לרו"ח גד סומך, שעובד עם רוב הבנקים, יש פוטנציאל ניגוד עניינים?

הוא האיש הכי מקושר ומחובר בכלכלה הישראלית, הוא יועצם ואיש אמונם של אנשי העסקים הבולטים ביותר בארץ, הוא קשור בעבותות לבכירי המשק, הוא מעורב כמעט בכל עסקה גדולה, והוא נחשב איש מקצוע מהמדרגה הראשונה. לא, אנחנו לא מתכוונים לעו"ד רם כספי, אלא לידידו הקרוב, המשפיע אף יותר ממנו, רו"ח גד סומך, העומד בראש פירמת ראיית החשבון KPMG סומך-חייקין, ובניגוד לחברו, הוא מקפיד להתרחק מהתקשורת כמו מאש.

גד סומך הוא איש חזק. עד כדי כך חזק, שכמעט איש בסקטור העסקי לא רב איתו ולא מרשה לעצמו להסתכסך איתו. הדבר מסביר אולי גם את העובדה הבאה: איש מבין האנשים הרבים שהתראיינו לצורך הכנת הכתבה לא הסכים להזדהות בשמו.

רואה החשבון של כל הבנקים

רשימת הלקוחות של משרד סומך-חייקין נראית כמו רשימת החברות החזקות במשק. שורה של חברות מהגדולות במשק, חלקן מתחרות מרות, מטופלות במשרד סומך-חייקין. בענף המזון מבקרת הפירמה את תנובה, את מתחרותיה הגדולות שטראוס ואוסם, וגם את שופרסל וטמפו; בתחום התקשורת הפירמה מבקרת את בזק ופלאפון, וגם את המתחרות סלקום ואינטרנט זהב; בתחום האנרגיה היא מבקרת את בתי הזיקוק, פז וסונול, ובתחום העיתונות והטלוויזיה את "ידיעות אחרונות", "הארץ" וזכיינית ערוץ 2 רשת.

אבל עוצמתו הרבה ביותר של סומך-חייקין ושל פירמת ראיית החשבון שהוא עומד בראשה היא במגזר הפיננסי בכלל ובבנקים בפרט. חברתו הקרובה, למשל, היא גליה מאור, העומדת כבר 15 שנים בראש בנק לאומי. לאומי, כמעט מיותר לציין, הוא אחד מלקוחותיה החשובים של הפירמה.

באחרונה מנהל בנק לאומי משא-ומתן לקניית מניות תנובה ממבטח שמיר, עסקה שאם תצא לפועל תמנע בעתיד הנראה לעין את פרסום הדו"חות הכספיים של תנובה ותפתור את הפלונטר שבו נמצא מבטח שמיר. כזכור, רשות ניירות ערך הודיעה למבטח שמיר כי היא מחויבת בהתאם לתקינה החשבונאית החדשה (IFRS) לחשוף את דו"חות תנובה. אייפקס, מבעלי תנובה, התנגדה לחשיפתם, והדבר הוביל לסכסוך מתוקשר עם מבטח שמיר, שהתגלגל לבסוף לבית המשפט.

החברות בין סומך למאור היא ארוכת שנים. בסוף שנות ה-80, לאחר שסיימה את תפקידה כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל, העבירה מאור את שנת הצינון שלה במשרדו של סומך.

מאור אינה המפקחת היחידה שעברה במשרדו של סומך. גם מחליפה, ד"ר אמנון גולדשמידט, קבע בתקופת הצינון שלו את משכנו בין כותלי משרד רואי החשבון סומך-חייקין. גולדשמידט כיהן לאחר מכן כסמנכ"ל וחבר הנהלה בבנק דיסקונט, והיום הוא דירקטור בבנק הבינלאומי. שני הבנקים נמנים, כמובן, עם לקוחות הפירמה.

בכיר נוסף במגזר הבנקאי והפיננסי המקורב לסומך הוא אריה מינטקביץ, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך ויו"ר דיסקונט, כיום יו"ר אלרון שבשליטת דסק"ש של נוחי דנקנר.

מערכת הקשרים הענפה של סומך במגזר הבנקאי רק ממשיכה: שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, לקוח נוסף של סומך-חייקין, נמנית גם היא על מעגל מקורביו, אם כי היא, בניגוד לשאר, קיבלה את המשרד בירושה מאביה המנוח, תד אריסון, ומערכת היחסים ביניהם נבנתה עם הזמן.

