גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי אשם בהתייקרות דמי הניהול?

סוכני הביטוח מייקרים את הקופות והמוסדיים צריכים להחזיר את ההשקעה המוגזמת ברכישתן

"במקום להתעסק בסוכני הביטוח, יש להתעסק במשכורות המנופחות של המנהלים בגופים המוסדיים. אנחנו לא הקטליזטור להעלאת דמי הניהול (...) מי שנהנה מההתייקרות בדמי הניהול בשוק הגמל הם המנהלים בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח" - את הציטוט הזה נתן ל"גלובס" נשיא לשכת סוכני ביטוח אודי כץ, בתגובה לדברים שאמר לעיתון מנכ"ל של בית השקעות, שגרס: "אי אפשר לעבוד ככה. סוכני הביטוח דורשים חצי מדמי הניהול. יש להגביל את עמלות הסוכנים ולקבוע רף אחיד של עמלה. רק ככה ייגמר הטירוף הזה".

לא מדובר רק בהטחת האשמות מצד אחד לאחר, בנוגע לאחת הסוגיות הבוערות בשוק הפנסיוני, אלא באמירות שמייצגות נאמנה את האמת של השניים (ושל הציבור ממנו הם באים). כל צד והאמת (הלא-מלאה) שלו, כשלשני הצדדים חלק בהתייקרות החדה מדי בדמי הניהול בגמל.

סוכני הביטוח צודקים באומרם שהם לא האשמים הבלעדיים בהעלאת דמי הניהול בגמל, הם פשוט עוד אחד מהגורמים המרכזיים לכך. מי שיושב על השאלטר של דמי הניהול ומחליט אם להעלות אותם הם המוסדיים בעצמם, ולהם יש לפחות שתי סיבות טובות לרצות בכך: ראשית, החזר ההשקעה האדירה (והיקרה מדי) שעשו ברכישת אותן הקופות מהבנקים, וכן הגברת דרישות הרגולציה. הסיבה הראשונה אינה מוצדקת מבחינת הלקוחות, שלא צריכים לממן את העסקאות היקרות וללוות זאת בשכר גבוה למנהלים בגופים המוסדיים.

כץ מסביר שהסוכנים מחזיקים נתח קטן משוק הגמל, ולכן לא יכולים להשפיע. אבל, מרבית הכספים בשוק הגמל עומדים במקום, וזו אחת הבעיות שמזינות את היכולת של המוסדיים להעלות דמי ניהול ללא חשש, כשהתנהגות הסוכנים בשוק אינה עשויה מקשה אחת.

בהקשר זה, יש להבדיל בין הסוכנים: יש את סוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים והסוכנים המקצועיים שמייצגים לקוחות עם כוח ותחכום, ויש גם די הרבה סוכנים שמייצגים לקוחות פרט ואינם בעלי כוח מיקוח מול בתי השקעות וחברות ביטוח. אצל אלו, לא תמיד דמי הניהול בראש מעייניהם (כשהעמלה נגזרת ישירות מגובה דמי הניהול, והם צריכים לא אחת להשתתף בדמי ניהול נמוכים, כלומר בהנחה).

ואולם, הסוכנים מהווים פקטור חשוב בקרב הציבור שזז מקופה אחת לאחרת, ובכך יש להם השפעה על סגמנט הכסף שזז בשוק (ומכאן, על כל השוק), תוך שהם מייצגים עלות שלא הייתה קיימת בעבר וגבוהה מהותית מעמלת הייעוץ בבנקים.

אגב, בשיח על הסוכנים יש לחלק את ההתייחסות לשאלה האם העמלות גבוהות מדי (לדעתנו, כן) ולסוגיית תמריצי המכירות (כגון טיסות לחו"ל). הגם שמתן תמריצים לאנשי מכירות הוא נוהג מוכר וידוע בתעשיות אחרות, הרי שתחום החיסכון הפנסיוני אינו מוצר רגיל, וסוכני הביטוח בוודאי שאינם אנשי מכירות 'רגילים'. לו רק בגלל שיש חובה לחסוך לפנסיה, ומשום שיש להם חובת נאמנות כלפי הלקוח הסופי ולא ליצרן אותו הם משווקים. כלומר, התמריצים במקרה של הסוכנים בעייתיים הרבה יותר מאשר תמריצים לאנשי מכירות אחרים.

