מה קורה כשוועד עובדי חברת החשמל מתגייס לטובת מנהל שכשל?

רפי נגר הוא מנהל מחלקת המשק בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. במסגרת התפקיד הוא אחראי על הפיקוח על קבלני ניקיון שמעסיקה החברה. לפני כשנה חשף "גלובס" כי עובדי הניקיון האלה הועסקו בעבודות לא ראויות, ובהן שטיפת כלי הרכב של בכירים בתחנה. העדויות הצטרפו למידע שהגיע לחברת החשמל, שלפיו מישהו מזין מידע כוזב על היקף שעות העבודה של עובדי הקבלנים.

החברה הגישה תלונה במשטרה נגד מנהלי העבודה בחשד לביצוע עבירות פליליות. חשדות כאלה, חשוב מאוד להדגיש, אינם מתעוררים במקרה של נגר, אך יש מסקנות נחרצות לגבי תפקודו כמנהל. דוח ביקורת פנימית בחברה קבע כי נגר "לא קיים כלל פיקוח על עבודת מנהלי העבודה ועובדיהם", וכי התנהגותו מגיעה לכדי "כשל ניהולי חמור". בחברת החשמל הוחלט לנקוט נגד נגר הליך של בירור ניהולי, כדי למנוע ממנו להמשיך ולפקח - או יותר נכון לא לפקח - על עובדי הניקיון. בסיומו הוחלט, כצעד ביניים, להעביר את סמכויות החתימה שלו למנהל אחר. נגר נשאר בינתיים בתפקידו, וגם שכרו ותנאי העסקתו לא נפגעו, אך לא היו לו שום כוונות להשלים אפילו עם הפגיעה המינימלית הזו. בגיבוי ועד העובדים עתר נגר לבית הדין לעבודה - שקבע כי הליך הבירור המינהלי נועד רק לצורך "בירור עובדות". כל פגיעה בזכויות העובד, נפסק, מחייבת הליך משמעתי, שמצריך את ועד העובדים.

בהנהלת חברת החשמל מציגים את המקרה של נגר כדוגמה לכללים אבסורדיים, המכתיבים את ניהולה של החברה. כיצד מצפים מאיתנו להתייעל ולהתחרות בסקטור הפרטי, שואלים שם, כאשר לא מאפשרים לנו לערוך דין וחשבון עם מנהלים שכשלו? כשכירים הנאלצים לשרוד בג'ונגל המכונה שוק העבודה הפרטי, נותר לנו רק לקנא בזכויות של עובדי חברת החשמל. מעציב לגלות שמדי פעם הזכויות האלה מנוצלות לרעה.