לאור קשרים אלה, אין זה פלא שמשרד סומך-חייקין חולש על הביקורת החשבונאית במערכת הבנקאית בישראל, אף שהפירמה אינה הגדולה ביותר בענף ראיית החשבון (מדורגת שנייה לפי דן אנד ברדסטריט, אחרי ארנסט אנד יאנג - קוסט, פורר, גבאי את קסירר).

חוץ ממזרחי-טפחות, משרד סומך-חייקין נותן שירותי ראיית חשבון לכל הבנקים. סומך-חייקין הוא רואה חשבון יחיד בבנק ישראל, בבנק הבינלאומי ובבנק אגוד; בבנק לאומי הוא מבקר במשותף עם קוסט, פורר, גבאי את קסירר; ובבנק דיסקונט ובבנק הפועלים הוא מבקר במשותף עם פירמת BDO זיו-האפט.

 גד סומך

"אין ניגודי עניינים"

לא מעט אנשים במגזר העסקי סבורים כי העובדה שמשרד סומך-חייקין מרכז בידיו את הטיפול בכל הבנקים כמעט בישראל מעלה אפשרות לניגוד עניינים, על אחת כמה וכמה במדינה כה קטנה כמו ישראל.

בסומך-חייקין מטפלים בגופים מתחרים, יודעים מה קורה אצל כל אחד מהם בתחום הביקורת החשבונאית ומרכזים מידע רגיש ביותר, שערכו לא יסולא בפז.

החשש לניגוד עניינים פוטנציאלי נחלק לשניים: אף שיש צוותים נפרדים ("חומות סיניות") לכל עבודת ביקורת ועריכת דו"חות בתאגידים מתחרים, תמיד קיים החשש מדליפת מידע בין צוות אחד למשנהו.

אך הבעיה הקשה יותר עלולה להיווצר ביחסים שבין מקבלי האשראי (תאגידים עסקיים) לבין נותני האשראי (בנקים). מה קורה כשלקוח אחד תלוי בהחלטה של אותו רואה חשבון על הפרשה לחובות מסופקים של הבנק, ושני הצדדים (הבנק והלקוח) מטופלים באותה פירמת ראיית חשבון? אלה דילמות לא פשוטות שהרגולציה פוטרת אותן בביטוי הקסם "חומות סיניות". אך מי ערב לכך שהחומות הללו אכן קיימות ואכן מיושמות?

הדילמות הללו עלולות להחריף במיוחד היכן שיש ריכוז גדול כל-כך של לקוחות מענף הבנקאות ושל התאגידים הכי גדולים במשק, כפי שקיים בסומך-חייקין.

עם זאת, יש הטוענים כי ניגוד העניינים אינו בעיה של סומך-חייקין אלא של לקוחותיו. "אני רואה אמנם ניגוד עניינים", אומר בכיר במגזר העסקי, "אלא שאני לא רואה בכך בעיה כל עוד הלקוחות מסכימים לכך".

ואכן, יש בטענה הזאת משהו: אם צדיק בינו (בעל השליטה בבינלאומי), אריסון, ברונפמן (בעל השליטה בדיסקונט) ומאור מסכימים שפירמה אחת תקבל לידיה את עבודת הביקורת וסקירת הדו"חות של 4 הבנקים - זו בעיה שלהם.

ומה חושבים הרגולטורים על ניגוד העניינים הפוטנציאלי ועל ריכוזיות היתר של סומך-חייקין בבנקאות? בפיקוח על הבנקים לא רואים בכך בעיה אקוטית. לטענת בנק ישראל, מומחיותו של סומך היא סיבה מצוינת לכך שהבנקים מעדיפים אותו על רואי חשבון אחרים.

"המומחיות הרבה הנדרשת על מנת לשמש כרואה החשבון המבקר של בנק מביאה לכך שיש מספר מועט יחסית של משרדים המשמשים כרואה חשבון של בנקים וכן שבחלק ניכר מהמקרים, הביקורת מבוצעת על-ידי שני משרדי רואי חשבון", נמסר בתגובה מהפיקוח על הבנקים. זו תגובה שהרימה לא מעט גבות אצל המתחרים של סומך-חייקין.

