עזריאלי מדבר על מספרים לא מציאותיים

בחודש ינואר השנה נפל דבר בתעשיית הגבס המקומית: דוד עזריאלי השיק מפעל לוחות גבס מתקדם בהשקעה של 143 מיליון שקל. כך הפכה התעשייה מסיפור של חברה אחת עד אז, לסיפור של שתי חברות. אורבונד, שהייתה שחקנית יחידה בשוק הגבס הישראלי, נכנסה מטבע הדברים לאי-שקט עם חדירת עזריאלי לתחום. אבל צבי אנגל, מנכ"ל אורבונד, טוען שעוד לפני עזריאלי היה הענף בצרות.

לא חזק ולא אקוסטי

עד לשנים האחרונות הבנייה בגבס, המשמשת לבניית קירות פנים, מחיצות ונישות, נתפשה כזולה ולא איכותית. חשבו שהגבס לא מספיק חזק ולא אקוסטי. המוצר היה הרבה פחות טוב מהקיים כיום מה שיצר לענף בעיה תדמיתית קשה ומתמשכת.

למרות זאת, בשוק המוסדי והציבורי - בעקבות החדירה העמוקה של גבס בבנייה ברחבי העולם - הבינו מזמן שלגבס יתרונות רבים בבנייה פנימית, והנושא החל לחלחל גם אל שוק המגורים. "כל הבנייה היוקרתית בארץ נעשית בגבס - מגדלי YOO, מגדלי אקירוב, שכונת בן צבי בגבעתיים ואחרים. זה התחיל ממגורי היוקרה ומתחיל לגלוש החוצה", אומר אנגל.

"בהתחשב בצריכה של השוק המקומי, כושר הייצור של המפעל עד כה הספיק מעל ומעבר", הוא טוען. מהנדסת הדס וסרמן, מנהלת השיווק של החברה, מוסיפה כי "לפני כניסת עזריאלי הייתה לנו תחרות, אבל לא מול גבס אלא מול בלוקים, בטונים, לוחות צמנטים. לוחות של גבס מול גבס זו תחרות חדשה עבורנו".

עכשיו קורים כמה דברים. אנגל: "עזריאלי מדבר על מספרים לא מציאותיים, וההשקעה שלו באה בזמן הכי לא הגיוני מבחינת השוק בארץ ובעולם".

מה זה מספרים לא הגיוניים?

אנגל: "התחום שעזריאלי השקיע בו ספציפית זה מפעל לייצור לוחות, הוא השקיע בו 150 מיליון שקל, כשכל הפעילות הזו במדינה לא עוברת את ה-200 מיליון שקל (בעזריאלי טוענים שהיקף פעילות לוחות הגבס הוא 300 מיליון שקל בשנה - מ.א). אנחנו מתבססים על ניסיון - היינו יצרנים בלעדיים עד סוף 2009, כך שאנחנו יודעים. כמות הייבוא מוכרת, וכמות הייצור מוכרת. כמות הייבוא הייתה 2 מיליון מ"ר, שמתורגמת בסך הכל ל-15 מיליון שקל.

"הייתה תנופה אדירה בבנייה בעולם", ממשיך אנגל. "הקריסה של 2008 מקורה בבנייה מואצת. בכל המדינות בעולם ובמערב בפרט, הרבה חברות החליטו להשקיע בתחום הגבס ולבנות מפעלים, כי הביקוש נראה אינסופי. כל המפעלים האלה נכנסו לפעילות בדיוק כשהמשבר פרץ. במזה"ת למשל, סביבנו, בין טורקיה לצפון אפריקה, האמירויות וערב הסעודית - נבנו 10-15 מפעלים בין 2007-2009. כך קרה שסביבנו נוצר היצע אדיר לעומת ביקוש שהתמוטט לחלוטין.

"2008 הייתה שנת השיא של הבנייה בארץ - נמכרו אז 18 מיליון מ"ר של לוחות גבס. ב-2009 השוק של הבנייה הציבורית ירד ב-13% לעומת 2008, ובבנייה למגורים הייתה ירידה של 3%. זה השפיע על סך המכירות שלנו בירידה של 10%. ב-2010 מספרי התחלות הבנייה כמעט זהים לאלה של 2009, כך שאין פה סימנים של פעילות בנייה ענפה. לא בונים מספיק בארץ, ולכן מתפתחת בועת מחירים", אנגל מנתח.

כעת, הוא מתוודה, "הקיבולת של שני המפעלים היא פי 2 מצריכת השוק. לכן אנחנו צריכים לדאוג לכך שתגדל הדרישה לפתרונות גבס. ההיבט החיובי הוא שברגע שנכנס מתחרה תגדל צריכת מוצרי הגבס מהר יותר, מאשר על בסיס פעילות שחקן יחיד. זה גם יביא למוצרים בעלי ערך מוסף".

אם 2010 לא החלה בקול תרועה, מה צפוי לענף הגבס?

"הענף שלנו צפוי לצמוח בגלל שכפתרונות בניית-פנים הוא המתבקש ביותר גם כלכלית וגם איכותית, למרות שאנשים עדיין לא כל כך מודעים לכך. מחיצות גבס הרבה יותר טובות ממוצרים מקבילים וגם מבחינת נוחיות - זה מאפשר לבצע שינויים בדירה מאוד בקלות. מבחינת התחרות, תחום הגבס הוא טכני והחברה שלנו התמחתה בשנות פעילותה לא רק בייצור מוצרים אלא גם בפיתוח שיטות בנייה ובהכוונת קבלנים ומרכיבים. המוטו הוא לתת פתרון וידע. המוצר יכול להיראות כקומודיטי אבל הוא לא קומודיטי, אלא מוצר שמבקש סביבו מערכת תמיכה טכנית שלמה, כדי שתוצאות הביצוע שלו יהיו מיטביות".

עזריאלי טוען שהקים מפעל המתקדם בסוגו.

"אנחנו משקיעים לאורך השנים במו"פ גם אינ-האוס וגם בהישענות על קבוצת קנאוף הבינלאומית. המו"פ שאנחנו מבצעים בארץ הוא כדי להתאים את המוצרים לדרישות התקינה המקומיות. התחרות כרגע היא לא רק בין שתי שיטות גבס, אלא גם בין שיטות בנייה. המפעלים מייצרים לוח שהוא חלק ממערכת. סך המערכת מספקת את הפתרון. כלומר, בין המוצר שמיוצר ע"י המפעלים לדרישה של השוק נדרשת השלמה".

אבל מן הסתם מה שמטריד אותך הוא השורה התחתונה, הכסף.

"ברגע שנכנסת תחרות המחיר כמובן יורד, אבל המחיר לא מאוד גבוה גם ככה, כשמדובר במוצר בסיס. מערכת הגבס, למרות הטיב שלה, היא זולה וזה גם אחד היתרונות שלה. במקרה הזה מי שנהנה מהתחרות הוא לא הצרכן, אלא זה דוחף לפיתוח של מוצרי פרימיום ומוצרים נלווים".

לדברי אנגל, הפוטנציאל המקסימאלי של מכירות לוחות גבס נע בין 25-30 מיליון מ"ר לוחות למגורים ולמשרדים ומבני ציבור ביחד. "בגלל התחרות התחום אינו רווחי, ולכן אנחנו שואפים גם להעלות מחירים", אומר אנגל, "כי המחירים היום לא ריאליים. הכניסה האגרסיבית של עזריאלי ריסקה עוד יותר את המחירים. עזריאלי הוא מתחרה מאוד מוערך, ואני חושב שבטווח הארוך התחרות תהיה חיובית כי היא תגדיל את כל הקטגוריה. אבל אנחנו נעשה מה שביכולתנו לא לתת לכניסה שלו להשפיע לרעה על המחירים", הוא מסכם.