפחות - הגישו הבוקר (ד') ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על קביעתה של הממונה, רונית קן, כי הבנקים ביצעו הסדר כובל בהעברת מידע ביניהם בנושא העמלות.

בעררי הבנקים נטען כי לא היה ביניהם קרטל לתיאום עמלות, ואם אכן העבירו ביניהם מידע - הם פעלו בצורה חוקית, כיוון שכל מידע היה גלוי לעיני כלל הציבור קודם לכן.

לפי קביעת הממונה, מראשית שנות ה-90 ועד לתחילת חקירת רשות ההגבלים בשנת 2004, נהגו מומחים בתחום העמלות ב-5 הבנקים להעביר ביניהם מידע לגבי עמלות שנגבות בהווה וכן לגבי התנהלות עתידית בעניין עמלות. מידע זה, שכלל נתונים שאינם פומביים, כך נטען, נלקח בחשבון בעת שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות ואיפשר יישור קו בנושא העמלות, תוך פגיעה בהליך התחרותי בין הבנקים.

מידע פומבי

5 הבנקים תוקפים את קביעת הממונה ב-3 מישורים: העובדתי, המשפטי והמינהלי, כאשר לטענתם בכל הפרמטרים שגתה הממונה בקביעתה.

ראשית נטען כי אין בסיס עובדתי לקביעת הממונה, וכי הממונה הציגה ראיות חלקיות בלבד במסגרת הקביעה, המציגות תמונה מעוותת של המציאות.

ברמה המשפטית נטען בערר כי הרשות טועה בפרשנות שלה למשמעות המונח "הסדר כובל", וכי העברת המידע עליו מדובר בקביעה אינו נכנס להגדרה האמורה, בין היתר משום שהמידע היה פומבי.

עוד נטען בעררים, כי הקביעה לא עומדת בדרישות המינהליות הבסיסות, בין היתר בשל חלוף הזמן מאז התרחשות האירועים (חלקם לפני 20 שנה) ולאור פגמים מהותיים שנפלו בה, כגון אי-צירוף חוות-דעת כלכלית לקביעה והצגת דוגמאות לאירועים המהווים הסדר כובל ולא את כל האירועים הנטענים.

"כשהרשות קובעת קביעה כל-כך חריפה ומשמעותית - שלטענתה מסכמת את אחת החקירות הגדולות ביותר שלה ומשפיעה על כל אחד מאזרחי המדינה - היא צריכה לעמוד ברף הוכחה משמעותי, שהיא אינה עומדת בו במקרה הנדון", נטען באחת מתגובות הבנקים.

3 תביעות ייצוגיות

חקירת פרשת העמלות החלה בתקופת דרור שטרום כממונה על ההגבלים העסקים, בעקבות תלונתו של עו"ד יאיר אולמרט, אחיינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ששימש כיועץ משפטי לבנק לאומי.

בשימוע שהתנהל לבנקים בפני הממונה טענו הבנקים כי העברת מידע בין גופים אינה בהכרח רעה לתחרות, בייחוד כשמדובר במידע שהוא גלוי. כן טענו הבנקים כי המידע על העמלות גלוי, ואפילו עוד לפני רפורמת חזקיהו בנושא העמלות חלה על הבנקים חובה לפרסם את המידע באינטרנט.

בתום החקירה הציעה קן לבנקים להגיע לצו מוסכם בתמורה לתשלום 290 מיליון שקל על-ידי הבנקים, אך הבנקים השיבו בשלילה. כתוצאה מכך הוציאה הממונה קביעה אזרחית כנגדם בעניין קיומו של הסדר כובל לתיאום העמלות.

יממה לאחר הוצאת הקביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לתביעה ייצוגית בסך מיליארד שקל נגד הבנקים, בטענה כי "את התחרות החופשית החליפה מדיניות מגובשת מצד הבנקים להעביר מידע זה לזה, על מנת להקל על עצמם את מלאכת התאמת העמלות".

כיום תלויות ועומדות במחוזי 3 תביעות ייצוגיות שהוגשו בעקבות חקירת רשות ההגבלים בנוגע לתיאום העמלות. אם יידחה ערעורם של הבנקים, הם יהיו חשופים לקביעות המחייבות אותן בהחזר של מיליארדי שקלים ללקוחותיהם במסגרת ההליכים הייצוגיים.

הוסכם בין הצדדים כי הממונה על ההגבלים העסקיים תגיב לטענות הבנקים בערר רק בסוף נובמבר השנה.