סומכים על החומות הסיניות

בנק ישראל מתייחס גם להוראות שנקבעו על-ידי המפקח על הבנקים למזעור ניגודי עניינים פוטנציאליים: "הוגדרו המקרים שבהם חזקה כי רואה החשבון נמצא בניגוד עניינים או שנפגעת אי-תלותו במבוקר.

"בין היתר, נקבע כי יש למנות שותף אחראי על הביקורת ואשר יחתום על הדו"חות הכספיים, וכן שותף אחר, אשר אינו קשור לביקורת, אשר יהיה אחראי על הסקירה השנתית של הביקורת. כמו כן, נקבעו הנחיות בדבר החלפת רואה החשבון, וכן חובת רוטציה בין שני השותפים כאמור אחת ל-5 שנים", נמסר מהפיקוח על הבנקים.

בתמצית, התגובה של בנק ישראל נסמכת על קיומן של "חומות סיניות" בתוך פירמת ראיית החשבון, בדומה לחומות הסיניות הנדרשות בגופים המוסדיים (בין פעילות החיתום לניהול התיקים), אלא שגם לבנק ישראל אין מספיק כלים כדי לאכוף את קיומן של החומות, לבד מההוראה האלטרנטיבית לפצל לחלוטין את עבודת ראיית החשבון בין מספר משרדים ולא לאפשר לשני בנקים או יותר להיות לקוחות של פירמה אחת בלבד.

מלבד בנקים, לסומך-חייקין יש לקוחות גם בענף הביטוח. בתחום זה מרכזת הפירמה תחת ידיה "רק" 3 מבין 5 חברות הביטוח הגדולות - מגדל, כלל ביטוח והראל.

גם במקרה הזה, בדומה לבנקים, לא מוצא המפקח על הביטוח כל חשש לניגוד עניינים: "לאור מורכבות תחום הביטוח והפיננסים וההתמחות הנדרשת בנושא, קיים מספר מצומצם של משרדי רואי חשבון המשמשים כמבקרים על גופים העוסקים בתחומים הללו. לפיכך, לא ניתן לקבוע כי כל חברת ביטוח תבוקר על-ידי משרד אחר, ובכל מקרה, אין אנו רואים בכך ניגוד עניינים", נמסר בתגובה.

 גד סומך

ריכוזי ודיסקרטי

מה הופך את גד סומך לאחד האנשים המשפיעים והמקושרים במשק? "סומך לא יותר חזק חשבונאית מכל האחרים, אם נשווה אותו למשל לרונן בראל מקוסט-פורר או לאבי ברגר מקסלמן. אבל הוא דמות מיתולוגית, מאוד מקורב לאנשים בכירים, לוקחים אותו כדי שהוא ישתדל עבורם. אין ספק שהוא בנה את השם שלו במו-ידיו", אומר בכיר במגזר הפיננסי.

בכיר אחר זוקף לזכותו של סומך את יכולתו לשמור על דיסקרטיות, שתרמה לא מעט לתדמית שלו. "סומך מצליח לשמש איש סודם של כל-כך הרבה אנשים מבלי שאחד מהם יחשוש לדליפה", מסביר הבכיר.

הדיסקרטיות עולה גם משיחות עם מכרים של סומך. "הוא לא מתערבב, לא הולך ומספר את מי הוא פגש. הלקוחות שלו לא יושבים איתו בשביל הצחוקים, כי אין עם מי", אומרים אנשים המכירים אותו היטב.

בפירמה שלו, סומך בולט מעל כולם ומנהל את המשרד באופן ריכוזי. אף אחד לא הרים גבה כאשר לאחר הגעתו לגיל הפרישה, הוארכה כהונתו ב-20 שנה. "יש שם רק אדם אחד שמקבל החלטות, קוראים לו גד סומך", אומר איש עסקים בכיר.

הרגולטור לא מוטרד

לכן, לא מפליא שכיום במשרד סומך השדרה הניהולית מדוללת. יש כאלה שיגידו כי סומך לא השכיל לגדל אנשים המסוגלים להחליפו; אחרים יגידו כי אין מדובר ביד המקרה. "אין בפירמה מי שיכול להחליף את סומך מבחינה ניהולית, יש אותו ואחריו עלול להיווצר חלל", אומר איש עסקים בכיר.

