יבואני ויצרני יריעות איטום נגד היטלי הסחר ליבוא מאיטליה ומיוון

הגישו עתירה מנהלית למחוזי בירושלים נגד הממונה על היטלי הסחר בתמ"ת בנושא ■ התמ"ת: ממצאי הביניים של חקירה התמ"ת בנושא מעלים, כי מתקיים יבוא בהיצף של יריעות ביטומניות לישראל הגורם לנזק לתעשייה המקומית

יבואנים ויצרנים של יריעות איטום הגישו לביהמ"ש המחוזי בירושלים עתירה מנהלית נגד החלטת הממונה על היטלי סחר בתמ"ת, המחייבת הפקדת ערבות בנקאית בעת יבוא יריעות איטום מאיטליה ומיוון (בגובה 16% ו-13% בהתאמה).‏ כמו כן הוגשה בקשה למתן צו ביניים כנגד ההחלטה להורות למנהל המכס לגבות את הערובה הזמנית.

ההחלטה ניתנה בעקבות תלונה שהגישה חברת פזקר, יצרנית מקומית של היריעות, על יבוא יריעות במחירי היצף.‏ ‏מגישי העתירה הם שלוש יבואניות - ביטום, א.צ. שיווק ויחזקאל אהרון (כמיפרוד) - שני יצרנים מאיטליה ויצרן יווני, המיוצגים ע"י עו"ד אביגדור דורות ועו"ד שירית נקר ממשרד שדות ושות'.‏ לטענת העותרים, תפגע הערובה הזמנית קשות ביבוא היריעות ותחזק באופן משמעותי את כוחה של היצרנית היחידה בשוק, חברת פזקר מקבוצת פז. לטענתם, החלטת הממונה על היטלי סחר בתמ"ת, ראובן פסח, בנוגע ליבוא מיוון ניתנה בחוסר סמכות, מאחר שלא הוצגו בפניו נתונים על מחירי היריעות בשוק היווני.

עוד נטען כי ייקור היבוא יגרום להתייקרות מחירי היריעות ע"י פזקר, אשר אינה מסוגלת לספק לבדה את הביקוש בשוק.‏‎

מהתמ"ת נמסר בתגובה: הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת מנהל חקירת היצף בהתאם לחוק היטלי סחר ואמנת ההיצף של ה-WTO. במסגרת זאת פרסם הממונה את ממצאי הביניים בעקבותיהם הורה על גביית ערובה זמנית על יבוא יריעות ביטומניות מאיטליה ויוון לתקופה של חצי שנה.

הממונה קיבל הן מהיצרנית המקומית והן מהיבואנים טענות וראיות והתייחס לכולם בגיבוש ממצאי הביניים של החקירה. הממונה לא התעלם מהטענות והראיות שהוגשו לו ע"י היבואנים אך דחה את חלקם. ממצאי הביניים של החקירה הינם כי מתקיים יבוא בהיצף של יריעות ביטומניות לישראל הגורם לנזק לתעשייה המקומית.

יבוא בהיצף נחשב לסחר לא הוגן ובהתאם לאמנת ההיצף של ה-WTO ניתן להתגונן בפניו, כפי שאכן נעשה במדינות המפותחות ובכלכלות הצומחות. לאחר שתלמד העתירה תועבר תגובה מסודרת לבית המשפט לעניינים מנהליים. במקביל נמשכת חקירת ההיצף, והממצאים הסופיים של החקירה יועברו לוועדה המייעצת לעניין היטל היצף והיטל משווה, אשר תקיים שימוע פומבי ותעביר את מסקנותיה והמלצותיה לשר התמ"ת, אשר יחליט אם להטיל היטל היצף לתקופה של עד 5 שנים. החלטת שר התמ"ת טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.