קרנות יוזמה הממשלתית, שהעניקו הטבות למגייסי קרנות הון סיכון בשנות ה-90, היו אחראיות לשגשוג של תעשיית ההיי-טק וההון סיכון המקומית.
עם השקת התוכנית הממשלתית לקרנות הביוטק, התקוות בשוק הישראלי הן להצלחה לא פחותה. עד היום הביוטק המקומי יצר הצלחות בהיקף קטן יחסית לפוטנציאל. תרופות שפיתחו מדענים מישראל, נקנו בשלב מוקדם בידי ענקיות התרופות. ההון סיכון הישראלי השקיע יותר בחברות מכשור רפואי ורק מעט בתרופות. צוואר הבקבוק הפיננסי מנע את נסיקת תעשיית הפארמה הישראלית.
4 קרנות יצאו לדרך
במהלך המשבר החל ניסיון נוסף למימוש הפוטנציאל האבוד, בדרך של גיוס קרנות השקעה בתחום. לפני שלושה חודשים התפרסמו תוצאות המכרז הממשלתי בנושא, לפיו תעניק הממשלה תמיכה לארבעה גופים: קרן OrbiMed האמריקנית, קרן מדיקה, קרן Health Ventures 7 הישראלית בשיתוף עם הקרן האמריקנית Bay City Capital וגוף נוסף שטרם נחשף.
לפי התוכנית, כל קרן תקבל תמיכה של 24 מיליון דולר, אם הצוות המנהל יצליח לגייס עוד 76 מיליון דולר. הממשלה גם תעניק 8 מיליון דולר בונוס לקרן שתצליח לגייס את הסכום הגדול ביותר.
בראיון בלעדי ל"גלובס", חברי צוות הניהול של קרן אורבימד המקומית, אחת הזוכות במכרז, מסבירים תוך כדי גיוס הקרן החדשה, למה הפוטנציאל ענק וכיצד לדעתם כולם ירוויחו.
אורבימד, קרן פרייבט אקוויטי והון סיכון שהוקמה בשנת 1989, היא אחד מגופי ההשקעה המובילים בעולם בתחומי מדעי החיים. היא מנהלת היום כ-5 מיליארד דולר והקרן הגלובלית האחרונה שלה, בהיקף של 570 מיליון דולר, גויסה בחיתום יתר בפברואר השנה.
מגעים עם מוסדיים
בישראל אורבימד השקיעה מאז 2001 בארבע חברות, גיוון אימג'ינג, פרדיקס, סופרדימנשן וגלסיס. לצורך ניהול הקרן המקומית התגבשה קבוצת מנהלים מקומית, שכוללת את נסים דרוויש, שותף בפיטנגו עד לפני כמה חודשים ולשעבר מנכ"ל ומייסד אימפולס דיינמיקס; ענת נשיץ, לשעבר שותפה בחברת הייעוץ מקינזי, שם ניהלה את תחום המיזוגים והרכישות וארז חיימוביץ', לשעבר מנכ"ל נסווקס. להם יסייעו השותפים של אורבימד הגלובלית, ג'ונתן סילברסטין וקרל גורדון. באורבימד מקווים לגייס 100-150 מיליון דולר כבר בשנה הקרובה.
לדברי סילברסטיין, "חשבנו על מהלך זה הרבה זמן וכשהממשלה הודיעה על התוכנית, התחברנו עם אנשים שאנו מכירים שנים רבות והחלטנו ללכת על זה".
* אמנם הצוות מנוסה, אבל הוא מגייס קרן ראשונה בפעם הראשונה. בימים בהם קרנות ותיקות מתקשות לגייס קרנות המשך, אתם חושבים שתצליחו?
נשיץ: "ההכנסות מתרופות לא קטנות בזמני משבר. אנשים ממשיכים לחלות ולכן במידה רבה התחום עמיד בפני משברים, והמשקיעים יודעים את זה".
דרוויש: "לרוב המחלות הקשות לא מצאו תרופה, רק ל-25% מסוגי הסרטן יש פתרונות טיפוליים. לכן זה שוק שימשיך לגדול. בנוסף, בסין ובהודו התבססה שכבת ביניים שמבקשת תרופות מודרניות וזה יוצר גידול בביקוש".
* לאילו משקיעים אתם מכוונים?
"המשקיעים באורבימד הבינלאומית הם משקיעים מוסדיים, הקרן האחרונה גויסה בחיתום יתר. לכן סביר שנפנה למשקיעים דומים. בישראל אנחנו במגעים עם המוסדיים המקומיים והבינלאומיים".
* ומה התגובות?
דרוויש: "התוכנית מתגמלת את המשקיעים בקרן בסוכריות מפתות ואין סיבה שהמוסדיים הישראלים לא ייהנו ממנה. זו הזדמנות לעשות כסף. אנחנו מקבלים תגובות טובות, הקרן והצוות מעניינים את המשקיעים".
