נוחי דנקנר ניצח: לא ניתן לשנות סיווג נכס לצורכי ארנונה

עיריית חולון שינתה את סיווג הנכס שבבעלות חברה בשליטת IDB באזור התעשייה בעיר - והביאה בכך להעלאת תעריפי הארנונה בעשרות אחוזים ■ IDB עתרה לביהמ"ש נגד החלטת העירייה - ועתירתה התקבלה

נוחי דנקנר ניצח במלחמתו נגד עיריית חולון, ששינתה את סיווג הנכס שבבעלות חברה בשליטתו באזור התעשייה בעיר והביאה בכך להעלאת תעריפי הארנונה בעשרות אחוזים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק כי לא ניתן לשנות את סיווג הנכס במקום שבו לא השתנה בפועל אופי השימוש בנכס.

פסק הדין התקבל בעתירתה של חברת פריאור, מקבוצת IDB שבשליטת דנקנר, שהדיון בה אוחד עם עתירה דומה של חברה אחרת, קר פרי. השתיים מחזיקות במפעלים לקירור מזון באזור התעשייה חולון על מגרשים שמיועדים לתעשייה. המפעלים סווגו לצורכי הארנונה מאז 1962 לפי סיווג תעשייה, אולם במאי 2007 הודיעה עיריית חולון כי סיווג המפעלים שונה רטרואקיבית לסיווג עסקים.

משמעות השינוי הייתה העלאת תעריפי הארנונה: חברת פריאור חויבה ב-374,830 שקל, וחברת קר פרי חויבה ב-451,945 שקל.

עלות בנייה גבוהה

שתי החברות עתרו נגד ההחלטה בטענה כי מדובר במפעלים שייעודם קירור מזון ושנדרשה לשם הקמתם בנייה מיוחדת, שעלותה גבוהה בהרבה מעלות הקמת מחסן רגיל. לטענתן, הלמ"ס, שמסווגת את ענפי הכלכלה במשק, סיווגה את פעולת הקפאת הפירות והירקות כתת-ענף בתעשיית מוצרי המזון.

השופטת שרה גדות קיבלה את העתירה וקבעה כי למרות שלכל רשות מקומית נתונה סמכות רחבה לעניין קביעת שיעורי הארנונה בתחומה, הרי שסמכות זו הוקפאה על-ידי חוקים ותקנות שכונו "דיני הקפאה" ושנועדו ליצור יציבות במשק. "דיני ההקפאה" מאפשרים שינוי סיווג רק בנכס שבו השתנה בפועל השימוש בנכס.

לדברי עו"ד אלכס כץ ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה בארנונה ובאגרות והיטלי פיתוח, "מדובר בהחלטה חשובה שבה בית המשפט לא נרתע מלרסן את הפעולות של הרשויות המקומיות, על רקע חיובים יזומים של העיריות הצצים חדשות לבקרים, ואשר כל מטרתם הינה עקיפת חוקי ההקפאה והגדלת ההכנסות של הרשויות המקומיות".