העובדה שסומך-חייקין הפך לרואה החשבון של כל המערכת הבנקאית לא הטרידה מעולם את הרגולטורים. עם זאת, היא מעוררת אי-נחת בקרב המגזר העסקי, וכמובן בקרב מתחריו של סומך.

לפני 12 שנה, עוד בטרם התמנה סומך לרואה החשבון של בנק הפועלים ובנק דיסקונט, נוסף על היותו מבקר בבנק הבינלאומי, באגוד, בלאומי ובמרכנתיל-דיסקונט, נשאל זאב אבלס, המפקח על הבנקים דאז, על-ידי "גלובס" אם הוא מתכוון להתערב במינוי הצפוי. "אינני סבור שיש מקום להתערבות", אמר אבלס, המכהן כיום כיו"ר דירקטוריון אגוד. אבלס גם הוסיף כי בחירת הבנקים ברואה חשבון שמתמחה בתחום היא טבעית.

עבר כאמור יותר מעשור, ומתברר כי עדיין לא הצליח שוק רואי החשבון בישראל להצמיח ולו רואה חשבון אחד נוסף בעל מומחיות נדירה כל-כך, או שכך לפחות חושבים ראשי הבנקים.

סומך, מצדו יכול להיות רגוע. הוא לא יוותר על שום לקוח, ובצדק. אם הלקוחות שלו עצמם אינם רואים בכך בעיה, וכך גם הרגולטורים שאמורים לשמור על האינטרסים הציבוריים, הרי שלסומך-חייקין מובטחות, לאחר שנדחה מועד פרישתו מהפירמה, לפחות עוד 20 שנות בלעדיות כמעט מוחלטת בתחום הבנקאי.

סומך: "כמקובל בעולם, אין ניגוד עניינים בעבודת ביקורת במוסדות מתחרים"

"המינוי כמבקר נעשה לפירמת סומך-חייקין ולא לגד סומך; יתרה מכך, גד סומך אינו מעורב בביקורת של לקוחות הפירמה", נמסר מלשכתו של רו"ח גד סומך.

בהתייחס לסוגיית ניגוד העניינים בעבודת הביקורת של משרדו בבנקים ובחברות הביטוח ולקשרי הידידות בינו לבין בעלי השליטה והעומדים בראש אותם גופים שמשרדו מבקר, נמסר כי "מעצם הגדרת המקצוע וכפי שמקובל בעולם ובישראל, אין כל ניגוד עניינים בעבודת ביקורת במוסדות מתחרים. הטיפול מבוצע בידי שותפים שונים תוך שמירת סודיות ואיכות מקצועית מעולה. אין כל קשר בין הידידות (באם היא קיימת) לבין עבודת הביקורת של הפירמה, המבוצעת על-ידי שותפים שונים, באיכות מעולה, ותוך שמירה על כל כללי האי-תלות והאתיקה הנדרשים".

בהתייחס לטענה כי השדרה הניהולית של משרד סומך-חייקין נחשבת חלשה יחסית לשאר פירמות רואי החשבון, נמסר כי "השדרה הניהולית של סומך-חייקין כוללת אנשים באיכות מעולה ביותר העולה על הנדרש והקיים בארץ ובעולם".

יחסים קרירים עם המתחרים

סומך (66) עומד ב-20 השנים האחרונות בראש משרד סומך-חייקין, שאותו ירש מאביו פרד. המשרד הוקם בשנת 1922 כפירמת ראסל ושות' האנגלית, והפך לסומך-חייקין בשנת 1949. המשרד מונה כ-1,000 עובדים, והוא מדורג ברשימת 4 הגדולים של משרדי ראיית החשבון בארץ.

בעבר ייצגה הפירמה בישראל את הרשת הבינלאומית פרייס ווטרהאוס. לאחר מיזוגה עם חברת קומפרס לייברנד, שיוצגה על-ידי קסלמן וקסלמן, והפיכתה לפירמת PwC, נעשה ניסיון מיזוג בין קסלמן לסומך, אך הוא כשל, שכן סומך ואבי ברגר, העומד בראש קסלמן, לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם מי יעמוד בראש המשרד החדש. סומך הפסיד את PwC לברגר ולקח את ייצוג הפירמה הבינלאומית KMPG.

יחסיו של סומך עם הקולגות העומדים בראש משרדי ראית החשבון הנמנים עם 4 הגדולים נחשבים קרירים. בינו לבין ברגר, מאז ניסיון המיזוג שכשל, קיים נתק מוחלט. גם יגאל בריטמן, העומד בראש פירמת בריטמן-אלמגור-זהר, המייצגת בישראל את פירמת דלויט העולמית, לא נחשב מיודד עם סומך.

יו"ר לעוד 20 שנה

סומך חולש על הפירמה ביד רמה. מספר שותפים שפרשו מסומך-חייקין לאחר שהבינו כי לעולם לא יוכלו לרשת את מקומו, סיימו את עבודתם בסכסוכים שהגיעו לבוררות או לבית משפט.

כך היה, למשל, במקרה של רו"ח אורני אלעד, שפרש מסומך-חייקין לאחר שכיהן כמנהל מחלקת המסים בפירמה. בין אלעד לסומך התגלעה מחלוקת קשה בעקבות סכסוך שנגע לייצוג לקוחות, והיא הסתיימה בבוררות.

שותפים נוספים שנפרדו מהפירמה היו רו"ח אבי זיגלמן, רו"ח יאיר שלהב, רו"ח אמיר ארבן ורו"ח קובי זילבר, שהיה אחראי על הפיתוח העסקי בפירמה. גם במקרה של זילבר הסתיים העניין בבוררות בעניין תגמולו כשותף.

לפני שנה, כנהוג בפירמות ראיית החשבון הבינלאומיות ולאחר שהגיע לגיל הפרישה, הודיע סומך כי הוא פורש מראשות המשרד ומעביר את שרביט הניהול למנכ"ל, ערן שלו. אלא שמיד לאחר מכן ובאורח חסר תקדים, בהסכמת שותפיו בפירמה, הוחלט כי סומך ימשיך לכהן כיו"ר הפירמה לעוד 20 שנה לפחות.

סומך-חייקין: תחנת מעבר לבכירי המשק

3 מבכירי המנהלים במשק גדלו אצל גד סומך: ארז ויגודמן, רקפת רוסק-עמינח וסמדר ברבר-צדיק. הדעות חלוקות על הרקע שהביא את ויגודמן ורוסק-עמינח, שכיהנו כל אחד בתורו כמספר 2 בפירמה, לפרוש מסומך-חייקין.

יש הטוענים כי הסיבה לפרישתם נובעת מההבנה שלא יצליחו לשבור את תקרת הזכוכית ולהחליף את סומך כראש הפירמה, ויש הטוענים כי מינוים לכהונה בתפקידים בכירים אצל לקוחותיו של סומך היה מהלך טבעי. רואי חשבון רבים מעדיפים עמדות ניהול בתאגידים עסקיים על פני קריירה בפירמת ראיית החשבון.

ויגודמן, כיום מנכ"ל מכתשים אגן מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, פרש לטובת כהונת מנכ"ל שטראוס. רוסק-עמינח הגיעה לסומך מבנק לאומי כעוזרת של מאור, מונתה למנכ"לית ולמספר 2 בפירמה, ולאחר שפרשה חזרה לבנק לאומי וכיום מכהנת בתפקיד ראש החטיבה העסקית ומועמדת להחליף את מאור.

סומך אישר ל"גלובס" כי הציע לרוסק-עמינח להחליפו בתפקיד, ובכל זאת היא העדיפה לפרוש מהמשרד.

"סומך גידל את רקפת ועשה אותה מנכ"לית בשביל להחזיר אותה לבנק לאומי? זה נראה לי תמוה בלשון המעטה. היא קודמה כדי להיות המחליפה של סומך, ואז עברה ללקוח הכי טוב שלו? משהו כאן לא מסתדר", אומר בכיר במגזר הפיננסי.

בניגוד לויגודמן ורוסק-עמינח, עזיבתה של סמדר ברבר-צדיק בשנת 1997, כיום מנכ"ל הבנק הבינלאומי, שעבדה אצל סומך ועברה לעבוד עם צדיק בינו עוד לפני שרכש את פז, לא התקבלה בשמחה. לפי הפרסומים סומך לא סלח לצדיק בינו על שלקח ממנו את ברבר-צדיק וסירב לדבר אתו במשך מספר שנים.

אלא שחברות לחוד ועסקים לחוד. הקרע ביחסים לא גרם לבינו להעביר את הביקורת החשבונאית על החברות שלו ממשרד סומך-חייקין למשרד רואי חשבון אחר.