נשיץ: "המשקיעים בוודאי לוקחים בחשבון את תעודת הביטוח שהממשלה מעניקה למשקיעים בקרן, שיכולה להגדיל את הרווח שלהם. נעשה את כל מה שאפשר כדי לנצל את ההטבות בתוכנית. למשקיעים בקרנות אחרות אין את תעודת הביטוח של הממשלה על ההשקעה".
* מה גרם לאורבימד להחליט, בימים שבהם תעשיית ההון סיכון המקומית מקרטעת, לגייס קרן חדשה ומקומית?
נשיץ: "כי יש הזדמנות בלתי רגילה. התוכנית הממשלתית יצרה באמת כלי מעולה לניצול הפוטנציאל".
* אורבימד משקיעה בחברות בעיקר בשלבים המאוחרים, בישראל יש בעיקר חברות בשלבים המוקדמים, תתמקדו בחברות צעירות?
חיימוביץ: "נשקיע בחברות בכל השלבים. יש בישראל כ-70 חברות שמצויות בעיצומם של ניסויים קליניים, חלקן ציבוריות. אנחנו מציעים להן תמיכה בכל שלבי הצמיחה, מבחירת הצוות ועד לשלב המימוש".
"התעשייה התחזקה"
* קרנות ההון סיכון התקשו לממש בהצלחה בעשור האחרון, גם בארה"ב. אתם לא חוששים?
סילברסטיין: "אורבימד היא אולי הקרן הגדולה ביותר בתחומה. בנוסף, יש לנו תוצאות מוצלחות, שהן אלה שאפשרו לנו לגייס קרנות גם בשנה שעברה, שהייתה קשה מאוד. אם הממשלה לא הייתה יוצרת את התוכנית, אולי היינו מתלבטים יותר. בכל מקרה זה קשה לגייס כסף בשוק תנודתי שכזה. אני מאמין שהצוות שגיבשנו בסיוע שלנו יביא את המיזם להצלחה".
נשיץ: "הביצועים של אורבימד הם לא במודל של הום-ראן אחד, שמחזיר את הקרן, אלא הצלחות בשיעור שונה ברוב החברות. לאורבימד רמה נמוכה של מחיקות ורוב הקרנות מחזירות את עצמן אחרי חמש שנים. אורבימד השקיעה בכ-100 חברות, 70% מהן נמכרו או הונפקו ולאורבימד היו רווחים".
* יש תחומים שתתמקדו בהם?
נשיץ: "אנחנו מעדיפים לא להיות מוגבלים מראש. ההזדמנות הנכונה מעניינת אותנו. ביו-פארמה, דיאגנוסטיקה, פחות בתחומי השירותים או IT רפואי, אבל לא פוסלים מראש. הכל פתוח".
* ואתם מאמינים שאפשר יהיה לעשות כסף גדול, כלומר ללוות חברות ביוטק עשר שנים עד שהמולקולה תהיה תרופה מכניסה?
חיימוביץ: "יצאו מכאן כמה תרופות בעבר, גם אם בשלב מוקדם בפיתוח. יש כאן גם הנהלה בכירה מנוסה וחסרה רק האינפוזיה של הכסף. לא תמיד נשקיע בחברות בשלבי Seed ונחכה עשור. לפעמים ניכנס בשלבים מאוחרים יותר".
דרוויש: "מישראל יצאו עד היום שש תרופות, שביחד הגיעו בשנת 2009 למכירות של 8 מיליארד דולר. את רוב החברות שפיתחו את התרופות, קנו בשלבים מאוד מוקדמים.
"המדינה פספסה, כי אם היה אפשר להשאיר את החברות בישראל, הרווחים היו עצומים. כיום התעשייה התחזקה, רוב המדענים המשיכו הלאה ומפתחים תרופות חדשות, המדענים בישראל הם מאוד יישומיים. יש חברות מבטיחות, כמו פרוטליקס, רוזטה ואומריקס ויש הצלחות לתעשייה המקומית. זו תעשייה מאוד צעירה ועד היום לא היה מספיק כסף. אנחנו מקווים שזה ישתנה".
* איך תעבדו בישראל?
סילברסטיין: "יהיה חשוב לנו לעבוד עם עוד קרנות מקומיות וזרות. אנחנו מאמינים בסינדיקציה של השקעות. לא נשקיע במוצרים שלא ברור אם הם עובדים או לא. מצד שני, לא נשקיע ברעיונות שיצריכו 300 מיליון דולר לאורך השנים. נבחר מיזמים שהם רעיונות גדולים, אבל שיכולים לתת אינדיקציה מהירה אם הם עובדים או לא".
* אתם צוות שפועל ביחד לראשונה. למה שיזמים או משקיעים יבחרו בכם?
דרוויש: "כי יש לנו ניסיון. עשינו בעבר השקעות ביחד, כל אחד מהמקום שלו. לכולנו ניסיון אופרטיבי. הרצנו ניסויים קליניים, אנחנו רוצים להגיע אל היזמים וליצור אתם קשר ישיר ובלתי אמצעי. לנו יש את הידע ואנחנו מחכים להם שיבואו לדבר".