פוטנציאל לעוד התייקרות

למוסדיים יש בעיה בכך שהורדה ניכרת בדמי הניהול כיום תבוא לידי ביטוי בהפחתות של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בקופות. הם עצמם הובילו למצב זה כשרכשו את הקופות מהבנקים בשוויים גבוהים מאוד, שכיום ניתן לקבוע שלא היו מוצדקים, בהינתן דמי הניהול שהבנקים גבו. היה ברור שבתי ההשקעות וחברות הביטוח שרכשו את הקופות יפעלו להעלאת דמי הניהול בהן, כדי לדאוג להחזר הלוואה, ולא פחות חשוב מכך - להצגת רווחיות נאותה מבחינתם (כלומר, הגדלת הרווחיות).

זה מונע דינמיקה של הפחתת תעריפים משמעותית מיוזמת המוסדיים הגדולים, לפחות עד שיוחזרו העסקאות. אבל זה לא צריך לעניין את הצרכנים - עמיתי הקופות שנרכשו - שלא צריכים לשאת על כתפיהם את רכישת הקופות שלהם עצמם.

דמי הניהול בקרנות הנאמנות היוו הסבר נוסף להיגיון שיש בעלויות הנוכחיות בגמל. אפילו ששוק זה, לפחות בחלקו, דורש הפחתה בדמי הניהול, הוא גם מצביע על מה שעשוי לקרות בשוק הפנסיוני עם הקמת המסלקה הפנסיונית.

לפני כשנה פורסם כי דמי הניהול בקרנות הנאמנות נמצאים בשנים האחרונות במגמת ירידה. כך, ב-2009 עמדו דמי הניהול הממוצעים בקרנות אג"חיות על 1.35%, לעומת 1.56% ו-1.66% ב-2008 ו-2007, בהתאמה; בקרנות השקליות היו דמי הניהול הממוצעים 0.85%, לעומת 0.95% ו-1.03% ב-2008 ו-2007, בהתאמה; ובקרנות מנייתיות נגבו בממוצע 2.67% אשתקד, לעומת 2.79% ו-2.96% ב-2008 ו-2007.

בהתאם, חלה גם ירידת מחירים בשוק זה בשנים האחרונות, וזו נובעת בעיקר מהמיידיות שבמעבר בין קרנות הנאמנות, כשלפלטפורמה ולנוחות ההשוואה והמעבר יש חשיבות והשפעה על המחיר. מבחינה זו, מסלקה פנסיונית תהיה הפלטפורמה הנוחה שיכולה להביא להורדת מחירים בשוק הפנסיוני. מסלקה אמיתית וטובה תספק ליועצי הבנקים את הכלי החשוב שחסר להם כדי להפוך לשחקן נוסף שמשפיע על המחירים בגמל.

ואולם, אל תתפלאו לראות דווקא התייקרות בעמלת ההפצה בבנקים, שכיום עומדת על 0.25% מהצבירה לשנה. בבנקים מדברים בבירור על כך שהרמה הנוכחית נמוכה מדי. כל עוד מתנהל השיח על דמי הניהול היקרים, הם לא יפעלו, אבל ברגע שהנושא יירגע הם עשויים לבקש להעלות את דמי הניהול ל-0.4%, ואולי גם ירצו לגבות עמלה ישירות מהלקוח עבור כל פעולה.

מכאן, שפוטנציאל ההתייקרות עדיין לא מיצה את עצמו. בעתיד, דמי הניהול אולי ירדו, אבל לעלות החיסכון הפנסיוני יתווספו תשלומים ישירים שישמרו על עלות אפקטיבית גבוהה. לכן, על האוצר להקפיד לא לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת.

ron-p@globes.co.il

עוד כתבות

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר