מסר לזכיינית הרכבת: הממשלה תאשר את הלאמת הרכבת הקלה

הממשלה צפויה לאשר ההצעה להעביר את האחריות לפרויקט למשרד התחבורה ■ תקציב הפרויקט יגדל מ-8.4 ל-10.7 מיליארד שקל

הממשלה תאשר בישיבתה הקרובה ביום א' את הצעת המחליטים של משרדי האוצר והתחבורה להטיל על משרד התחבורה את האחריות עבור פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן לביצוע תקציבי, באמצעות חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע).

ההחלטה שבאה בעקבות ביטול הסכם הזיכיון של קבוצת MTS באוגוסט, קובעת את שנת 2017 כמועד האחרון להפעלת הקו. בנוסף, מגדילה הממשלה את תקציב הפרויקט מ-8.4 מיליארד שקל (השתתפות המדינה במסגרת פרויקט ה-BOT שבוטל, ע.ב.) ל-10.7 מיליארד שקל.

הקו האדום צפוי לשרת כ-120 מיליון נוסעים בשנה ועד שנת 2030 צפויים להשתמש בקווי ההסעה ההמונית כ-430 מיליון נוסעים. ארבעה מבין שבעת הקווים המתוכננים יהיו של אוטובוסים רבי קיבולת (BRT) ושלושה, האדום, הירוק והסגול, אמורים להיות קווי רכבת קלה (LRT).

להצעת המחליטים צורפה חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי לאוצר הקובעת כי אין מניעה להתחיל בביצוע הפרויקט למרות עתירתה של MTS לבוררות נגד המדינה ובקשתה מהבוררים להוציא צו מניעה נגד המשך העבודות בפרויקט (ראו מסגרת).

לפי תוכנית העבודה שתאושר ביום ראשון יפורסמו עוד השנה מכרזים ראשונים לקופסאות (המסגרות שבתוכן ייבנו 10 התחנות התת-קרקעיות לאורך הקו ע"ב) וביצוע הקופסאות ייעשה במהלך 2011.

לפי הצעת המחליטים תוקם ועדת היגוי עליונה להובלת הפרויקט בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות, והשתתפות נציג משרד התחבורה, שני נציגי האוצר. שלושה חברים נוספים בוועדה ייצגו את נת"ע, עיריית תל אביב והרשויות המקומיות האחרות שבתחומן עובר הקו.

הוועדה תקבע, בין היתר, את אופן חלוקת הפרויקט למכרזי משנה ותעקוב אחר ביצועו והעמידה בלוחות הזמנים והתקציב. בנוסף לוועדת ההיגוי יוקם צוות בין-משרדי משותף למשרדי התחבורה, האוצר ומנהל התכנון במשרד הפנים שיגיש לממשלה בתוך 90 יום הצעות לתיקוני החקיקה הנדרשים לצורך זירוז הפרויקט והסרת חסמים.

המדינה לזכיינית הרכבת: "מסר מרתיע ליזמים בעתיד"

המדינה תגיש בתחילת השבוע הבא את תשובתה לתביעת הפיצויים של זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב, קבוצת MTS. התשובה תוגש לבוררים בסכסוך בין הצדדים, השופטים בדימוס יהודית צור ובועז אוקון ועו"ד אלי זוהר.

לקראת הגשת התשובה אמרו באוצר כי המדינה אינה מתכוונת להגיע להסדר עם הזכיינית, אלא למצות עמה את הדין.

באוצר רואים בפרשה מקרה מבחן לטיב היחסים בין המדינה לזכיין במסגרת פרויקטים של שיתוף המגזר הציבורי והפרטי. גורמים באוצר אמרו ל"גלובס" כי בכוונתם "להעביר מסר ברור לזכיינים בעתיד שהמדינה לא תאפשר להגיש הצעות dumping במכרזי BOT".

תביעת MTS, בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל, הוגשה ב-5 באוקטובר בתגובה לביטול הסכם הזיכיון על-ידי המדינה שהוכרז ב-10 באוגוסט. בין היתר תובעת MTS את הרווח המהוון של 1.5 מיליארד שקל מפרויקט הרכבת הקלה.