כך נפתור פלונטר הקישוריות

הסיבה שרגולטורים ברחבי העולם רוצים לפקח על דמי הקישוריות שגובות חברות הסלולר בגין שיחות נכנסות היא שהן נתפסות כמונופול על העברת השיחה הנכנסת למנוי שלה. כך, למשל, אם מנוי של חברת סלולר לא נמצא ליד טלפון קווי (או שמבצע השיחה לא יכול לסמוך על כך שמקבל השיחה נמצא ליד טלפון קווי), חברת הסלולר היא למעשה הגורם היחיד שיכול לקשר בין יוזם השיחה למנוי.

לפי תפיסה זו, חברת הסלולר היא מונופולין לעניין השיחה הנכנסת. זאת בלי קשר לשאלה כמה תחרות יש בשוק הסלולר על שיחות יוצאות.

ההגדרה של בעל מונופולין מבוססת על השאלה מהו השוק הרלוונטי. בהקשר זה הטענה היא שהשוק הרלוונטי הוא "שוק השיחות הנכנסות לחברת סלולר פלונית". בהתאם יש לה 100% מן השוק הרלוונטי, ועל כן היא בעלת מונופול בו. לפי גישה זו, התוצאה זהה גם אם יש תחרות בין חברות הסלולר על שיחות יוצאות, וגם אם אף אחת מהן אינה בעלת מונופולין על שיחות יוצאות. נהפוך הוא, יש הטוענים שהתחרות בין החברות על שיחות יוצאות ועל מנויים יכולה אפילו ללבות את התמריץ להעלות את תעריף השיחה הנכנסת בהיעדר פיקוח.

תעריף השיחה הנכנסת משולם בישראל על ידי יוזם השיחה - מי שאינו לקוח של חברת הסלולר, ועל כן היא אינה מתחרה עליו לעניין שיחה זו.

דמי המנוי יעלו?

סוגיה חשובה שעומדת על הפרק היא מה הנוסחה לחישוב דמי הקישוריות. במקומות רבים בעולם הנוסחה מקשה על חברות הסלולר ומאפשרת להן לגבות מחיר מבוסס עלות. משמע מחיר שאינו מאפשר להן לגבות עלויות היסטוריות בגין הקמת תשתית, אלא רק עלויות תשתית צפויות - עלויות של רשת מודרנית, שמתבססות על הטכנולוגיה היעילה והזולה ביותר בשוק. נציין כי לכך אין קשר לעלויות בפועל של חברת הסלולר.

שאלה מעניינת שעולה מכך היא אם הפחתת דמי הקישוריות צפויה להוביל להעלאת המחיר של השיחות היוצאות או של דמי המנוי. בישראל אפשר לבדוק זאת, כיוון שדמי הקישוריות הורדו בהדרגה על ידי הרגולטור בשנים האחרונות. קיימים מחקרים המראים שהורדה של דמי הקישוריות יכולה להביא להעלאה בדמי המנוי.

ההסבר לכך הוא שכאשר חברת סלולר מגייסת מנוי היא יכולה לסמוך על כך שהוא ימשוך אליו שיחות נכנסות, ושהיא תוכל לגרוף עליהן רווחים. תחרות בין חברות הסלולר על מנויים אמורה לגרום להן לסבסד את דמי המנוי, שכן זה מושך אליו שיחות נכנסות שמאדירות רווחים. בהתאם, הורדה של דמי הקישוריות אמורה לרכך את התחרות על המנויים ולהעלות את דמי המנוי, שכן תזרים המזומנים שמביא המנוי, בדמות השיחות הנכנסות אליו, נמוך יותר.

לגבי תעריף השיחות היוצאות השאלה סבוכה יותר. קיימים מחקרים המראים כי דמי קישוריות גבוהים עלולים לעתים לרכך את התחרות בין חברות הסלולר על השיחות היוצאות, ובכך להביא לייקור שלהן. מבחינה זו, הורדת דמי הקישוריות אמורה להביא גם להורדת מחיר השיחות היוצאות. מנגד, ייתכן שהורדת דמי הקישוריות תהווה מעין "טריגר", או "מנגנון תיאום", שייתן לחברות לגיטימציה או תירוץ להעלות את התעריפים, תוך שהן מתעלמות מהתחרות ביניהן לבין עצמן.

מחולל תחרות

פתרון לבעיה של תחרות על שיחות יוצאות ועל מנויים הוא הכנסת מחולל תחרות לשוק הסלולר. כך, למשל, סלקום בתחילת דרכה, עם נתח שוק אפסי ותשתית הפרוסה בכל הארץ, היוותה מחולל תחרות קלאסי, שדרדר את תעריפי השיחות היוצאות באופן יוצא דופן. חברת סלולר חדשה, בעלת תשתית משלה ונתח שוק קטן, תהיה חייבת לבנות לעצמה נתח שוק, ובהתאם יהיה לה תמריץ לגבות מחירים תחרותיים. חברות הסלולר הוותיקות, יהיו חייבות להגן על נתח השוק שלהן ויגיבו בהתנהגות תחרותית. כך הצרכנים יוכלו ליהנות ממחירים תחרותיים של שיחות יוצאות ודמי מנוי, לפחות עד שמחולל התחרות יהיה "שבע קרבות" ויגיע לנתח השוק שייעד לעצמו.

אלא שכאמור לעיל, תחרות על שיחות יוצאות כשלעצמה לא יכולה לפתור את כשל השוק שנוצר לכאורה בעניין דמי הקישוריות. עם זאת, יש לזכור שלפיקוח הדוק מצטרפות עלויות לא מבוטלות. כפי שפורסם לאחרונה, חברות הסלולר נלחמות נגד פיקוח זה, וייתכן שאף יגישו בג"צים כנגד היוזמה להפחתת דמי הקישוריות. בין היתר, הן תטענה כי הצעד פוגע בזכותן לקניין ועלול לגרום לעיוותים ולתוצאות לא רצויות. הליטיגציה הזו עלולה להימשך שנים רבות. אכן, פתיחת שוק כמו שוק הסלולר לתחרות אמורה היתה להפחית את הצורך בפיקוח ואת עלויות הפיקוח, ומנגד כשל השוק הנוגע לדמי הקישוריות מחזיר בדלת האחורית את הצורך בפיקוח, למרות פתיחת השוק לתחרות.

כוחות השוק ירסנו

פתרון אחד לפרדוקס זה של פתיחת השוק לתחרות מחד והצורך בהמשך הפיקוח ההדוק מאידך, הוא לשלב בין הכנסת שחקן חדש לשוק הסלולר לפתרון בעיית הקישוריות באמצעות כוחות השוק, תוך הפחתת הצורך בפיקוח הדוק.

במחקרים שביצעתי בעבר הראיתי שלעתים אפשר לוותר על פיקוח דמי הקישוריות על ידי איתור כוחות שוק שישתמשו בתחרות בו על מנת לרסן את דמי הקישוריות. כך, למשל, אפשר לתת לחברת סלולר חדשה עם תשתית משלה, שכניסתה או התרחבותה רצויה, להציע לחברות אחרות "שירותי מעקף". הכוונה ב-"שירותי מעקף" היא שחברת הסלולר החדשה תוכל להעביר שיחה מלקוח פלאפון, למשל, שמיועדת ללקוח סלקום במחיר תחרותי, תוך "עקיפת" סלקום. כך, אם סלקום, למשל, תנסה להעלות את תעריפי השיחות הנכנסות אליה מלקוחות פלאפון, פלאפון תוכל "לעקוף" את סלקום ולהעביר את השיחות דרך החברה החדשה. כדי שמנגנון זה יעבוד, על הרגולטור לכפות על סלקום (ועל שאר החברות) קישוריות במחיר מפוקח עם החברה החדשה, כך שהיא תוכל לבצע את המעקף בעלויות נמוכות. ככל שהמחיר המפוקח יהיה נמוך יותר, כך כוח השוק יהיה חזק יותר. מטבע הדברים, מנגנון של דמי קישוריות נמוכים בין חברת הסלולר החדשה לחברות הוותיקות אמור גם להקל על כניסתה והתרחבותה בשוק של החברה החדשה.

כך, התחרות על העברת השיחות הנכנסות אמורה להוביל לתעריפי קישוריות תחרותיים בין חברות הסלולר הוותיקות, וזאת בלי צורך בפיקוח נוסף על דמי הקישוריות ביניהן. למעשה, הפיקוח היחיד שיושת עליהן בהקשר זה הוא הצורך ליצור קישוריות עם החברה החדשה במחיר מפוקח.

מודל זה מניח כי התחרות בין החברות היא תחרות חיה. שכן בהיעדר תחרות חברות הסלולר עלולות להגיע להבנה לפיה חברה א' לא תעקוף את חברה ב', ובתמורה חברה ב' לא תעקוף את חברה א'.

הכותב הוא מומחה להגבלים עסקיים מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב